פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 73528-11-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. פלונית 2. בית הדין הרבני הגדול עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אסף בנמלך; עו"ד אורית לביא נשיאל בשם המשיבה 1: עו"ד חיים אלטלף פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה על ביטול החלטתו של בית הדין הרבני הגדול מיום 26.3.2019 בתיק 1038732/1, אשר עסקה בחבות תשלום היטל ההשבחה הרובץ על מקרקעין, שהמשיבה 1 ואחיו של העותר הסכימו, במסגרת הסכם גירושין שנחתם ביניהם בפני בית הדין הרבני הגדול, כי יוקנו למשיבה 1 (להלן: החלטת בית הדין). עתירה זו היא המשך ישיר של עתירה קודמת שהוגשה על ידי אחיו של העותר ביום 15.4.2019 נגד אותה החלטה (בג"ץ 2701/19. להלן: העתירה הקודמת). בעתירה הקודמת ניתן צו ארעי, אשר עיכב את ביצועה של החלטת בית הדין, והתיק הועבר לדיון בפני הרכב תלתא. ברם, ביום 4.8.2019, ובטרם התקיים דיון בעתירה הקודמת, נפטר למרבה הצער אחיו של העותר (להלן, יכונה מעתה: המנוח). בעקבות זאת, הגיש העותר לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בקשה לקיום צוואתו של המנוח ואילו בנו של המנוח הגיש התנגדות לצוואה (ת"ע 58094-10-19. להלן: ההליך בבית המשפט לענייני משפחה). בהמשך, ביום 3.2.2020 התקיים דיון בעתירה הקודמת, אשר בסופו הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט לפיה העתירה תימחק תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים. כך, בהינתן ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, אשר ההכרעה בו עשויה להשליך על הצורך בבירור העתירה. בהתאם, העתירה הקודמת נמחקה והצו הארעי שניתן בוטל. בחלוף למעלה מ-4.5 שנים, ביום 6.10.2024 ניתן פסק דין בהליך בבית המשפט לענייני משפחה, אשר הורה על קיום צוואת המנוח, המותירה את רכושו לעותר, ותוך דחיית התנגדותו של בן המנוח, אשר הודר מהצוואה (להלן: פסק הדין). כחודש וחצי לאחר מכן הוגשה העתירה דנן. ביום 1.12.2024 התבקש העותר להודיע האם הוא מסכים למחיקת העתירה תוך שמירת מלוא זכויותיו וטענותיו. זאת, לנוכח העובדה שיומיים לפני הגשת העתירה הגיש בנו של המנוח ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (במסגרת עמ"ש 69232-11-24), ועל כן ההליכים בעניין עיזבונו של המנוח, אשר כאמור יש בהם כדי להשליך על העתירה דנן, טרם הסתיימו בפסק דין חלוט. ביום 5.12.2024 הודיע העותר כי יש הכרח בהותרת העתירה תלויה ועומדת, בשל כך שהעותר חשוף להליכי גבייה למימוש החלטת בית הדין בהינתן הליך הוצאה לפועל שנקטה המשיבה 1 נגד המנוח, ואשר עתה נכנס העותר בנעליו (תיק מס' 500408-03-20. להלן: הליך ההוצאה לפועל). בד בבד, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים אשר יעכב את כל הליכי הגבייה הנובעים מהחלטת בית הדין, לרבות הליך ההוצאה לפועל וצווי העיקול שניתנו במסגרתו. לאור עמדת העותר וטענותיו, נתבקשה המשיבה 1 להודיע האם היא מסכימה למחיקת העתירה, תוך שמירת זכויות הצדדים, ובכפוף לכך שהליך ההוצאה לפועל יעוכב וצווי העיקול שניתנו במסגרתו יבוטלו, וזאת עד 45 יום מהמועד בו יינתן פסק דין חלוט בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. במקביל, ניתן צו ארעי המעכב את הליך ההוצאה לפועל עד למתן החלטה אחרת. ביום 12.12.2024 מסרה המשיבה 1 כי היא מסכימה להצעת בית המשפט, ובלבד שצווי העיקול שניתנו במסגרת הליך ההוצאה לפועל יוקפאו אך לא יבוטלו כליל. כן הדגישה המשיבה 1 כי לא הייתה בכוונתה להטיל עיקולים נוספים מעבר לאלו שכבר הוטלו, ואין היא מבקשת לעקל נכסים החורגים מגדר העיזבון. נוכח הבהרתה של המשיבה 1 ביחס לצווי העיקול, התבקש העותר למסור את עמדתו. ביום 19.12.2024 ביקש העותר כי העתירה תיוותר על כנה וכי הצו הארעי יהפוך לצו ביניים. בקשה זו נימק העותר הן בהינתן השתלשלות העניינים ומשך ניהול ההליכים; הן בשים לב לכך שחוב המנוח כלפי המשיבה 1, על פי החלטת בית הדין, הכפיל את עצמו באמצעות צבירת ריבית פיגורים והפרשי הצמדה. לאחר ששקלנו בדברים, לא מצאנו להיעתר לבקשת העותר. העתירה הקודמת נמחקה כאמור, בהסכמת הצדדים, בשל הצורך לברר תחילה את זהות הזוכה בעיזבונו של המנוח – הכרעה שיש לה השפעה ישירה על בירור הטענות המועלות בעתירה. כך, שכן אם יתברר כי בן המנוח זכאי לעיזבונו, הרי שבסבירות לא מבוטלת העתירה תתייתר. אמת הדבר, מאז נמחקה העתירה הקודמת שונה מצב הדברים המשפטי, וכעת מונח לפתחנו פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה אשר קובע כי העותר הוא יורשו של המנוח. אפס, בן המנוח הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ועל כן ההליכים בעניין עיזבונו של המנוח טרם הסתיימו. אף אם נניח כי סיכויי הערעור אינם מהמשופרים כפי שטוען העותר (ואיננו קובעים דבר בעניין), העובדה הפשוטה היא כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה עוד לא הפך חלוט, ואי הוודאות בדבר הנחיצות בבירור העתירה דנן טרם הוסרה. אשר על כן, העתירה נמחקת. זכויות וטענות הצדדים שמורות להם. הצו הארעי שניתן ביום 5.12.2024 מבוטל, ותחתיו הרינו להורות, בהסכמת המשיבה 1, כי היא לא תהא רשאית להמשיך בהליכים לגביית החוב בהוצאה לפועל, אלא לאחר חלוף 45 ימים מהיום בו יינתן פסק דין חלוט בעמ"ש 69232-11-24, ובכלל זה לא תוכל להטיל עיקולים נוספים מעבר לצווי העיקול שניתנו זה מכבר ביחס לנכסי העיזבון בלבד (למען הסר ספק מובהר כי צווי העיקול שהוטלו בהליך ההוצאה לפועל ביחס לנכסי העיזבון יוותרו בעינם, אך מימושם יוקפא עד למועד האמור). אין צו להוצאות. החזר אגרה לפי התקנות. ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ה (25 דצמבר 2024). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט