פיוטר סוקולוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7397/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7397/07 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערער: פיוטר סוקולוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ט' בניסן תשס"ח (14.4.08) בשם המערער: עו"ד יניב שגב בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ג'ויה שפירא גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט כבוב) בת"פ 40364/06 ביום 19.6.07, ובו נדון - לאחר הרשעה במסגרת הסדר טיעון – לשלושים חודשי מאסר בפועל, לשמונה עשר חודשי מאסר על תנאי בעבירות רכוש מסוג פשע, לשישה חודשי מאסר על תנאי בעבירות הדחה בחקירה או שיבוש הליכי משפט, לפיצוי המתלוננים בסך 133,583 ₪ ולקנס של 5,000 ₪. ב. כתב האישום המתוקן בו הודה המערער, כיום כבן 51 שנה, מכיל ארבעה אישומים. בחלקו הכללי נאמר, כי בשנים 2006-2005 פנה המערער, באמצעות מודעות בשפה הרוסית בעיתון או אישית, בהצעה לעשיית רווחים קלים; זאת – על ידי פתיחת חשבונות עובר ושב בבנקים שהוא יוכל לעשות בהם שימוש. הוא הסביר לפותחי החשבונות, כי יפקיד בהם כספים, הם יידרשו למשכם כתום מספר ימים ולהעבירם אליו תמורת עמלה. במקביל גנב הוא או מי מטעמו שיקים שנשלחו בדואר, שם המוטב נמחק מן השיקים ובמקומו נכתב שמו של אחד מבעלי החשבונות; השיקים הופקדו תוך מצג שווא לבנק כי הם רשומים לטובת אחד מבעלי החשבונות, ומשנפרעו משכו אותם בעלי החשבונות והעבירום למערער תמורת עמלה מסוימת. שלושת האישומים הראשונים מתארים פעילות מסוג זה: האישום הראשון כלל 10 שיקים בסכומים שנעו בין 1,342 ל-6,875 ₪; השני כלל 7 שיקים, בסכומים שנעו בין 1,934 ל-25,170 ₪; השלישי כלל שיק בסך 2,621 ₪; בכל אלה הואשם המערער בגניבה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי חוק העונשין. באישום הרביעי נכלל ניסיון להדחה בחקירה, שעה שהמערער ביקש מאחד מפותחי החשבונות שלא לספר על פניית המערער אליו לעניין זה. ג. על פי הסדר הטיעון הגבילה עצמה התביעה לעתור לעונש של שלוש שנות מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננים וקנס; להגנה ניתן לעתור לעונש כרצונה. ד. בטרם גזר את הדין, עיין בית המשפט קמא בתסקיר שירות המבחן למבוגרים. צוין בו, כי לא היו למערער – מהנדס או הנדסאי חשמל במקצועו – הרשעות קודמות, וכי עלה לארץ לראשונה ב-1990, אך משהתקשה למצוא עבודה חזר לאוקראינה ממנה עלה, אולם לימים שב לארץ. לדבריו, הסתבך בעבירות בשל מצוקה כלכלית. שירות המבחן התרשם כי המערער - גרוש ואב לבת - הוא אדם בודד, שהתרכז בסיפוק צרכיו ולא הפעיל שיקול דעת באשר לתוצאות מעשיו; תפקודו במעצרו היה תקין. לא היתה המלצה טיפולית. ה. בגזר הדין ציין בית המשפט כי ברשות המערער נתפס סכום של 20,000 דולאר וכן 53,700 ₪ במזומן; הכסף היה טמון ברכבו. נתבקש חילוט, אך לא היתה מחלוקת על העברת רוב רובו למתלוננים. בית המשפט שקל, מזה, את חומרת המעשים, תוך שציין כי שותפי המערער למעשים לא נתפסו, והמערער לא גילה לחוקריו את דרך הפעולה במלואה. נאמר, כי "מדובר במעשים חמורים ביותר... הגניבה בוצעה באופן מתוחכם שהקשה מאוד על גילויה, ויש להניח שהיו שותפים לה אנשים שיש להם קשר וזיקה ישירים לרשות הדואר...". עוד נאמר, כי השיקים