פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 7359/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערות: 1. פלונית 2. פלונית נ ג ד המשיבות: 1. פלונית 2. עו"ד ענבר שנהב ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 8.10.2021 בתמ"ש 47163-03-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת הבכירה ר' מקייס בשם המערערות: המערערת 1 פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת הבכירה ר' מקייס) מיום 8.10.2021 בתמ"ש 47163-03-16 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינן של המערערות. המערערות, אמה ואחותה של המשיבה 1, מתגוררות בדירה (להלן: הדירה) בבעלות משותפת שלהן ושל המשיבה 1. בין בנות המשפחה מתנהלים הליכים משפטיים שונים שעניינם פירוק שיתוף בדירה, חיוב בדמי שימוש וכן תביעות כספיות ביחס לדירה. זהו ערעורן השני של המערערות על החלטת המותב שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינן לאחר שערעור קודם נדחה על-ידי ביום 29.5.2018 (ע"א 2737/18). ביום 21.6.2018 הורה בית המשפט קמא על מינוי שמאי לצורך הערכת שווי הדירה. לאחר מכן, ביום 26.6.2018, ניתן פסק דין חלקי בהליך, בגדרו התקבלה תביעת המשיבה 1 לפירוק שיתוף בדירה, ונקבע כי פירוק השיתוף בפועל יעוכב עד לבירור טענות כספיות של המערערות וכן טענות מצדן בעניין רישום הדירה. המערערות הגישו לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על ההחלטה למנות שמאי להערכת שווי הדירה (רמ"ש 9825-10-18) וערעור על פסק הדין החלקי (עמ"ש 64490-10-18). ביום 8.5.2019 נתן המותב פסק דין במספר הליכים אשר התנהלו בין הצדדים, ובו נקבע, בין היתר, כי חלקה של המערערת 2 בדירה הוא 75% ואילו חלקן של שתי בנותיה, המערערת 1 והמשיבה 1, הוא 12.5% לכל אחת. עם זאת, בנוגע לפירוק השיתוף בדירה נקבע כי פסק דין סופי יינתן לאחר הכרעה בהליכי הערעור שהוגשו לבית המשפט המחוזי. ביום 21.6.2020 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור לגבי ההחלטה על מינוי שמאי אשר יעריך את שווי הדירה ואת הערעור לגבי פסק הדין החלקי. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר הוגשה לבית משפט זה נדחתה ביום 1.9.2020 (בע"מ 5379/20), והליך פירוק השיתוף בדירה נמשך. ביום 2.12.2020 הגישה המשיבה 1 בקשה למינוי באת-כוחה ככונסת נכסים לצורך פירוק השיתוף בדירה, אך המערערות התנגדו למינויה של באת-כוח המשיבה 1. ביום 26.1.2021 קבע בית המשפט (להלן: ההחלטה בעניין ההתמחרות) כי על מנת לאזן בין זכותה של המשיבה 1 להשיא את התמורה בגין חלקה בדירה ובין זכותה של אמה, המתגוררת בדירה במשך כ-50 שנים, לרכוש את חלקה – תבוצע התמחרות על הדירה בין צדדים שלישיים, והמערערות תהיינה רשאיות לרכוש את חלקה של המשיבה 1 באמצעות הצעה שוות-ערך להצעה הגבוהה שתוצע בהתמחרות. בית המשפט קמא הוסיף כי נוכח היחסים המורכבים בין הצדדים יש למנות כונסת נכסים חיצונית ומשכך מינה את המשיבה 2 לתפקיד (להלן: הכונסת). ביום 25.3.2021 התקיימה התמחרות במשרדה של הכונסת, בה צפתה המערערת 1 באמצעות תוכנת ה"זום". ביום 26.4.2021 ביקשו המערערות כי בית המשפט יורה לכונסת לקבל הסתייגויות שונות לטיוטת הסכם המכר שהציגה להן הכונסת ואשר פורטו בבקשה (להלן: ההסתייגויות להסכם המכר). עוד טענו המערערות כי הכונסת עשתה יד אחת נגדן עם באת-כוחה של המשיבה 1 וחרגה מן ההוראות שנתן בית המשפט במסגרת ההחלטה בעניין ההתמחרות. הכונסת טענה כי היה על המערערות