פלוני נ. משרד ראש הממשלה

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 74191-07-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני נגד המשיבים: 1. משרד ראש הממשלה 2. המינהלה לשיקום סייענים 3. משרד הפנים 4. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יצחק הוס; עו"ד יסמין מזרחי בשם המשיבים: עו"ד מיה ציפין פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. העתירה שלפנינו הוגשה על רקע החלטת שר הפנים מיום 24.2.2025, לדחות את בקשת העותרים למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים מיוחדים, לפי סעיף 7 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (להלן בהתאמה: החלטת השר וחוק הוראת השעה). בעתירה מבוקש, כי נורה למשיבים להעניק לעותרים מעמד של תושבות קבע במדינת ישראל, בין היתר לנוכח התחייבויות בנושא מצד המשיבים כלפי העותרים, שניתנו במהלך השנים בעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו ביניהם בסוגיה. 2. המשיבים טוענים בתגובתם כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. 3. דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. 4. כידוע, ככלל, בית משפט זה לא יידרש לעתירה אם עומד לעותר סעד חלופי (ראו, מני רבים: בג"ץ 8284/21 תזמורת ירושלים מזרח ומערב נ' משרד התרבות והספורט, פס' 10 (27.2.2022)). בענייננו, בית המשפט לענינים מינהליים מוסמך לדון בהחלטת השר, שניתנה כאמור לפי חוק הוראת השעה (ראו: פרט 12(3א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000), ומשכך עומד לעותר סעד חלופי כאמור. 5. יודגש, כי החלטת השר ניתנה בעקבות עתירה שהגישו העותרים לבית המשפט לענינים מינהליים, נגד החלטה קודמת של שר הפנים לפי חוק הוראת השעה; בפסק דין שניתן בעתירה זו הורה בית המשפט המחוזי לשר הפנים לבחון פעם נוספת את בקשת העותרים לקבלת מעמד בישראל וליתן החלטה חדשה בעניינם, בין היתר תוך מתן "'משקל נכבד ביותר' להתחייבות שנטל על עצמו משרד הפנים והגורמים הנוספים במדינת ישראל במסגרת הדיונים בבג"צ שהניבו את ההסכמים משנת 1998 ומשנת 2001" (פסק דין מיום 5.11.2024 בעת"מ 32993-04-24). אם כן, אף השגות העותרים נגד החלטתו הנדונה של השר מקומן להתברר בבית המשפט לענינים מינהליים. 6. יוער, כי אף בהנחה שחלף המועד להגשת עתירה נגד החלטת השר, בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות), הרי שהעותרים רשאים להגיש בנושא בקשה להארכת מועד לפי תקנה 3(ג) לתקנות, ובית המשפט לענינים מינהליים יכריע בה כחכמתו. מכל מקום, אין בחלוף המועד כאמור כדי לשלול קיומו של סעד חלופי, שהרי "קשה להלום שניתן יהיה לעקוף את כללי הסמכות והשיהוי שנקבעו בדין באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה" (בג"ץ 1985/22 בנואליד נ' ראש עיריית בת ים, פס' 5 (30.3.2022)). 7. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ו (16 אוקטובר 2025). יעל וילנר שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט