מיכאל אדרי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7345/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7345/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערער: מיכאל אדרי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 15.7.07, בת"פ 1045/05, שניתן על ידי כבוד השופט נעם סולברג תאריך הישיבה: י"ח בכסלו התשס"ח (28.11.07) בשם המערער: עו"ד בן יקר משה בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ג'ויה שפירא גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: בפרשה עליה נקרא המערער לתת את הדין, היו מעורבים שניים נוספים, אחים, יעקב ויוסף שמואל (להלן: יעקב ושמואל). בין יעקב לבן-דודו, מיכאל שמואל (להלן: המתלונן), נתגלע סכסוך כספי במהלכו תבע יעקב סכום של כ-8000 דולר. בחודש נובמבר 2005 קשרו יעקב ושמואל לחטוף את המתלונן ולסחוט ממנו באיומים ובכוח את החוב, ולצורך כך הם ביקשו את עזרת המערער. את זממם ביצעו השלושה בתאריך 14.11.05, בשעת לילה מאוחרת. הם ארבו למתלונן בדרך בה ידעו כי הוא עתיד לעבור, והמערער, ששימש כפיתיון, ניצב ליד רכב שמכסה המנוע שלו היה פתוח כמסמן תקלה. משהגיע המתלונן והבחין במערער, ירד מרכבו מתוך כוונה לעזור לו, ואז התנפלו עליו יעקב ושמואל, הכו אותו, הכניסוהו בכוח לרכבם והסיעוהו ליער סמוך, שם הוסיפו להכותו והפעם הצטרף גם המערער לתקיפה. לאחר דין ודברים התחייב המתלונן לשלם תוך שבועיים את מחצית החוב במזומן, ואת היתרה בתשלומים, ובעקבות כך אפשרו לו תוקפיו לעלות לרכבו ולנסוע, תוך שהם מתרים בו לבל יתלונן נגדם. משהחלו הרכבים בתנועה, הם נתקלו בניידת משטרה שאנשיה עיכבו אותם לחקירה, ובמהלך הנסיעה לתחנה המשטרה חזר המערער ואיים על המתלונן לבל יפליל אותו ואת שותפיו. המערער הודה בעובדות אשר יוחסו לו, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכוח ואיומים, עבירות לפי סעיפים 382, 427 ו-192 לחוק העונשין. על כל אלה נדונו המערער ושותפיו ל-100 ימי מאסר, מאסר על-תנאי, קנס בסך 3000 ש"ח, וכל אחד מהם חויב לפצות את המתלונן בסכום של 3000 ש"ח. בעניינו של המערער הופעל מאסר על-תנאי בן 6 חודשים שעמד נגדו, ונקבע כי הוא ישא בו בחופף למאסר שנגזר בתיק הנוכחי. בערעור שבפנינו המופנה כנגד העונש נטען, כי המערער שיתף פעולה עם חוקריו והביא להפללתם של שותפיו. יתר על כן, הוא ביצע מפנה בחייו מתוך כוונה לשקמם, ועל כן כליאתו מאחורי סורג ובריח עלולה להיות כרוכה בסיכול מאמציו ואף להסגתם לאחור. נדמה כי אין צורך להדגיש את חומרת מעשיהם של המערער וחבריו. הם ארבו למתלונן בדרך מתוחכמת, אילצוהו לנסוע עמם בשעת לילה מאוחרת, הובילוהו בכוח למקום מבודד, ושם הפליאו בו את מכותיהם במטרה לסחוט אותו. המערער נתן את ידו לכל אלה אף שכבר נתנסה בפלילים, וכוונת הדברים להרשעתו מחודש ספטמבר 2004 בעבירות של תקיפה, איומים והדחה בחקירה, בגינן נדון למאסר ומאסר על-תנאי. למרבה הדאבה, נראה כי המערער לא למד דבר מאותו הליך, והראיה הטובה ביותר לכך הן העבירות בהן הורשע הפעם, והעובדה שהוא חטא בהן בעוד מאסר על-תנאי מרחף מעל לראשו. בנסיבות אלו, וגם לאחר שנתנו את דעתנו לנימוקי הערעור שבכתב, לטיעון על-פה, ולאמור בתסקירו של שירות המבחן, לא מצאנו כי הוכחה עילה לשנות מן העונש, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום ז' בטבת התשס"ח (16.12.07), עד לשעה 11:00. ניתן היום, י"ח בכסלו התשס"ח (28.11.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07073450_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il