יוגב חלפון , עו"ד נ. שמן משאבי גז ונפט בע"מ

החלטה בתיק ע"א 7393/17 בבית המשפט העליון ע"א 7393/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: עו"ד יוגב חלפון נ ג ד המשיבים: 1. שמן משאבי גז ונפט בע"מ 2. יו"ר חברת שמן 3. מנכ"ל החברה - יוסי לוי 4. עו"ד רנן גרשט 5. עו"ד אופיר נאור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.09.2017 בת"צ 38842-10-13 אשר ניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא השופט חאלד כבוב בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא ח' כבוב), מיום 11.9.2017 בת"צ 38842-10-13 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ד' קרת-מאיר) קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המערער נגד המשיבים 3-1, אך קבע כי הוא וכן תובעת נוספת אינם מתאימים לשמש כבאי כוחה של קבוצת התובעים המיוצגת. בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטה זו נדחתה ברובה ביום 26.3.2017 (רע"א 9169/16), אך נקבע כי מינוי באי-כוח אחרים כבאי כוח מייצגים יבוטל והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בה לאחר שתפורסם מודעה בנושא ויתאפשר לעורכי הדין המעוניינים בכך להציע את עצמם לתפקיד על פי הפרוצדורה הקבועה לעניין זה בתקנה 10 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010. המערער אשר לא השלים עם ההחלטה הגיש מספר הליכים על מנת לשנותה. לאחר שפעל בהתאם להחלטה ברע"א 9169/16 הנ"ל, החליט בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא ח' כבוב) ביום 10.8.2017 על מינוים של עורכי הדין נאור וגרשט כבאי כוח מייצגים חלופיים. בעקבות ההחלטה הגיש המערער בקשת בהולה לפסילת השופט כבוב, ובה טען, בין היתר, כי בית המשפט הציג מצג שווא לקיומו של מכרז אשר היה "פיקטיבי", "מכור" ו"נתפר" עבור עורכי הדין שנבחרו במסגרתו, ואילו יתר המועמדים נפסלו מלכתחילה. עוד נטען כי בית המשפט התעלם מהוראותיו של בית המשפט העליון ברע"א 9169/16, משום שלא ניתן משקל לרצונו בבחירת המועמד וכי מינויים של עורכי הדין נאור וגרשט מעיד על כך שהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שמה לה למטרה להביא למינויים של עורכי דין ספציפיים אלה שוב, כחלק "מהפמליה של ביהמ"ש הכלכלי...". המערער תהה על המניע מאחורי המינויים וטען כי קיים חשש כבד ששופטי המחלקה הכלכלית חברו יחד כדי למנותם ממניעים פסולים. לכן טען המערער כי קם חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת המותב וכי יש להוציא את התובענה מהמחלקה הכלכלית ולהעבירה לדיון בפני מותב אובייקטיבי שאינו חלק משופטי המחלקה הכלכלית. המשיבים ובאי הכוח המייצגים התנגדו לבקשה. למען שלמות התמונה יצוין כי המערער פתח בהליכים שונים בעקבות ההחלטה ברע"א 9169/16 (ראו פירוט חלק מההליכים בבג"ץ 4844/17 חלפון נ' משרד המשפטים (4.7.2017) בג"ץ 4844/17 חלפון נ' משרד המשפטים (4.7.2017)). 2. בית המשפט קבע כי דין הבקשה להידחות על הסף שכן המערער לא הוכיח כל חשש ממשי ואף לא חשש "קל שבקלים" למשוא פנים בניהול ההליך. טענות המערער, כך נקבע, הן טענות קשות, חמורות ומשמיצות, אשר נטענו כלאחר יד ללא כל תימוכין ומבלי להציג בדל של ראיה לביסוסן. בית המשפט הדגיש כי אין לו ולא היה לו בעבר כל קשר עם עורכי הדין שמונו כבאי כוח מייצגים, מעבר לעובדה שהם מופיעים לפניו מפעם לפעם ולהשתתפות משותפת בכנסים מקצועיים. בית המשפט ראה בחומרה יתרה העלאת טענות משמיצות המטילות דופי בבית המשפט, וזאת בפרט בכל הנוגע לקנוניה שמייחס המערער לשופטי המחלקה הכלכלית כולם. כמו כן נדחתה הטענה בדבר מכרז "פיקטיבי" ונקבע כי במסגרת הליך המכרז ניתנה אפשרות זהה ושוויונית לכלל המועמדים להציג את עצמם ואת טיעוניהם בכתב ובעל פה, וכי ההחלטה בדבר המינוי מפורטת ומנומקת. עוד צוין כי עמדתו של המערער הועלתה במסגרת הדיון ובהחלטה אף יוחד חלק מן האמור בה לעמדתו ולמשקל שיש להעניק לה. בית המשפט הוסיף וקבע כי טענותיו של המערער הן בעלות אופי ערעורי גרידא ואינן מקימות עילת פסלות. בית המשפט ציין כי בהחלטה קודמת הבהיר למערער כי ראוי לו להימנע משימוש בלשון משתלחת, מעליבה וחסרת אחיזה במציאות, וכך עשו גם שופטים אחרים בבית המשפט העליון, אך המערער התעלם מהמלצה זו ובחר להשתמש פעם נוספת