זויפו במיומנות ובמקצועיות, והעבירות נתמשכו על פני כשנתיים. מנגד שקל בית המשפט את גילו של המערער, עברו הנקי, קשייו והעובדה שלא היה חולק כי לא הוא שגנב את השיקים וזייף אותם, והמעשים הללו נעשו על-ידי אחרים. מכל מקום, בית המשפט ראה צורך להכביד ידו על מבצע עבירות מעין אלה שבהן הורשע המערער, הפוגעות בזולת ומופנות לאנשים קשיי יום. בית המשפט הזכיר את דברי בתו של המערער שהבטיחה, בטיעון לעונש, לסייע לו. סוף דבר, נגזרו העונשים כאמור מעלה. ו. בכתב הערעור, בו הוחלף הייצוג, נטען כי לא ניתן משקל ראוי לחלקו המינורי יחסית של המערער בפרשה, וכי אף לשיטת התביעה היה המערער האחראי לפרעון השיקים, ואחריותו לגניבה ולזיוף היא כמבצע בצוותא, שקיבל רק 7% מן הנגנב. כן נטען שלא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, מצוקתו והיותו חסר כל שהתגורר ברכבו; נאמר כי היה נכון להחזיר למתלוננים את כספם, וכי היה מקום לייחס יתר משקל להודאתו ולהתנהגותו התקינה. נזכר גם כי המערער לא יכול היה להשתחרר בשעתו למעצר בית, בהיעדר כסף לערובות. ז. עיינו בשני תסקירים של שירות המבחן למבוגרים שהוגשו לבית משפט זה. בראשון נמסר כי המערער מתפקד כראוי בבית הסוהר, וכי ביקש לעבור לבית סוהר קרוב למקום שירותה הצבאי של בתו; כן נמסר כי הוא מתחרט על מעשיו, שנעשו לדבריו בהנחיית אחרים, תוך שיקול דעת מוטעה. בתסקיר הנוסף נמסר, כי המערער אסיר עבודה ללא בעיות משמעת, ואינו יוצא לחופשות (לא פורט). ח. בפנינו חזר עו"ד שגב על טיעוניו בכתב הערעור, והטעים את מצוקת המערער, אי צאתו לחופשות בהיעדר מקום ללכת אליו, והחזרת הכסף למתלוננים. עוד נטען, כי כיוון שהמערער לא יצא לחופשות – בגלל היעדר אפשרות למעצר בית כנדרש כחלק מתנאי החופשה – אין לו תכנית שיקומית, ובהיעדרה לא ישוחרר כתום שני שלישים ממאסרו (הנמנה כנמסר מדצמבר 2006) על-ידי ועדת השחרורים. עוד נאמר, כי אין מדובר בעבריין טיפוסי, הוא ציית לזולת וגם אוים. חרף אפשרות להיאבק על הכסף שנמצא בחזקתו, כך נטען, לא עשה כן, והוחלט על החזר למתלוננים. נתבקשה איפוא הפחתה בעונש, ולוא למספר חודשים. עוד ציין עו"ד שגב, כי הקשר עם בתו של המערער חודש, דבר שיש לו משקל לחיוב. ט. באת כוח המדינה הטעימה, כי העונש שנגזר מצוי בתוך טווח הענישה שבהסדר הטיעון, ואף לא ברומו של הטווח (נגזרו שנתיים וחצי מתוך שלוש שהוצבו כרף עליון); על כן אין מקום להתערבות ערעורית. עוד הטעימה, כי היו קשיים ראייתיים מסוימים, ועל כן הוסכם על הסדר הטיעון; אך המערער היה חלק מ"מפעל" עברייני שפעל שנתיים, ונטל כספים רבים במרמה, תוך פיתוי הזולת לפתוח חשבונות. הפיצוי למתלוננים, כך נאמר, לא בא מרצונו הטוב של המערער, ויש לזכור כי הפיצוי היה נומינלי – לא הובאו בחשבון הוצאות שנגרמו למתלוננים. עוד נטען, כי המערער סירב לנקוב בשמות המעורבים האחרים בפרשה. י. נציגת שירות המבחן ציינה את רקעו המורכב של המערער, שאמנם הביע צער וחרטה אך תוך מזעור מסוים של הדברים. עוד הטעימה את הצורך בתכנית שיקום, לרבות באשר מגורים, במבט לעתיד. ואכן - לדבריה נושא הדיור הוא בעייתי, גם לעניין יציאה לחופשות, בהיעדר תכנית הכוללת הסדר. י"א. לאחר העיון אין בידינו להיעתר לערעור לגופו, בכפוף להערות דלהלן בנושא החופשות, השליש והשיקום. אשר לערעור לגופו, לא ראינו דופי בגזר