ארטור גוריאצקין נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 74/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 74/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. ארטור גוריאצקין 2. ילנה גוריאצקינה 3. סרגיי ספיבק נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים בקשה להארכת מועד בשם העותרים: עו"ד כצמן רומן בשם המשיבים: עו"ד סומפולינסקי אביטל פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. עותרת 2, אזרחית אוקראינה, היא בת זוגו של עותר 3 שהוא אזרח ישראלי מכוח שבות. עותר 3 רשום במרשם האוכלוסין, בהתאם להצהרתו, כ"חסר דת" (להלן "העותרת" ו"העותר", בהתאמה). עותר 1, הוא בנה של העותרת מנישואיה הקודמים (להלן גם "בנה של העותרת"), וגם הוא אזרח אוקראינה. ביום 22.11.1992 נכנסה העותרת לישראל באשרת תייר, וגם לאחר שתוקפה פג המשיכה לשהות כאן שלא כדין. בנה של העותרת נכנס לארץ כעבור שלוש שנים, ולמען הדיוק, בתאריך 15.10.1995. 2. ביום 13.6.2004 נשלחה למשיבים בקשה להעניק רישיון קבע לעותרת ולבנה, נוכח קיומו של קשר זוגי בין העותר לעותרת. בבקשה נטען, בין היתר, כי העותרת נישאה בעבר לאזרח ישראלי אחר, ממנו התגרשה ביום 11.12.2000. העותרים נתבקשו להגיש מסמכים נוספים לשם בחינת בקשתם, ולאחר התכתבויות נוספות בין הצדדים הגיעו העותרים בליווי בא-כוחם למשרדי המשיבים כדי להגיש בקשה למתן מעמד לעותרת על פי נוהל ידועים בציבור. בקשתם זו של העותרים נדחתה בנימוק שהעותרת שוהה בארץ שלא כדין, ועל כן עליה לצאת מן הארץ ולהגיש את הבקשה שעה שהיא שוהה מחוץ לישראל. 3. על החלטה זו השיגו העותרים בטענה כי הם נישאו בכנסייה האורתודוקסית עוד בשנת 1997. ערעורם של העותרים נדחה, ובתשובת המשיב שנשלחה להם צוין, כי הבקשה לאיחוד משפחות שהוגשה מטעמם נבחנת בהתאם לנוהל ידועים בציבור מאחר והעותרים הגישו את בקשתם לפי נוהל זה. במכתבו של המשיב נדרשה העותרת בשנית לצאת מן הארץ לצורך בחינת הבקשה לאיחוד משפחות. במכתב נוסף שנשלח על ידי בא-כוח העותרים נאמר שוב כי שולחיו נשואים זה לזו, ומכל מקום אין לעמוד על הדרישה בדבר יציאתה של העותרת מן הארץ. בקשה זו הועברה למטה מנהל האוכלוסין, ולאחר בחינתה הוחלט כי ניתן יהיה לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות מבלי לעמוד על הדרישה ליציאת העותרת מישראל, בין היתר, משום שלעותרים נולדה בת משותפת בשנת 2000. בצד האמור נקבע, כי בנה של העותרת ייאלץ לצאת מן הארץ. ערר שהגישו העותרים על החלטה זו נדחה, בנימוק לפיו נוהל חיים משותפים אינו מאפשר צירוף קטין נלווה לבקשה, וכן כי אביו הביולוגי של הקטין לא נתן את הסכמתו לשהות בנו בישראל ולבקשה ליתן לו מעמד. 4. בעתירה שבפנינו ביקשו העותרים כי יינתנו לעותרת ולבנה אזרחות ישראלית או רישיון ישיבה ארעי או קבוע, נוכח הקשר הזוגי בין העותרים 2 ו-3. כעולה מתגובת המשיב, לאחר הגשת העתירה נערך בירור נוסף באשר לאב הרשום בתעודת הלידה של עותר 1, והוחלט להעביר את עניינו לוועדה ההומניטארית. ביום 24.1.2008 הוחלט כי בנסיבות העניין ניתן לוותר על הסכמת האב הביולוגי לשהיית בנו בישראל, וכן על הדרישה ליציאתו של עותר זה מן הארץ. בעקבות החלטה זו החלו העותרת ובנה בתהליך מדורג, במסגרתו הוענקה להם אשרה מסוג ב/1. 5. על רקע ההתפתחויות האמורות סבורים המשיבים כי העתירה מיצתה את עצמה ויש לדחותה. בנוסף הם מציינים, כי סוגיית נישואי העותרים טעונה בדיקה מעמיקה שתארך זמן, ונוכח כך שסוגיה זו לא עמדה במוקד העתירה שבפנינו, אין טעם להותיר את העתירה תלויה ועומדת. העותרים סבורים כי יש להותיר את העתירה על כנה, הן משום שטרם קיבלו אזרחות ישראלית, ובעיקר משום שהמשיבים אינם מכירים בתעודת הנישואין שלהם. 6. לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים, הגענו למסקנה כי יש למחוק את העתירה הואיל ובנסיבות העניין, היא מיצתה את עצמה. מלכתחילה, ביקשו העותרים לקבל אזרחות או מעמד בישראל והשיגו על הדרישה להרחקת בנה של העותרת. שילובם של העותרת ובנה בתהליך המדורג, והוויתור על דרישת היציאה מן הארץ נותן אפוא מענה הולם לסעדים שנתבקשו בעתירה. סוגיית נישואיהם של העותרים לא עמדה במוקד העתירה שבפנינו, הואיל ובקשתם לאיחוד משפחות התבססה על היותם של העותרים 2 ו-3 ידועים בציבור כבני זוג, ולא למותר להדגיש כי תעודת הנישואים עליה נסבה המחלוקת הוצאה לאחר הגשת העתירה. בנסיבות אלה, מקובלת עלינו עמדת המשיבה לפיה דין העתירה להימחק, וכך אנו עושים. ניתן היום, ח' בטבת התשס"ט (04.01.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07000740_O19.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il