פאדי נג'אר נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7403/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7403/07 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פאדי נג'אר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בפ"ח 1089/06 מיום 12.7.07 שניתן על ידי כב' השופטים: צ' צפת, ב' אזולאי, ד' אבניאלי תאריך הישיבה: כ' באדר ב' התשס"ח (27.3.08) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיב: עו"ד מיכאל קרשן פסק-דין השופט ע' פוגלמן: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים צ' צפת וד' אבניאלי), בגדרו הושתו על המערער 15 שנות מאסר בפועל, בגין הרשעתו בעבירות של ניסיון לרצח וקשירת קשר למסירת ידיעות לאוייב העלולה לפגוע בבטחון המדינה לפי סעיפים 305(1), 92 ו-111 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. 1. המערער הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שאלה היו עובדותיו: בחודש נובמבר 2005 או בסמוך לכך, פנו אל המערער פעילי הארגון ג'יהאד אבו חיר (להלן: "ג'יהאד") וזיאד אבו חיה (להלן: "זיאד") ובקשו ממנו לסייע להם בהנחת מטעני חבלה על גבול ישראל ורצועת עזה תמורת תשלום כספי. המערער נענה להצעה זו, וקשר עם זיאד וג'יהאד קשר שמטרתו היתה להניח מטעני חבלה כאמור. במסגרת הקשר האמור ולשם קידומו, הגיעו זיאד וג'יהאד אל המערער בחברתם של שני רעולי פנים, ועימם שני מטעני חבלה במשקל 30 ק"ג. בהמשך, יצא המערער עם שני רעולי הפנים שנשאו עמם את מטעני החבלה לגבול ישראל מצרים ושם, הניחו את מטעני החבלה כמאה מטרים מגבול ישראל – רצועת עזה. כל זאת, במטרה לפגוע בחיילי צה"ל. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, מאחר והמטענים שהונחו בידי המערער ושני רעולי הפנים נחשפו מבעוד מועד על ידי חיילי צה"ל. בגין מעשיו אלה, יוחסה, כאמור, למערער עבירה של נסיון לרצח. באישום נוסף שיוחס למערער נטען, כי בסוף שנת 2005 או בתחילת שנת 2006 פנו זיהאד וג'יהאד אל המערער, בקשו ממנו לערוך תצפיות על תנועות הצבא באזור הגבול, ואף ציידו אותו במשקפת לשם כך. המערער נעתר להצעה; אך בשל כך שזיהאד וג'יהאד לא שלמו לו כמובטח, הוא לא ביצע את התצפיות. בגין מעשיו אלה, יוחסה, כאמור, למערער, עבירה של קשירת קשר למסירת ידיעות לאוייב העלולה לפגוע בבטחון המדינה. 2. בגזר דינו ציין בית המשפט המחוזי, כי העבירות בהן הורשע המערער הן עבירות חמורות הפוגעות בבטחון המדינה. לפיכך סבר בית המשפט, כי יש ליתן משקל רב יותר ליסוד ההרתעה. בית המשפט דחה את טענת המערער לפיה יש להקל עמו בשל כך שהמניע לביצוע העבירות היה כספי גרידא להבדיל ממניע אידיאולוגי. עוד הוסף, כי גילוי המטענים על ידי כוחות צה"ל הוא שמנע תוצאה חמורה אפשרית של פגיעה בנפש, ובהתייחס לאישום השני, הרי שרק עקב אי התשלום למערער, נמנעה עריכת תצפיות על תנועות הצבא ומסירת ידיעות לאוייב. לקולא נשקלו הודאתו של המערער, שיתוף הפעולה שלו עם חוקריו וכן העדר עבירות נוספות מצידו בפרק הזמן מאז בוצעו העבירות נושא ההרשעה. לאחר עריכת איזון בין שיקולי הענישה השונים, גזר בית המשפט המחוזי על המערער עונש מאסר של 15 שנים לריצוי בפועל. לגזר דין זה מכוון הערעור שלפנינו. 