רמחי נ' ישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 73806-09-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב העותר: עאהד אחמד רמיחי נגד המשיבים: 1. מועצת מקרקעי ישראל 2. ועדה מקומית לתכנון זבולון 3. המועצה האזורית זבולון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד צביקה אייזנברג פסק-דין השופט חאלד כבוב: לעתירה דנן שני ראשים. במובן הרחב, עניינה של העתירה דנן באי-הארכת פרק משנה 6.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל "מתן פיצויים עבור פינוי קרקע ומחוברים לבני מיעוטים במרחבי חיפה והצפון", שתוקפו היה עד לשלהי שנת 2022, או בקביעת חלופה לו. באופן קונקרטי יותר, העתירה תוקפת את עמדת משיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון, שנמסרה לבית משפט השלום בקריות במסגרת הליך צ"ה 44784-06-23 ביחס לעיכוב ביצוע הצו להריסת ביתו של העותר. בעתירה צוין, כי "בטרם הוגשה עתירה זו פנה הח"מ בבקשה לקבלת הבהרות בנושא מגורמים שונים במשיבה 1 ובמחוז חיפה של ממ"י [משיבה 1, מועצת מקרקעי ישראל – ח' כ'], אולם, עד ליום זה טרם התקבלה כל התייחסות עניינית למכתבו של הח"מ. [...] נוכח קוצר הזמן, והדחיפות הקיימת בקיום דיון בהקדם [...], עקב צו ההריסה שהוטל על מעונו היחיד של העותר, אין לעותר אפשרות להמתין פרק זמן ארוך יותר לתשובות [...] טרם הגשת עתירה זו". בצד העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי המורים למשיבה 2 להימנע מהריסת ביתו של העותר עד להכרעה בעתירה. לאחר עיון, באתי למסקנה כי דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף. אשר לסעד העקרוני שהתבקש, דינו להידחות בהיעדר מיצוי הליכים כדבעי. כפי שנאמר לא אחת, "מיצוי ההליכים אינו יכול להיעשות כ'מצוות אנשים מלומדה'; אין מדובר בשלב טכני, פורמלי, בבחינת הכרח בל יגונה: 'לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך' [...]" (בג"ץ 8361/20 שקיר נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (07.10.2021)). בענייננו, מכתב מיצוי ההליכים נשלח למשיבה 1 ביום 07.09.2025, ואילו העתירה דנן הוגשה בחלוף שלושה שבועות בלבד, מבלי שניתן לה מענה. מעבר לכך שקיים ספק רב אם מדובר בפרק זמן מספק לצורך מתן מענה ענייני לטענותיו העקרוניות של העותר; הרי שבמכתב מיצוי ההליכים גופו צוינה הכוונה להמתין פרק זמן של 30 ימים עד להגשת העתירה. כך, בסעיף 8 למכתב מיום 07.09.2025 ציין העותר כי "בנסיבות העניין, ומשנראה כי כל הניסיונות לקדם העברת החלטה במועצה להארכת פרק משנה 6.2 עלו בתוהו [...] לא נותר למרשי כל מנוס אלא לעתור לבג"ץ בעניין זה [...], וזאת ככל שלא יהיה שינוי מהותי בנושא בתוך 30 ימים". הנה כי כן, העותר לא המתין אפילו עד תום פרק הזמן שהוא עצמו העמיד בפני משיבה 1. בנסיבות אלו, ברי כי לא ניתן לומר שמוצו הליכים כדבעי ביחס לטענותיו העקרוניות של העותר, ודין העתירה במישור זה להידחות על הסף. אשר לעניינו הפרטני של העותר. ראשית, ספק אם ניתן לראות בפנייה שנשלחה לגורמים שונים במשיבה 1 משום מיצוי הליכים ביחס להריסת המבנה הקונקרטי של העותר. מכל מקום, דינו של ראש זה של העתירה להידחות בראש ובראשונה מחמת קיומו של סעד חלופי. כמפורט לעיל, ביחס למבנה שבבעלות העותר מתנהל הליך בבית משפט השלום, במסגרתו עוכב ביצוע צו ההריסה עד ליום 01.11.2025 (החלטה מיום 11.05.2025). ממילא, ככל שבפי העותר טענות ביחס לצורך בעיכוב נוסף של צו ההריסה, עליו להעלותן בגדרי ההליך הנ"ל, ובמידת הצורך ביכולתו להסתייע במסלול הערעור הקבוע לשם כך בחוק. מובן כי מצדי איני נוקט כל עמדה בנדון. העתירה נדחית אפוא. לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ו (05 אוקטובר 2025). יעל וילנר שופטת אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט