אגבאריה מוחמד נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7368/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7368/12 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם המערער: אגבאריה מוחמד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בת"פ 18351-03-12 שניתן ביום 24.09.2012 על ידי כבוד השופט א' אליקים תאריך הישיבה: י"ד באייר התשע"ג (24.04.13) בשם המערער: עו"ד חוסין אבו חוסין בשם המשיבה: עו"ד אושרה פטל-רוזנברג פסק-דין השופט י' עמית: 1. המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במספר עבירות של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת (לפי סעיף 84 ו-85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977), ועבירה של איסור פעולה ברכוש טרור (לפי סעיף 9 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: חוק איסור מימון טרור)). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין חודש נובמבר 2011 לחודש פברואר 2012, נהג המערער מספר רב של פעמים, יחד עם אחד בשם מחמוד (להלן: מחמוד) להעביר סכומי כסף מעזה לאסירים בטחוניים לשעבר, למשפחות של אסירים בטחוניים ולפעילים של ארגון החמאס (שהוא ארגון טרור והתאחדות בלתי מותרת). העברת הכספים נעשתה כפיצוי על ישיבת האסירים הבטחוניים בבתי הסוהר בישראל בגין עבירות ביטחון שונות. על מנת להעביר את הכספים, גורם מרצועת עזה היה יוצר קשר עם המערער ועם מחמוד, ומעביר להם מסרון ובו קוד, מספר טלפון נייד של תושב זר אריתראי, וסכום הכסף שהיה על המערער לקבל מן האריתראי. המערער ומחמוד היו פוגשים את התושב האריתראי ומקבלים מידיו את הכסף. על קבלת הכספים דיווחו השניים לגורם מרצועת עזה, אשר בהמשך העביר להם את פרטי המוטבים אליהם יש להעביר את הכסף, ולאחר מכן המערער ומחמוד יצרו קשר עם המוטבים ונפגשו עמם בערים באזור יהודה ושומרון כדי להעביר לידם את הכספים. בדרכים אלה, העבירו המערער ומחמוד בתקופה הרלוונטית סך של לפחות 150,000 דולרים לאסירים בטחוניים ולמשפחותיהם. בין מקבלי הכספים היו אסירי חמאס וג'יהאד איסלאמי שריצו בעברם תקופות מאסר ממושכות בגין עבירות בטחון. 2. כאמור, המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. הצדדים הסכימו כי הענישה שתינתן בגין שתי העבירות תהיה חופפת אך לא הגיעו להסכמה על עונש מוסכם או על טווח ענישה מוסכם. בגזר הדין של בית משפט קמא, נקבע כי העבירות בוצעו על ידי המערער מתוך מניעים כלכליים טהורים (ולא ממניעים אידיאולוגיים). בית המשפט הבהיר כי יש להתייחס לעבירות אלה בחומרה רבה, והפנה לפסק דינה של השופטת ארבל בע"פ 3827/06 פלוני נ' מדינת ישראל (27.3.2007) (להלן: עניין פלוני), בו נדחה ערעורו של נאשם שנדון ל-4 שנות מאסר בגין עבירה של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת בשל העברת כספים בסך כ-200,000 דולרים במשך 4 חודשים. בבואו לגזור את העונש, שקל בית המשפט לזכותו של המערער את נסיבותיו האישיות ואת נטילת האחריות מצדו למעשיו, לצד העובדה שלא פעל ממניע אידיאולוגי כדי לפגוע בביטחון המדינה. ואולם, בית המשפט קבע כי נוכח מהות העבירות יש צורך בהרתעת הרבים ויש משום כך להחמיר בעונשו של המערער. בית המשפט דחה את בקשת המשיבה לחילוט סכום הכסף שנתפס בבית המערער. לסופו של יום, גזר בית המשפט על המערער 36 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור למשך 3 שנים, עבירה מהעבירות בהן הורשע או כל עבירה של מתן שירות עבור התאחדות בלתי מותרת או עבירה לפי חוק איסור מימון טרור; וקנס בסך 70,000 ש"ח או 7 חודשי מאסר תמורתו. 3. על כך נסב הערעור שבפנינו. לטענת המערער, בית המשפט חרג מרמת הענישה המקובלת; לא היה מקום להסתמך על עניין פלוני, שכן באותו מקרה היה מדובר בהעברת כספים לזרוע הצבאית של חמאס להבדיל מהמקרה דנן; העבירות נעברו בפרק זמן קצר של כחודשיים; היה על בית המשפט ליתן משקל להודאתו המיידית של המערער, להיעדרו של מניע אידיאולוגי ולנסיבותיו האישיות של המערער. עוד הלין המערער על גובה הקנס שהוטל עליו ואשר משמעותו בפועל היא נשיאת עונש מאסר נוסף. 4. אומר בקצרה כי לא מצאנו מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. אכן, בהתחשב בכך שהמניע למעשים לא היה אידיאולוגי אלא כלכלי, ייתכן כי העונש שהוטל על המערער נוטה לרף הגבוה, אולם הלכה ותיקה עמנו כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים של סטייה ממדיניות הענישה הראויה, ולא זה המקרה שבפנינו (למעשים דומים ולמשרעת הענישה לגבי העברות כספים ראו, בין היתר, עניין פלוני; ע"פ 2730/08 פראח נ' מדינת ישראל (7.9.2008) שם הוטל עונש מאסר של 40 חודשים, אך היה מדובר במקרה חמור יותר ובסכום נכבד של שבעה מליון ₪; ע"פ 44/12 אלשאער נ' מדינת ישראל (5.2.2012) שם הוטל עונש מאסר של שנה בלבד, אך היה מדובר בסכום של 1,500$ בלבד). הלחימה בטרור פנים רבות לה, היא מופנית כנגד כל חוליה וחוליה בשרשרת, גם כנגד סיוע עקיף לפעילות תומכת טרור בדמות העברת כספים, באשר פעילות ארגוני הטרור "מותנית בראש ובראשונה בקיומה של תשתית כלכלית איתנה ומבוססת" (עניין פלוני בפסקה 9). אף בעניין הקנס בסך 70,000 ₪ איננו רואה מקום להתערבות, בהתחשב בסכום הכספים שהועברו. 5. בשולי הדברים נעיר, כי בכתב האישום המתוקן נזכר כי המערער העביר גם כספים לחשבונות בנק בסין. בהתחשב בכך שלא נטען כי המדובר בהעברות כספים בלתי כשרות, לא היה מקום להזכיר עובדה זו בכתב האישום, כפי שנטען, ובצדק, על ידי בא כוח המערער. 6. סופו של דבר, שהערעור נדחה. ניתן היום, י"ח באייר התשע"ג (28.4.2013). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12073680_E02.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il