דפנה יפרח נ. עו"ד משה אלון

בבית המשפט העליון ע"א 7401/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: דפנה יפרח נ ג ד המשיב: עו"ד משה אלון ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 30.10.2019 בת"א 44853-04-17 ובתא"מ 33081-06-19 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ר' אופיר בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ר' אופיר), מיום 30.10.2019 בת"א 44853-04-17 ובתא"מ 33081-06-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. ההליך נושא הערעור נוגע לתביעות הדדיות שהגישו המערערת והמשיב בשנים 2016-2017, אשר אוחדו להליך אחד, ועניינן במערכת היחסים המקצועית ביניהם אשר במסגרתה ייצג המשיב את המערערת בהליכים משפטיים שונים. טרם שאוחד הדיון בתביעות, התקיימו מספר ישיבות קדם משפט בתביעת המערערת בפני מותבים שונים, במסגרתן התנהלו דיונים מחוץ לפרוטוקול ונעשו ניסיונות לסיום כולל של הסכסוך בין הצדדים בדרכי פשרה. משניסיונות אלו העלו חרס, הורתה השופטת מ' רויזמן-אלדור על איחוד הדיון בתביעות והורתה לצדדים ביום 19.12.2018 להגיש את ראיותיהם בהליך לרבות תצהירי עדות ראשית בכל אחת מן התביעות. בהמשך, הועבר ההליך לדיון בפני המותב דנן, אשר קיבל באופן חלקי בקשה שהגיש המשיב למחיקת מספר סעיפים מתוך התצהיר שהגישה המערערת. המערערת, שבשלב זה החלה לייצג את עצמה, הגישה מצדה בקשה למחיקת התצהיר שהגיש המשיב ובכלל זה טענה כי האמור בו עולה כדי "הרחבת חזית"; כי התצהיר לא אומת על ידי עורך דין מטעם המשיב ולא נשלח לה עותק ממנו; וכן השיגה על כך שהמשיב הגיש תצהיר מאוחד החובק את טענותיו בשתי התביעות גם יחד (להלן: הבקשה למחיקת התצהיר). ביום 11.9.2019 התקיים דיון בהליך בו הבהיר המותב למערערת את הסכנות הגלומות בניהול ההליך ללא ייצוג על ידי עורך דין מטעמה. כמו כן, ובמסגרת דיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול, ציין בית המשפט בפני המערערת את הקשיים המשפטיים והעובדתיים בבקשה שהגישה למחיקת תצהירו של המשיב ועקב כך היא הסכימה לחזור בה מן הבקשה. 2. על רקע זה, ולאחר שההליך נקבע להוכחות, הגישה המערערת ביום 23.9.2019 בקשה לפסילת המותב ובה טענה כי התנהלות המותב במסגרת הדיון שהתקיים ביום 11.9.2019 מעידה על משוא פנים כלפיה באופן המצדיק את פסילתו. זאת בכך שציין כי היא מצויה בנחיתות דיונית לעומת המשיב, ולשיטתה המותב הפעיל עליה לחץ לחזור בה מהבקשה למחיקת התצהיר תוך הבהרה כי היא תחויב בהוצאות משפט בגין הגשתה. כמו כן, השיגה המערערת על שורה של החלטות דיוניות שקיבל המותב, לרבות החלטתו שלא אפשר לבן זוגה לשאת דברים במהלך ישיבת קדם המשפט חרף העובדה שתביעת המשיב מכוונת כלפי שניהם. 