פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7330/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. עניינה של העתירה דנן בהחלטות שונות שניתנו על-ידי בית הדין הרבני הגדול במסגרת הליך גירושין המתנהל בין העותרת לבין המשיב 3 (להלן: המשיב). בין היתר, נסבה העתירה על פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (כב' הדיינים הרבנים י' זמיר, מ' נהרי וצ' לוז-אילוז) בתיק 902112/13 מיום 28.10.2019, בגדרו נקבע כי בית הדין הרבני האזורי יזרז את מכירת דירתם המשותפת של העותרת והמשיב (להלן: הדירה), במסגרת הליך כינוס אשר החל זה מכבר, תוך הוצאת צו לפינוי העותרת מן הדירה במידת הצורך. עוד נקבע כי רק לאחר שתימכר הדירה יושלמו יתר חלקיו של הסכם הממון עליו חתמו העותרת והמשיב (להלן: ההסכם), ובהתאם יועבר חלק מזכויותיו הפנסיוניות של המשיב לידי העותרת, באמצעות קיזוז מן התמורה שתתקבל ממכירת הדירה. לא למותר להוסיף ולציין כי עוד בפסק דין מיום 12.3.2019 הורה בית הדין הרבני הגדול על אכיפת ההסכם באמצעות מכירת הדירה; וכן קבע כי העותרת תעביר למשיב את חלקו בתמורה שתתקבל, בתוספת קנס בגין אי-קיום חובותיה מכוח ההסכם; וכי האחרונה תהא רשאית לרכוש את חלקו של המשיב בדירה אך ורק במסגרת הליך הכינוס. 2. בעתירתה דנן מלינה העותרת על ההחלטות האמורות, כמו גם על החלטות נוספות של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני האזורי, וטוענת, בין היתר, כי אין הצדקה למכירת הדירה במסגרת הליך כינוס; כי יש באפשרותה לרכוש את חלקו של המשיב בדירה; כי החלטות בית הדין הרבני מונעות ממנה, שלא כדין, את קבלת הכספים המגיעים לה מזכויותיו הפנסיוניות של המשיב, כמו גם סכומי כסף נוספים להם היא זכאית; כי בית הדין הרבני הגדול לא קיים דיון ענייני עובר למתן פסק דינו מיום 28.10.2019; ועוד טענות כיוצא באלה. כן מבוקש כי יינתנו צווי ביניים למניעת פינוי העותרת ובנה מהדירה, ולעיכוב ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינה של העותרת – וזאת עד להכרעה בעתירה דנן. 3. דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי לבקש תשובה, וזאת מן הטעם שבית משפט זה אינו יושב כערכאת הערעור על החלטות בתי הדין הדתיים. הלכה ידועה היא כי התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בתי הדין הדתיים מתוחמת אך למקרים חריגים בהם הוכח קיומו של פגם ממשי, כגון חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או במקרים חריגים בהם יש מקום ליתן סעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 6877/19 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול, פסקה 5 (31.10.2019); בג"ץ 6343/19 תורג'מן נ' הרב הראשי לישראל, פסקה 3 (31.10.2019)). ענייננו אינו בה בגדר מקרים חריגים אלה. נוסיף כי הטענות המועלות בעתירה דנן, רובן ככולן, הן טענות ערעוריות במובהק, וגם בשל כך יש לדחותה על הסף. 4. למעלה מן הצורך, נציין כי חלק מטענות העותרת לפנינו נדונו ונדחו זה מכבר בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 7962/18 פלונית נ' בית הדין הרבני בגדול (11.2.2019), בגדרו נקבע, בין היתר, כי לא נפל פגם בהחלטת בית הדין הרבני הגדול להתנות מתן פסיקתה להעברת זכויות פנסיוניות של המשיב לידי העותרת בקיום חלקה על-פי ההסכם. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יידרש לטענות אשר הוכרעו בהליכים משפטיים קודמים, ואף משכך יש לדחות את הטענות האמורות (ראו: בג"ץ 2263/19 סין סוסיה נ' צ.פ. חברה לבניין ייזום ובניה בע"מ, פסקה 2 (1.4.2019); בג"ץ 2195/19 חדד נ' השר לבטחון פנים, פסקה 2 (5.5.2019)). 5. אשר על כן, העתירה נדחית, ועמה הבקשה למתן צווי ביניים. משלא נתבקשה תשובה, ואך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ז' בחשון התש"ף (5.11.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19073300_R01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1