לשלוח את הסתייגויותיהן לטיוטת הסכם המכר ישירות אליה, "כנהוג וכמקובל", חלף הגשת בקשה לבית המשפט. עם זאת, הכונסת התייחסה להסתייגויות לגופן וביקשה להותיר את חלקן לשיקול דעת בית המשפט ולגבי חלק אחר ביקשה כי עמדת המערערות תידחה. ביום 6.6.2021 הגישו המערערות "בקשה דחופה לפיטורי כונסת הנכסים". המערערות השיגו על עמדת הכונסת בתגובתה להסתייגויותיהן וחזרו על הטענה כי היא עושה יד אחת עם באת-כוח המשיבה 1. עוד טענו המערערות לפגמים שונים בהתמחרות שביצעה הכונסת ומשכך ביקשו כי בית המשפט יורה לכונסת לחשוף בפניהן את המסמכים של יתר המציעים בהתמחרות ואת פרוטוקול ההתמחרות. ביום 13.7.2021 נתן בית המשפט קמא החלטה בהסתייגויות המערערות מהסכם המכר ובבקשתן להורות על פיטורי הכונסת (להלן: ההחלטה מיום 13.7.2021). בית המשפט ציין כי היה על המערערות לפנות עם הסתייגויותיהן לכונסת חלף פנייה ישירה אליו. עם זאת, בית המשפט דן בהסתייגויות השונות, ובחלקן קיבל את עמדת המערערות, למצער באופן חלקי, וחלק אחר דחה. באשר לדרישה להורות על פיטורי הכונסת ציין בית המשפט קמא כי מינה את הכונסת בהיותה גורם חיצוני ואובייקטיבי וכי בטענות שהעלו המערערות כלפיה לא נמצא ממש. נוכח האמור, דחה בית המשפט הבקשה להורות על פיטורי הכונסת וחייב את המערערות בגין שתי הבקשות בהוצאות כל אחת מן המשיבות בסך של 8,000 ש"ח וכן בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. ביום 2.8.2021 הגישו המערערות בקשה לפסילת המותב. לטענתן, קיימת ראיה לכך שהכונסת ובן זוגה, שהוא לטענתן בעל משרד יחסי ציבור, נתנו למותב שוחד בדמות פרסום מאמר דעה אוהד בעניין מודל לטיפול בניכור הורי שגיבש המותב (להלן: מאמר הדעה). המערערות הפנו לכתבה שפורסמה באתר חדשות ובה נטען כי המותב קיים מפגש סגור (להלן: המפגש) עם יושבת ראש מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ועם עורכי דין נוספים שהוזמנו מטעמה. לטענת המערערות לאחר שפורסמה הכתבה על אודות אותו מפגש פרסמו הכונסת ובן זוגה מאמר המשבח את המודל שגיבש המותב. משכך טוענות המערערות כי "עיתוי פרסום המאמר של [הכונסת ובן זוגה], אינו סתמי" והוא "מחזק את ההנחה" כי הכונסת נכחה במפגש וכי היא מקורבת למותב. המערערות הוסיפו כי בן זוגה של הכונסת הוא בעל משרד יחסי ציבור המציע שירותים של פרסום תוכן שיווקי קנוי במסווה נייטרלי, וכי הוא היה מעורב בפרסום מאמר הדעה. המערערות טענו כי המותב קיבל טובת הנאה אסורה בזיקה לתפקידו השיפוטי מתוך ציפיית הכונסת כי יפגין לטובתה משוא פנים, וכי נוכח האמור עליו לפסול את עצמו. כמו כן, המערערות הלינו על תוכן ההחלטה מיום 13.7.2021, וטענו כי החלטה זו מלמדת על משוא פנים של המותב נגדן, בין היתר בשים לב להוצאות שבהן חייבן ולכך שסירב להורות על פיטורי הכונסת. הכונסת טענה כי דין הבקשה להידחות והדגישה כי היא אינה מכירה מי מהצדדים ואין לה כל עניין מי ירכוש את הדירה. לטענתה, המערערות אשר אינן מצליחות להוכיח את טענותיהן מנסות להלך אימים עליה ועל בית המשפט. ביום 8.10.