פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7401/97
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט ע' ר' זועבי
המערער: אבי חסן
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 20.11.97 בתיק 497/93
שניתן על ידי כבוד השופטים: א' לוי,
ד' ברילנר ונ' ישעיה
תאריך הישיבה: כ"ג באדר תשנ"ט (11.3.99)
בשם המערער: עו"ד ישראל משה ועו"ד ורד עמית
בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין
פסק-דין
המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי ברצח. בערעור המיר בית משפט זה את הרצח בהריגה "משום שאין להניח כדבר מובן מאליו שהוא [המערער] התכוון דווקא להמיתו" [את הקרבן] וכי "לא הוכח - ולו מחמת הספק שהמערער התכוון להמית את המנוח". בית משפט זה הרשיע את המערער באשמת הריגה.
העניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לשם קביעת עונשו של המערער ובית המשפט השית עליו עונש מאסר בפועל של ארבע עשרה שנות מאסר מיום מעצרו. על כך הערעור.
הסניגור המלומד טען כל שניתן לזכותו של המערער בהדגישו את הנסיבות המקלות עמו לטענתו, ובמיוחד הפנה תשומת לבנו לכך שבית המשפט המחוזי טעה בקבעו כי המנוח נדקר כשישב במצב של נמנום. אלא שבהתחשב בכך שהמערער בא עם הסכין השלופה, שעה שהקרבן היה בתוך מכוניתו, אין בטעות המיוחסת לבית המשפט המחוזי כדי להמעיט מחומרת המעשה.
בית משפט זה בפסק דינו פרט בצורה רחבה ומקפת את כל הנסיבות ואין צורך לחזור עליהן. נסתפק בכך שנאמר שהעונש שהושת על המערער הולם את נסיבות העבירה ואף שאיננו עונש קל, עולה הוא בקנה אחד עם מדיניות הענישה הראויה הנקוטה על ידי בית משפט זה במקרים של נטילת חיי אדם בנסיבות חמורות כפי אלה שבענייננו.
הערעור נדחה מבלי שנתבקשה תגובת המשיבה.
ניתן היום, כ"ג באדר תשנ"ט (11.3.99).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97074010.J01