3. המערער משיג על חומרת העונש שנגזר עליו. לטענת באת כוחו המלומדת, העונש שהושת על שולחה חורג לחומרה מרמת הענישה המקובלת בעבירות מעין אלה. עוד היא מוסיפה, כי חלקו של המערער בביצוע העבירות היה שולי, וכי לא הוצגו נתונים על טיבו של המטען שהונח על הגבול ועל עצמת הסכנה שנשקפה ממנו. בהמשך נטען, כי העבירות שבביצוען הורשע המערער נעדרות מימד אידאולוגי וכי לא נמסרו על ידי המערער כל ידיעות לקושרים האחרים. באת כוחו של המערער הוסיפה ועמדה על נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות עברו הנקי וגילו הצעיר. בהקשר זה יצוין, כי חרף כך שבתחילה נטען כי המערער היה בן שש עשרה שנים וחצי במועד ביצוע העבירות, בהמשך הסתבר כי באותו מועד היה המערער בן למעלה משמונה עשרה שנים. מטעמים אלה מבקשת היא להקל בענשו של המערער. המדינה תומכת בתוצאה העונשית אליה הגיעה הערכאה הדיונית. בא כוחה המלומד עמד על הסיכון הרב שנשקף ממטעני חבלה דוגמת זה בו נעשה שימוש במקרה שלפנינו, וכן על נכונות המערער להמשיך ולעמוד בקשר עם פעילי טרור, כפי שבאה לידי ביטוי בעובדות האישום השני. עוד טען בא כוח המדינה, כי אף אם המניע לפעולה היה כספי גרידא, אין הדבר גורע מהסיכון הנשקף מפעילות מעין זו. בהמשך נטען, כי על מנת להרתיע מעבירות מן הסוג בו עסקינן יש להשית על המעורבים בהן ענישה מחמירה, וכי בענייננו, העונש שהושת על המערער אינו חורג לחומרה מרמת הענישה הראויה. על יסוד הטעמים האלה עותרת המדינה לדחיית הערעור. 4. באזור רצועת עזה מתקיימת זה תקופה ארוכה, מתקפת טרור מתמשכת המכוונת כנגד אזרחי ישראל. בין פעולות הטרור ניתן למנות ירי מתמשך של טילים ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים בשטחה של מדינת ישראל, וכן פיגועים וניסיונות פיגוע המכוונים נגד אזרחים וחיילי צה"ל במעברי הגבול שבין רצועת עזה למדינת ישראל, לאורך גדר המערכת, ובשטח מדינת ישראל (בג"צ 9132/07 גבר אלבסיוני אחמד נ' ראש הממשלה (לא פורסם, 30.1.08)). במציאות מסוכנת זו, נתן המערער ידו לפעילי טרור, ובצוותא הניחו מטעני חבלה רבי עצמה בכדי לפגוע בחיילי צה"ל. גם האישום השני בו הורשע המערער מלמד על נכונות מצידו להמשיך בפעילות תומכת טרור. עצמת הסיכון הנשקפת ממעשי המערער, ותדירותן של עבירות מעין אלה בגבולה של רצועת עזה, מחייבת ענישה אשר הולמת את חומרת העבירה, ומשגרת מסר ברור של הרתעה. במצב דברים זה, ידו של אינטרס הציבור על העליונה, ושיקולי ענישה אחרים נסוגים מפניו. ובלשון חברתי השופטת א' פרוקצ'יה: "יש להדגיש בעוצמה הנדרשת את מסר ההרתעה מפני כל סוג של שותפות בתכנון וביצוע של מעשי דמים, פרי מניעי טרור, המכוונים כלפי כל אדם בישראל." ע"פ 3289/05 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.10.05). בנסיבות אלה, לא מצאנו כי נפל פגם ברמת הענישה שבאה לידי ביטוי בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. אם בכל זאת ראינו להקל במידת מה בענשו של המערער, על ידי המרת חלק מעונש המאסר בפועל במאסר על תנאי, הרי זה בשל גילו הצעיר של המערער, שהיה, כאמור, בן 18 שנים במועד ביצוע העבירה; בשל העדר הרשעות קודמות; בשל כך שהמערער לא היה זה שיזם את המעשים בהם הורשע; ובשל כך שהמערער לא היה פעיל בשורותיו של ארגון טרור עובר לאירועים המתוארים לעיל. בהתחשב באלה, ולאחר שנתנו דעתנו גם לגזרי דין שהושתו על ידי בית המשפט המחוזי במקרים דומים, החלטנו להעמיד את עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער על שלוש עשרה שנים, ולגזור עליו מאסר על-תנאי למשך 24 חודשים, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור כל עבירה מסוג פשע תוך 3 שנים ממועד שחרורו. ניתן היום, כ"ג באדר ב' התשס"ח (30.3.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07074030_M06.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il