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי טענות המערערות מופנות בעיקרן כלפי תוכן ההחלטה מיום 13.7.2021, אך החלטה זו אינה מקימה עילת פסלות וניתן להשיג עליה באמצעות הליכי הערעור הקבועים בדין. בהקשר זה ציין בית המשפט כי גם לגופו של עניין ההחלטה אינה מעידה על משוא פנים נגד המערערות, וחלק מטענותיהן אף התקבלו. אשר לטענה בדבר קשרים בינו ובין הכונסת הבהיר המותב כי אין לו קרבה כלשהי למי מהצדדים להליך וכי גם במפגש לא שוחח באופן אישי עם עורך דין כלשהו. לבסוף, בנוגע לטענה כי המותב קיבל "טובת הנאה" מהכונסת ומבן זוגה בדמות מאמר דעה אוהד, הבהיר המותב כי הדברים חסרי שחר וכי המאמר עצמו אזכר את המותב פעם אחת וגם שופטים אחרים אוזכרו בו. בהקשר זה ציין המותב כי המפגש התרחש בחודש ספטמבר 2019 והמאמר פורסם באותה העת, ואילו המערערות העלו טענות בעניין בלא שהצהירו מתי נודע להן על המפגש והמאמר, באופן המונע מן המותב לבחון אם העלו את הטענה בהזדמנות הראשונה, כנדרש. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרות המערערות על טענותיהן ומוסיפות, בין היתר, כי הכונסת "זייפה" את פרוטוקול ההתמחרות וכי ההתמחרות עצמה הייתה "הונאה מבוימת" שבה השתתפו שני אנשים שהתחזו למשתתפים כנים בהתמחרות. משכך טוענות המערערות כי כלל לא היו הצעות נוספות מלבד הצעתן ולפיכך צריך היה להורות על זכייתן בנכס ללא התמחרות. המערערות מפנות לראיות שונות התומכות, לשיטתן, בטענות אלה וטוענות כי המותב לא פיקח על הכונסת כנדרש באופן המראה על משוא פנים נגדן. עוד טוענות המערערות כי בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסלות התעלם המותב מטענתן שלפיה יש להורות לכונסת לחשוף את מסמכי ההתמחרות. יצוין כי ביום 10.11.2021 הגישו המערערות בקשה להורות למשיבות להמציא להן כתבי בי-דין שיוגשו במסגרת הערעור דנן, מאחר שלטענתן האחרונות נמנעות מלהמציא להן כתבי בי-דין כפי שעליהן לעשות. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענות המערערות שלפיהן המותב קיבל טובת הנאה כלשהי מהכונסת וכי הוא נמנע מלפקח עליה כראוי בשל כך – הן ספקולציות חסרות בסיס אשר מוטב היה אלמלא נטענו. המותב הבהיר כי אין כל היכרות בינו ובין הכונסת והמערערות לא הביאו בדל של ראיה לטענותיהן בעניין. בכך די כדי לדחות את הערעור (השוו: ע"א 1516/21 ביטון נ' תלתן 88 החזקות ופרויקטים בע"מ, פסקה 7 (4.3.2021)). למעלה מן הצורך יצוין כי מרבית הטענות הנוספות של המערערות מופנות כלפי אופן ניהול ההליך מצד המותב וכלפי החלטות דיוניות שקיבל. בצדק קבע המותב כי החלטות אלה אינן מקימות עילת פסלות וכי המערערות רשאיות לנקוט בהליכי הערעור המתאימים ביחס אליהן (ראו: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (19.1.2021)). אף השיהוי שבו הגישו המערערות את בקשת הפסלות – רק לאחר מתן ההחלטה מיום 13.7.2021 תוך התבססות על אירועים שהתרחשו זמן רב קודם לכן – מצדיק כשלעצמו את דחיית הערעור (ראו: ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 10 (20.4.2021)). המערערות הוסיפו וטענו כי המותב לא דן בהחלטתו בכל אחת מן הטענות שהועלו על ידן. בכך אין כדי לשנות מן המסקנה כי דין הערעור להידחות. כבר נפסק כי אין הכרח שבית המשפט ידון בכל טענה וטענה שמועלית, והוא רשאי לדון בטענות המהותיות בלבד (ראו: רע"א 11019/08 הרשות הפלסטינית נ' אזוז, פסקה 6 (16.4.2009)). בענייננו, בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בהחלטה מנומקת, ולא נפל כל פגם בכך שלא התייחס במסגרת זו באופן פרטני להשגות על החלטות דיוניות שונות שלגביהן הבהיר באופן כללי כי מקומן אינו בהליך פסלות. 13. נוכח כל האמור, הערעור נדחה. לפנים משורת הדין ורק משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט בכסלו התשפ"ב (‏23.11.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21073590_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1