פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 7386/08
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7386/08
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערערת:
אילת איין בע''מ
באמצעות נציגה ציון ניסן
נ ג ד
המשיבה:
מיקי חכם
ערעור על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות
באילת (השופט א' יקואל), מיום 13.7.2008, שלא
לפסול עצמו מלדון בתיק תק 1516/07
בשם המערערת: מר ציון ניסן
פסק-דין
ערעור על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת (השופט א' יקואל), מיום 13.7.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בתק 1516/07.
1. המשיבה הגישה תביעה כספית בבית המשפט לתביעות קטנות באילת עקב הפסקת חשמל שארעה במהלך חגיגת בת המצווה של בתה באולם בבית מלון של המערערת. המערערת הגישה בקשה לפסול את בית המשפט לאחר שנשמעו בעלי הדין ביום 26.6.2008, ובית המשפט הורה על דחיית המשך הדיון לצורך התרשמות מעד נוסף מטעם המערערת. בבסיס הבקשה עמדה הצעת פשרה שהעלה בית המשפט במהלך הדיון מיום 26.6.2008. המערערת טענה כי יש בהצעת בית המשפט משום קביעת עמדה והבעת דעה קדומה בקשר לתוצאת המשפט, אשר יש בהן כדי להעלות חשש ממשי למשוא פנים בהמשך ניהול ההליך.
2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי הצעת פשרה הינה אפשרות לפתרון סכסוכים בדרך של הסכמה בין בעלי הדין אשר מקבלת את ברכת בית המשפט. בית המשפט הוסיף כי אפשרות זו יפה שכן היא מגלמת בתוכה את רצון בעלי הדין. עוד הוסיף בית המשפט כי מדובר בפעולה נפוצה במשפט האזרחי, החוסכת זמן ומשאבים של בעלי הדין ושל בית המשפט. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי גם אם יש בהצעת הפשרה משום הבעת עמדה מסוימת לגבי תוצאות ההליך, אין בכך כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים או כדי להעיד על גמירות דעתו של בית המשפט, שכן ההצעה אינה מבוססת על מלוא הטיעונים והערכת מכלול הראיות. בית המשפט הוסיף כי אין לראות את הצעתו כ"סוף הסיפור", אלא כאפשרות נוספת המונחת בפני בעלי הדין לפעול על פיה. עוד קבע בית המשפט כי אפילו הצעת הפשרה מבוססת על הערכה לכאורית של התביעה, אין לראות בכך עילה מספקת לפסילתו. בית המשפט ציין כי הקפיד שלא ללחוץ על בעלי הדין או לכפות עליהם לקבל את ההצעה.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
3. המערערת, באמצעות נציגה, שבה וטוענת כי בית המשפט נקט עמדה תוך הבעת דעה קדומה וחרץ את המשפט בתביעה עוד בטרם הסתיים הליך הצגת הראיות מטעמה. לטענתה, הדעה הקדומה של בית המשפט באה לידי ביטוי במכתב שהתקבל מטעם המשיבה ביום 26.6.2008, בו ביקשה להתפשר על סכום הגבוה מזה שהציע בית המשפט. ממכתב זה מסיקה המערערת כי גם המשיבה הבינה שבית המשפט אכן קבע עמדה וחרץ משפט. המערערת טוענת כי קיים חשש ממשי למשוא פנים ודעה קדומה מצד בית המשפט אשר תשפיע על מתן החלטה הוגנת בסיום ההליך. המערערת מפנה להחלטה של בית המשפט מיום 26.6.2008 לפיה יש להורות על דחיית הדיון כדי לרדת לחקר האמת וכדי להתרשם מן העד מטעמה אשר היה בעת האירוע, הסותרת, לטענתה, את הצעת הפשרה של בית המשפט שהועלתה מייד לאחר מכן ואשר אינה מופיעה בפרוטוקול הדיון. לדעת המערערת יש לרדת לחקר האמת בהליך זה שטרם הסתיים, כפי שקבע בית המשפט בהחלטתו, אך בפני מותב אחר, ויהיה זה מן הצדק להורות על פסלות בית המשפט מלהמשיך לדון בעניינה.
4. לאחר שקראתי את הבקשה על נספחיה וכן את החלטת בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. העובדה שבית המשפט ניסה להביא את הצדדים לידי פשרה, כשלעצמה, אין בה כדי להקים עילת פסלות (ע"א 2634/07 מיכל זהבי נ' ציפורה היקרי (לא פורסם, 16.7.2007). ברי, כי כשופט מקצועי האמון על מלאכת השפיטה, חזקה על שופט בית המשפט כי לא יבוא לכלל הכרעה סופית בדין ובדברים שבפניו בטרם הסתיימו כל הליכי הדיון, וכי עצם העלאתה של הצעת פשרה על ידו אינה מצביעה על כך שבית המשפט גיבש דעה מוגמרת בהליך נשוא ההצעה (ע"א 4601/07 עו"ד מוחמד חמדה נ' ניהאל כיאל (לא פורסם, 7.1.2008); ע"א 7265/98 איאד מ. חליחל, עו"ד נ' אלכסנדר ברסקי, פ"ד נב(5) 477 , 479-480; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-180 (2006)). כאמור בהחלטת בית המשפט, מטרתה של הצעת הפשרה היא ייעול הדיון בנסיון להביא את הצדדים לידי הסכמה. ייעול זה של הדיון יכול לכלול הערכה לכאורית של סיכויי התביעה או ההגנה, דעה שהיא רק בבחינת השערה לכאורה לפי שלב השמיעה שבו נתון ההליך השיפוטי ואין בה, כשלעצמה, כדי להביא לפסילת השופט (ע"א 6361/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 8.8.2007); ע"א 9930/02 עירי געש נ' פזקר בע"מ (לא פורסם, 11.12.2002)). הערכה זו גם אינה משליכה על מסקנתו של בית המשפט אם הנושא יועלה בפניו בכל זאת תוך פריסה מלאה של כל העובדות ומלוא הטיעונים (ע"א 2634/07, לעיל). זאת ועוד, הצעת פשרה שמועלית כמו במקרה דנן, בסגנון זהיר, אינה פוסלת את בית המשפט, מניה וביה, מלהמשיך ולדון בתיק (ע"א 553/07 אברהם פלקסר נ' עו'ד חנינא ברנדס (לא פורסם, 25.1.2007). בנסיבות העניין, נחה דעתי כי בית המשפט טרם גיבש עמדה סופית ונחרצת בתביעה, וכי דעתו לא "ננעלה" בפני טענות המערערת כפי שאף הבהיר בהחלטתו בבקשת הפסלות (ע"א 10412/06 נורית כוחיי נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח' (לא פורסם, 23.4.2007); ע"א 592/94 אהרון גינזברג נ' יוסף בן יוסף (לא פורסם, 6.2.1994)). לפיכך, דין הערעור להידחות.
לאור האמור לעיל נדחה הערעור ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז בתשרי התשס"ט (26.10.2008).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08073860_N01.doc דז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il