פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 74/07

ארטור גוריאצקין נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבור העותרת ובנה, תוך התנגדות לדרישת משרד הפנים ליציאתם מהארץ לצורך הסדרת המעמד.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 04/01/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 74/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבור העותרת ובנה, תוך התנגדות לדרישת משרד הפנים ליציאתם מהארץ לצורך הסדרת המעמד.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 74/07

ארטור גוריאצקין נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבור העותרת ובנה, תוך התנגדות לדרישת משרד הפנים ליציאתם מהארץ לצורך הסדרת המעמד.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, בני זוג ואזרח ישראלי, עתרו לבג"ץ לאחר שמשרד הפנים סירב להעניק מעמד לעותרת ולבנה (מנישואיה הקודמים) ודרש מהם לצאת מהארץ לצורך הגשת הבקשה. במהלך הדיון בעתירה, משרד הפנים שינה את עמדתו, ויתר על דרישת היציאה מהארץ, והעביר את עניינו של הבן לוועדה הומניטארית שאישרה את שהייתו ללא הסכמת האב הביולוגי. העותרים החלו בתהליך מדורג לקבלת מעמד. בית המשפט קבע כי מאחר שהסעדים המרכזיים שנתבקשו בעתירה (מניעת הרחקה וקבלת מעמד) נענו בפועל על ידי המשיבים, העתירה מיצתה את עצמה ואין מקום להמשיך לדון בה, במיוחד כאשר סוגיית הנישואין לא הייתה במוקד העתירה המקורי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ארטור גוריאצקין
  • ילנה גוריאצקינה
  • סרגיי ספיבק