בלשון בוטה. על כן, חייב את המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 25,000 ש"ח. 3. בערעורו, שב המערער על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות. לטענתו הליך המכרז שבסופו מונו עורכי הדין גרשט ונאור היה פיקטיבי והמכרז "נתפר" במיוחד עבורם. עוד מוסיף המערער וטוען כי סגן הנשיא כבוב היה נעול בדעתו למנות את עורכי הדין משום שהכירו את התיק ומנע ממנו את זכותו לקחת חלק בהליך המכרז. עוד נטען כי קיים חשש ממשי שהמניע למינוים של עורכי הדין גרשט ונאור "נובע מכך שהם צפויים להרויח מיליונים ממינויים זה" וההחלטה היא "מעשה פלילי" של "מינוי מקורבים" בשלב הזכייה על מנת שיעבירו לידיהם טובות הנאה שנגזלו מן המערער. בכך, לטענת המערער, מתחזק החשד כי השופטת קרת מאיר וסגן הנשיא כבוב "חברו יחד" כדי למנות עורכי דין אלה ופיטוריו נעשו ממניעים זרים. נוכח התנהלות זו קם לדעת המערער חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת של שניים מתוך שלושת שופטי המחלקה הכלכלית. המערער מוסיף כי סגן הנשיא כבוב מתעמר בו וחיזוק לכך הוא מוצא בחיובו בהוצאות, אף שכל שביקש הוא למצות את זכותו בחוק. המערער עותר להוציא את התובענה מהמחלקה הכלכלית ולבטל את מינוי עורכי הדין המייצגים. ביום 26.9.2017 הגיש המערער "בקשה בהולה לפסול את השופטת חיות בתיק עקב משוא פנים ותלונה שהוגשה כנגדה שכבר הוכח בטיפולה בבר"ע, כי התנקמה במבקש ובקשה למתן הבהרה, למה הערעור על 'פסלות שופט' לא הגיע לנשיאה נאור"; ביום 24.10.2017 הגיש בקשה דומה וכך גם ביום 26.10.2017. ביום 2.11.2017 נקבע כי הערעור, על כל הבקשות שהוגשו בו, יידון לאחר הפקדת העירבון. המערער הפקיד עירבון ביום 8.11.2017. 4. לא ראיתי מקום לפסול את עצמי מלדון בערעור זה ועל כן החלטתי לאחד את הדיון בבקשת הפסלות הנוגעת אליי עם הדיון בערעור הפסלות. אשר לבקשת הפסלות, המערער טוען כי הגיש נגדי תלונה לנציב התלונות על שופטים וכן תלונה במשטרה, אך כפי שנפסק לא אחת אין בהגשת תלונה נגד שופט לאחד מן הגופים המבררים תלונות נגד שופטים כדי להקים עילת פסלות ועל המבקש לפסול את בית המשפט לבסס חשש ממשי למשוא פנים שמעבר להגשת התלונה. הגשת תלונות כשלעצמה אינה מבססת חשש כלשהו למשוא פנים (ע"א 6275/03‏ שגיא נ' סלע (28.7.2003); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 227-224 (2006)). אלמלא כן היה בעל דין יכול לפסול שופט כל אימת שירצה באמצעות הגשת תלונה. העובדה כי דנתי ברע"א 9169/16, אף היא אינה מגבשת עילת פסלות. כבר נפסק כי העובדה ששופט דן בהליך אחר של בעל דין אינה מקימה עילת פסלות והבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 576/13 סימן טוב נ' רשות מקרקעי ישראל הקרן הקיימת לישראל, פסקה 5 (28.2.2013); השוו: ע"פ 8091/17 ארביב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, פסקה 7 (23.10.2017)). המערער לא ביסס את חששו כי להחלטה ברע"א 9169/16 יש קשר להליך דנן הנסוב על דיני הפסלות. על כן, יש לדחות את טענותיו הנסמכות על טעם זה. מטעמים אלה כולם בקשת הפסלות שהופנתה כלפיי נדחית. 5. אשר לערעור שבכותרת, אציין כי לא היה מקום לנקוט בלשון הבוטה והמשתלחת שבה נקט המערער הן בבקשת הפסלות הן בערעור דנא ובבקשות השונות שהוגשו בו. טעם זה די בו על מנת לדחות את הערעור על הסף (השוו: ע"א 6220/17 פלוני נ' פלונית (31.10.2017)). גם לגופם של דברים, לא מצאתי כי טענות המערער מגבשות עילת פסלות. המערער מעלה טענות חמורות על "תפירת מכרז פיקטיבי" על ידי בית המשפט ומינוי "מקורבים" על ידי שופטי המחלקה הכלכלית ממניעים זרים, אך כפי שקבע בית המשפט המחוזי, טענות חמורות אלו הועלו ללא בסיס כלשהו ואין בהן ממש. יתר טענותיו של המערער הן טענות ערעוריות ומשכך אין מקומן בהליך פסלות. אשר לחיובו של המערער בהוצאות כבר נפסק כי פסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית ואין בפסיקת הוצאות כדי לקיים את הדרישה של חשש ממשי למשוא פנים מצד היושב בדין (ע"א 2699/16 חאג' נ' אלחאג' (8.5.2016)). מטעמים אלו כולם, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו בחשון התשע"ח (‏15.11.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17073930_V07.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il