3. בית המשפט דחה, כאמור, את הבקשה וקבע כי אין למצוא חשש למשוא פנים בכך שהבהיר למערערת את ההשלכות האפשריות של בחירתה שלא להיות מיוצגת על ידי עורך דין, ובכך שציין בפניה שבחירתה זו עלולה לייצר פערי כוחות בין הצדדים ולהעניק יתרון דיוני למשיב. בית המשפט הדגיש כי דבריו אלה אינם אלא חלק ממילוי חובתו לוודא כי המערערת קיבלה החלטה מודעת בעניין זה. בית המשפט הוסיף וקבע כי העובדה ששיקף למערערת את הקשיים העולים מבקשתה למחיקת התצהיר שהגיש המשיב – לרבות ההבהרה כי דחיית הבקשה עשויה להוביל לחיובה בהוצאות – אף היא אין בה כדי להקים עילת פסלות והטעים כי טרם גיבש כל עמדה בסכסוך בין הצדדים. באשר ליתר טענות המערערת, נקבע כי אלו מופנות כנגד החלטות דיוניות אשר הדרך המתאימה להשיג עליהן היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין. בפרט, צוין כי אי-מתן זכות טיעון לבן זוגה של המערערת אינו חורג מניהול סביר של ישיבת קדם המשפט וכי מכל מקום עמדת בן הזוג צפויה להישמע בהמשך הדיון בהליך. לבסוף, נקבע כי המערערת תישא בהוצאות המשיב בגין הגשת הבקשה בסך 800 ש"ח. 4. מכאן הערעור דנן, שבו חוזרת המערערת על טענותיה בפני בית המשפט קמא ומוסיפה כי החלטת המותב בבקשת הפסלות שהגישה כוללת אי דיוקים רבים וכי עיון בה חיזק בקרבה את הרושם כי לא תקבל את יומה בבית המשפט ככל שהתיק יתנהל על ידי המותב דנן. 5. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. העובדה שבית המשפט בחר ליידע את המערערת בדבר הסיכונים המשפטיים שאליהם היא עשויה להיחשף לנוכח בחירתה לנהל את ההליך כאשר היא אינה מיוצגת על ידי עורך דין, אין בה כשלעצמה כדי להקים חשש כלשהו למשוא פנים כלפיה. כל שביקש בית המשפט לוודא הוא שהמערערת מודעת להשלכות האפשריות של בחירתה וכן לעובדה כי ביכולתה לשפר את סיכוייה באמצעות הסתייעות בשירות משפטי מקצועי. הוא הדין ביחס להערות המותב הנוגעות לסיכוייה של בקשת המערערת למחיקת התצהיר שהגיש המשיב. כפי שנפסק לא אחת, ניהול יעיל של הליכים משפטיים עשוי להביא את בית המשפט, ולפעמים אף לחייב אותו, להביע – בזהירות ובמתינות המתבקשים – דעה לגבי ההליך התלוי ועומד לפניו, ובכלל זאת להתייחס לסיכונים ולסיכויים של בעלי הדין ולחולשות העולות מכתבי הטענות שהגישו (ע"א 8893/17 ‏ נסראללה נ' אלדין, פסקה 5 (22.11.2017)). בענייננו, לא מצאתי כי בית המשפט חרג מניהול סביר של ההליך, כאשר ביקש להבהיר למערערת את הקשיים המשפטיים והעובדתיים העולים מבקשתה והדגיש בפניה – בשים לב לעובדה שהיא אינה מיוצגת – כי דחיית הבקשה עלולה להוביל לחיובה בהוצאות משפט. 6. יתר הטענות שמעלה המערערת הן טענות "ערעוריות" מובהקות המופנות כנגד האופן שבו ניהל המותב את ישיבת קדם המשפט מיום 11.9.2019, וכנגד החלטות דיוניות שקיבל במסגרתה. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו, החלטות מסוג זה אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (18.6.2019)). גם לגופו של עניין, עיון בהחלטות שעליהן מלינה המערערת ובפרוטוקול הדיון מלמד כי הן אינן מקימות חשש אובייקטיבי לקיומו של משוא פנים מצד בית המשפט. זאת, בפרט בשים לב להבהרותיו של המותב כי בן זוגה של המערערת יקבל פתחון פה בהמשך הדיון בהליך וכי הוא טרם גיבש עמדה כלשהי בסכסוך בין הצדדים. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בטבת התש"ף (‏6.1.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 19074010_V03.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il