נחמיה פרומר נ. רשות המיסים בישראל

בבית המשפט העליון ע"ר 73540-02-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: נחמיה פרומר נגד המשיבה: רשות המיסים – מחלקת מע"מ ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב בע"ר 43807-12-25 מיום 17.2.2026 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב בע"ר 43807-12-25 מיום 17.2.2026 בה נדחתה בקשתו של המערער למתן פטור מלא מתשלום האגרה וחלף זאת הופחת סכום האגרה לכדי 750 ש"ח והתקבלה בקשתו לפטור מהפקדת ערובה במסגרת ערעור שהגיש על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בהש"א 21699-11-25 מיום 8.12.2025 בה נדחתה השגתו של המערער על החלטת המזכירות שלא לקבל לרישום בקשה מטעמו לאיחוד דיון. בערעור טען המערער כי רף ההוכחה הנדרש ממנו הוא ל"הוכחת עוני" של ממש ומייצרת בפועל חסם מפני בירור עניינו; כי יש לבחון היעדר יכולת כלכלית באופן שונה מזה המיושם כיום על ידי רשמי בית המשפט; כי שגתה הרשמת כשקבעה כי מסמכים על אודות מצבה הכלכלי של אשתו אינם מספקים להוכחת מצבו הכלכלי; וכי בהליכים קודמים ניתן לו פטור מתשלום אגרה על ידי הרשמת. כמו כן, סיכויי הליך הערעור על החלטת הרשם מיום 8.12.2025 גבוהים. דין הערעור להידחות. מקרה זה אינו מצדיק התערבות בשיקול הדעת הרחב המוקנה לרשמת בית המשפט בענייני אגרה (וראו לאחרונה: ע"ר 25510-08-25 בר חן נ' פלונית ‏(14.8.2025‏) (להלן: עניין בר חן); ע"ר 28316-02-26 משה נ' זמר (2.3.3036)). הרשמת קבעה כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להניח תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי והיעדר יכולתו להסתייע בקרובים ולא מצאתי להתערב בקביעה זו. אדרבה, במסגרת מכלול השיקולים הצריכים לעניין, בהם גם שיקולים מערכתיים, נעשה בעניינו של המערער איזון ראוי במסגרתו הופחת תשלום האגרה ל-750 ש"ח בלבד. זאת נוכח האינדיקציות עליהן הצביע להוכחת מצבו הכלכלי. כך גם בכל הנוגע לטענה בדבר זכות הגישה לערכאות שאינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול שיקולים אחרים (ע"ר 75552-01-26 פלונית נ' פלוני ‏(‏1.2.2026‏); ע"ר 60297-11-25 קליין נ' שר המשפטים, סגן רהמ"ש, ח"כ יריב לוין ‏(‏29.12.2025‏) (להלן: עניין קליין)). יתרה מזאת, על מנת לקבל פטור מתשלום אגרה לא די בהוכחת חוסר יכולת כלכלית ויש להידרש גם לסיכויי ההליך העיקרי (ע"ר 37886-03-25 פלונית נ' השופטת יעל וילנר ‏(‏2.4.2025‏); עניין קליין), אשר על פניו, וכפי שציינה הרשמת, אינם נחזים להיות גבוהים. לבסוף יצוין כי אף אם אכן ניתן למערער פטור מתשלום אגרה בהליכים אחרים כפי טענתו, אין הדבר מחייב היעתרות לבקשתו גם במקרה זה (עניין בר חן; ע"ר 27638-10-25 בוגנים נ' הרפז ‏(‏13.11.2025‏)). הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ו (02 מרץ 2026). דוד מינץ שופט