פאני זוהר נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 7349/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7349/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותרות: 1. פאני זוהר 2. מנחם זוהר 3. יוסי זוהר 4. יניב זוהר 5. יוני זוהר 6. אלי זוהר 7. לילה זוהר נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים בשם העותרות: עו"ד צבי ששון בשם המשיב: עו"ד שרון רוטשנקר פסק-דין 1. עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למשיב להעניק לעותרים מעמד בישראל וכן למתן צו ביניים שיאסור את גירושם של העותרים מהמדינה. 2. העותרים 1 ו-2 נישאו במרוקו בשנת 1971. העותרים 6-3 הינם ילדיהם של בני הזוג. העותרת 7 הינה אחותה של העותרת 1. תחילתה של פרשה זו בשנת 1996, עת הגיעו העותרים ארצה ממרוקו. הם נכנסו לארץ מכוח אשרות תייר. בהיותם בישראל החלו העותרים בהליכים על מנת להסדיר את מעמדם בארץ כעולים. אולם, הם נתקלו בקשיים להוכיח את דבר יהדותם ולא עלה בידם לקבל אזרחות ישראלית. תקופת השהייה של העותרים בארץ התארכה לארבע שנים, אשר במהלכן פג תוקפן של אשרות התייר בהן החזיקו. בשנת 2000 הוצא נגדם צו גירוש. לטענת העותרים, הם צייתו לצו ועזבו את ישראל מרצונם, תוך כוונה לעלות ארצה באופן מסודר לכשישיגו את ההוכחות הדרושות בדבר יהדותם. ואכן, בשנת 2001 עלו העותרים ארצה לאחר שהשיגו, כביכול, את האישורים הנדרשים לשם קבלתה של תעודת עולה ואזרחות ישראלית. לאחר שהתברר למשיב כי ההחלטה להעניק לעותרים אזרחות הייתה מבוססת על מידע כוזב ושקרי, הוחלט לשלול מהם את האזרחות ולגרשם מן הארץ עד לתאריך 1.6.03. ביום 19.5.03 עתרה המשפחה לבית משפט זה בבקשה להשיב להם את אזרחותם ולמנוע את גירושם מן הארץ (בג"ץ 4414/03). בית המשפט ניאות לדחות את שמיעת העתירה על מנת לאפשר לעותרים להמציא חומר נוסף ממרוקו שמוכיח את דבר יהדותם. המסמכים הנוספים שהוגשו לא חיזקו את טענותיהם של העותרים אלא אף נתבררו כמזויפים. משכך, המליץ בית המשפט בדיון מיום 31.5.04 לבאת כוח העותרים למשוך את העתירה, וכך היה. באותו דיון הסכימה באת כוחם של המשיבים להימנע מגירוש העותרים לתקופה של 90 ימים, היינו עד ליום 31.8.04. בסיומו של פסק הדין שמחק את העתירה נאמר, כי אם תוך התקופה של 90 הימים יוגשו מסמכים או ראיות נוספות "יתייחסו המשיבים לחומר שיוגש להם". עתה, בחלוף שלושה חודשים, פונים העותרים בעתירה דנא. 3. אין לנו אלא לדחות את העתירה על הסף. מאז הוגשה עתירתם הראשונה של העותרים ועד ליום הגשת עתירה זו לא נוצרו נסיבות חדשות אשר מצדיקות בחינה נוספת ומחודשת של עניינם. בית המשפט נדרש בעבר לטענות העותרים, בחן אותן לגופן ולא מצא בהן ממש ומכאן המלצתו למשוך את העתירה הראשונה. לא זו אף זו, התברר כי העותרים עשו שימוש במסמכים מזויפים לשם קבלת אזרחות מכוח שבות. בעתירה זו העותרים אינם מעלים בפנינו טענות חדשות אשר מבססות את דבר יהדותם. עיקר טענותיהם מתמקדות ברדיפה, אשר לטענתם, מנהל נגדם המשיב. במצב דברים זה, חל עקרון סופיות הדיון ואין להיזקק לעתירה נוספת בעניינם של העותרים. מסקנה זו אף מתחזקת נוכח העובדה כי לאורך כל הפרשה נמצא, לא פעם, כי העותרים פעלו בדרך של מרמה וכזב. 4. העותרים בעתירתם טוענים, כי ביום 22.7.04 החליט ראש מינהל האוכלוסין להעניק להם מעמד של אזרחים בישראל וכי יש לכבד ולקיים החלטה זו. המשיב בתגובתו לעתירה מסביר, כי ביום 18.8.04 הוחלט להעניק לעותר 3 בלבד מעמד של תושב קבע בישראל, זאת נוכח שירותו הצבאי זה כ-22 חודשים. אולם, אין בהחלטה זו כדי להעניק מעמד חוקי בארץ לשאר העותרים. כניסתו של העותר 3 לישראל נעשתה על סמך ידיעות כוזבות ואך בשל שירותו הצבאי אין כוונה להרחיקו מן הארץ. על כן עניינו שונה מזה של הוריו ויתר בני משפחתו. אין בנתון האמור, הנוגע לעותר 3, כדי להוות שינוי נסיבות אשר מצדיק פתיחת שערי בית המשפט לעת הזו בפני העותרים האחרים. נחזור ונזכיר, כי מדובר באנשים שהשיגו אזרחות ישראלית, שבוטלה בינתיים, על סמך תיעוד מזויף. 5. העתירה נדחית, איפוא, על הסף. הצו הארעי שניתן ביום 26.8.04 מבוטל בזאת. למותר לציין, כי אם ירצו העותרים לבסס מחדש את זכותם לקבל אזרחות, יוכלו לעשות זאת גם מארץ מוצאם. ניתן היום, ט"ז באלול תשס"ד (2.9.04). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04073490_S04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/