נתבעים

  • שר הפנים
  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים זכאים למעמד בישראל מכוח קשר זוגי.
  • אין מקום לדרוש מהעותרת לצאת מהארץ לצורך הגשת הבקשה.
  • יש להכיר בתעודת הנישואין של העותרים.
טיעוני ההגנה
  • העותרת שהתה בישראל שלא כדין ולכן עליה לצאת מהארץ להגשת הבקשה.
  • נוהל ידועים בציבור אינו מאפשר צירוף קטין נלווה.
  • נדרשת הסכמת האב הביולוגי לשהיית הקטין בישראל.
  • העתירה מיצתה את עצמה לאחר שהעותרים שולבו בתהליך מדורג והוסרו דרישות היציאה מהארץ.
מחלוקות עובדתיות
  • תוקף הנישואין של העותרים.
  • הצורך ביציאת העותרת ובנה מהארץ לצורך הסדרת מעמדם.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • קיומה של בת משותפת לעותרים.
  • החלטת הוועדה ההומניטארית לוותר על הסכמת האב הביולוגי.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 74/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 74/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. ארטור גוריאצקין 2. ילנה גוריאצקינה 3. סרגיי ספיבק נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים בקשה להארכת מועד בשם העותרים: עו"ד כצמן רומן בשם המשיבים: עו"ד סומפולינסקי אביטל פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. עותרת 2, אזרחית אוקראינה, היא בת זוגו של עותר 3 שהוא אזרח ישראלי מכוח שבות. עותר 3 רשום במרשם האוכלוסין, בהתאם להצהרתו, כ"חסר דת" (להלן "העותרת" ו"העותר", בהתאמה). עותר 1, הוא בנה של העותרת מנישואיה הקודמים (להלן גם "בנה של העותרת"), וגם הוא אזרח אוקראינה. ביום 22.11.1992 נכנסה העותרת לישראל באשרת תייר, וגם לאחר שתוקפה פג המשיכה לשהות כאן שלא כדין. בנה של העותרת נכנס לארץ כעבור שלוש שנים, ולמען הדיוק, בתאריך 15.10.1995. 2. ביום 13.6.2004 נשלחה למשיבים בקשה להעניק רישיון קבע לעותרת ולבנה, נוכח קיומו של קשר זוגי בין העותר לעותרת. בבקשה נטען, בין היתר, כי העותרת נישאה בעבר לאזרח ישראלי אחר, ממנו התגרשה ביום 11.12.2000. העותרים נתבקשו להגיש מסמכים נוספים לשם בחינת בקשתם, ולאחר התכתבויות נוספות בין הצדדים הגיעו העותרים בליווי בא-כוחם למשרדי המשיבים כדי להגיש בקשה למתן מעמד לעותרת על פי נוהל ידועים בציבור. בקשתם זו של העותרים נדחתה בנימוק שהעותרת שוהה בארץ שלא כדין, ועל כן עליה לצאת מן הארץ ולהגיש את הבקשה שעה שהיא שוהה מחוץ לישראל. 3. על החלטה זו השיגו העותרים בטענה כי הם נישאו בכנסייה האורתודוקסית עוד בשנת 1997. ערעורם של העותרים נדחה, ובתשובת המשיב שנשלחה להם צוין, כי הבקשה לאיחוד משפחות שהוגשה מטעמם נבחנת בהתאם לנוהל ידועים בציבור מאחר והעותרים הגישו את בקשתם לפי נוהל זה. במכתבו של המשיב נדרשה העותרת בשנית לצאת מן הארץ לצורך בחינת הבקשה לאיחוד משפחות. במכתב נוסף שנשלח על ידי בא-כוח העותרים נאמר שוב כי שולחיו נשואים זה לזו, ומכל מקום אין לעמוד על הדרישה בדבר יציאתה של העותרת מן הארץ. בקשה זו הועברה למטה מנהל האוכלוסין, ולאחר בחינתה הוחלט כי ניתן יהיה לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות מבלי לעמוד על הדרישה ליציאת העותרת מישראל, בין היתר, משום שלעותרים נולדה בת משותפת בשנת 2000. בצד האמור נקבע, כי בנה של העותרת ייאלץ לצאת מן הארץ. ערר שהגישו העותרים על החלטה זו נדחה, בנימוק לפיו נוהל חיים משותפים אינו מאפשר צירוף קטין נלווה לבקשה, וכן כי אביו הביולוגי של הקטין לא נתן את הסכמתו לשהות בנו בישראל ולבקשה ליתן לו מעמד. 4. בעתירה שבפנינו ביקשו העותרים כי יינתנו לעותרת ולבנה אזרחות ישראלית או רישיון ישיבה ארעי או קבוע, נוכח הקשר הזוגי בין העותרים 2 ו-3. כעולה מתגובת המשיב, לאחר הגשת העתירה נערך בירור נוסף באשר לאב הרשום בתעודת הלידה של עותר 1, והוחלט להעביר את עניינו לוועדה ההומניטארית. ביום 24.1.2008 הוחלט כי בנסיבות העניין ניתן לוותר על הסכמת האב הביולוגי לשהיית בנו בישראל, וכן על הדרישה ליציאתו של עותר זה מן הארץ. בעקבות החלטה זו החלו העותרת ובנה בתהליך מדורג, במסגרתו הוענקה להם אשרה מסוג ב/1. 5. על רקע ההתפתחויות האמורות סבורים המשיבים כי העתירה מיצתה את עצמה ויש לדחותה. בנוסף הם מציינים, כי סוגיית נישואי העותרים טעונה בדיקה מעמיקה שתארך זמן, ונוכח כך שסוגיה זו לא עמדה במוקד העתירה שבפנינו, אין טעם להותיר את העתירה תלויה ועומדת. העותרים סבורים כי יש להותיר את העתירה על כנה, הן משום שטרם קיבלו אזרחות ישראלית, ובעיקר משום שהמשיבים אינם מכירים בתעודת הנישואין שלהם. 6. לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים, הגענו למסקנה כי יש למחוק את העתירה הואיל ובנסיבות העניין, היא מיצתה את עצמה. מלכתחילה, ביקשו העותרים לקבל אזרחות או מעמד בישראל והשיגו על הדרישה להרחקת בנה של העותרת. שילובם של העותרת ובנה בתהליך המדורג, והוויתור על דרישת היציאה מן הארץ נותן אפוא מענה הולם לסעדים שנתבקשו בעתירה. סוגיית נישואיהם של העותרים לא עמדה במוקד העתירה שבפנינו, הואיל ובקשתם לאיחוד משפחות התבססה על היותם של העותרים 2 ו-3 ידועים בציבור כבני זוג, ולא למותר להדגיש כי תעודת הנישואים עליה נסבה המחלוקת הוצאה לאחר הגשת העתירה. בנסיבות אלה, מקובלת עלינו עמדת המשיבה לפיה דין העתירה להימחק, וכך אנו עושים. ניתן היום, ח' בטבת התשס"ט (04.01.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07000740_O19.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il