הדין, שהביא בחשבון את כלל השיקולים לחומרה ולקולה. לא זו בלבד שגזר הדין מצוי - ועל כך אין חולק - בגדרו של הסדר הטיעון, ואף לא ברף העליון, אלא שהדגשת חומרתן של העבירות על-ידי בית המשפט קמא היתה - בכל הכבוד - במקומה. המערער, יחד עם חבריו עלומי השם שמטעמים כאלה ואחרים נותר לויאלי להם ולא נודעו עד היום, חטא כלפי שלושה שהם רבים: כלפי המתלוננים בעלי השיקים שכספם נגזל, כלפי אנשים במצוקה מעולי חבר העמים לשעבר שהובטח להם על-ידי פניותיו כסף קל והפכו לשותפים למעשים הרעים, וכלפי הציבור כולו ותחושת בטחונו ברשות הדואר. אין איפוא חומרה יתרה בעונש שהושת על המערער, גם אם אין זה קל כל עיקר, בודאי למי שלא הסכין לכגון דא בעבר, להיכנס לכלא בגיל קרוב לחמישים. אכן, חייו של המערער לא היו גן של פרחים, ובית המשפט נדרש לכך משלא הרחיק לגג הסדר הטיעון, וגם השית קנס נמוך יחסית. אוסיף, כי האפשרות לגבות את הפיצוי מתוך הכספים שנמצאו היתה בסופו של יום לטובת המערער, לא רק לטיהור מצפונו, אלא גם למניעת התדיינויות עתידיות עד אין קץ, ובאינטרס הציבורי – בראש וראשונה להשבת גזילה לבעליה. נוכח כל אלה, איננו רואים מקום להיעתר לערעור לגופו. י"ב. (1) אולם כאן באים אנו לנושא החופשות, השליש והשיקום. אכן, לא כל הפרטים בידיעתנו (קרי, מדוע בדיוק אין המערער יוצא לחופשות, ואם ניתנה לו אופציה אחרת) ועל כן לא נקבע מסמרות, אך אין זו פעם ראשונה שאנו נתקלים בכך שאסיר חסר בית אינו יכול לצאת לחופשות מלכתחילה, בהיעדר מי שישכן אותו או יערוב לו כנדרש. גם אם רואים חופשות כפריבילגיה, הרי אסיר המתנהג כראוי זוכה להן, כדבר שבשיגרה בכפוף לחריגים שאין המקרה נמנה עליהם. במקרה דנא נמסר פעם אחר פעם כי התנהגות המערער בבית הסוהר תקינה. גם נציגת שירות המבחן ציינה בפנינו כי פעמים רבות שחסר כתובת אינו יכול לצאת לחופשות. דבר זה טעון חשיבה, והרי דומה כי ישנן אפשרויות שונות שהמציאות הטכנולוגית והנורמטיבית מזמנת כדי להסדיר נושאים מעין אלה, כך שהפן האנושי לא ייטשטש ויאבד דווקא כשהמדובר בחוליות החלשות ביותר בחברה. הדברים נאמרים באופן כללי, בלא שכאמור ידועים לנו כל הפרטים הרלבנטיים, אך יש לבחנם במקרה הספציפי, על-ידי הנוגעים בדבר. (2) ראוי איפוא כי שירות בתי הסוהר יידרש לאמור מעלה הן ככל שהוא רלבנטי לחופשותיו של המערער, הן באשר לעתיד. בודאי עיקר העיקרים הוא, שיש צורך להתחיל מיידית בנושא תכנית השיקום, כדי שכזו תעמוד לפני ועדת השחרורים שעה שתדון בשחרורו של המערער על תנאי. המערער עבר עבירות חמורות והוא נותן עליהן כראוי את הדין. אך אין חלקו צריך להיגרע מאסירים אחרים. שוב, גם בכך אין בידינו לקבוע מסמרות, אך לפחות נוכח עברו הנקי והתנהגותו התקינה במאסר, הדעת נותנת כי ישנו סיכוי לשחרור על תנאי – בכפוף לתכנית שיקום ולאפשרות מגורים. אנו מבקשים כי לנושא זה יידרשו הנוגעים בדבר ללא דיחוי, כיוון שמועד התייצבותו של המערער לפני ועדת השחרורים הוא כנמסר בעוד כחודשיים. שירות בתי הסוהר, שירות המבחן והרשות לשיקום האסיר מתבקשים ליתן דעתם לכך, ועותק ההחלטה יועבר אליהם. י"ב. בכפוף לאלה, איננו נעתרים לערעור. ניתן היום, י' בניסן תשס"ח (15.4.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07073970_T03.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il