עו"ד משה זינגל נ. עו"ד אפרים נווה

פסק-דין בתיק בג"ץ 7329/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7329/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: עו"ד משה זינגל נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אפרים נווה 2. לשכת עורכי הדין בישראל 3. ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין בישראל 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. פרקליט המדינה 6. המשרד לביטחון פנים 7. משרד הפנים 8. כנסת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים 3-1: עו"ד דוד יצחק בשם המשיבה 2: עו"ד דורון ברזילי בשם המשיבים 7-4: עו"ד נחי בן אור; עו"ד רן רוזנברג בשם המשיבה 8: עו"ד גור בליי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בפנינו עתירה שבה העותר, שהוא עורך דין, מבקש כי בית משפט זה יחייב את את המשיב 1, עו"ד אפרים נוה (להלן: עו"ד נוה), להתפטר מתפקידו כיו"ר מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין ויו"ר ועדת האתיקה של אותו מחוז, או לכל הפחות יחייבו להשעות את עצמו או להכריז על נבצרותו מלהמשיך ולכהן באותם תפקידים. העתירה הוגשה כנגד עו"ד נוה עצמו, לשכת עורכי הדין בישראל, ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, וכן כנגד הכנסת (בכל הנוגע ללקונה שלה טוען העותר בכל הנוגע להסדרת העברתו מתפקיד של יו"ר ועד מחוז בלשכת עורכי הדין). יצוין כי העתירה הוגשה גם כנגד ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין וכנגד יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, אך משיבים אלה נמחקו בהסכמה מן העתירה לאחר שהובהר לעותר כי ועדת האתיקה הארצית מטפלת בתלונה שהגיש בעניינו של עו"ד נוה. 2. העתירה מבססת עצמה על האמור בהסכם הקואליציוני שנחתם ביום 5.10.2011 (להלן: ההסכם הקואליציוני) בין סיעות שהתמודדו בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין – סיעת "עתיד" בראשות עו"ד דורון ברזילי ועו"ד נוה לבין עו"ד רועי אברהמוביץ (להלן: עו"ד אברהמוביץ) העומד בראש סיעת "רוב הלשכה". בהסכם הקואליציוני נקבע כי לרשותו של עו"ד אברהמוביץ יועמד "חדר אחד שישמש כמשרדו הפרטי והאישי" וכן כי ועד מחוז תל אביב יעמיד לרשותו של עו"ד אברהמוביץ "מזכירה אישית שתמונה על ידי רועי אברהמוביץ ותועסק על ידי ועד מחוז ת"א והמרכז במשרה מלאה". ביום 15.11.2012 בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (עת"מ 50639-10-12, השופט ק' ורדי) מחק על הסף עתירה מנהלית שאותה הגיש עו"ד אברמוביץ לאכיפת ההסכם הקואליציוני, וציין אגב כך כי הוא עושה כן חרף העובדה שההסכם הקואליציוני עורר אצלו תמיהות ואף "שאלות משפטיות, חוקתיות ומוסריות" בנוגע לשימוש שנעשה לכאורה בכספים של ציבור עורכי הדין החברים במחוז תל-אביב. 3. העותר טוען כי מתשובתו של עו"ד נוה לעתירה האמורה עולה כי ההסכם הקואליציוני אינו חוקי, וכי במסגרת דיון שהתקיים במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ביום 2.12.2012 הודה עו"ד נוה ששגה בהעניקו לעו"ד אברהמוביץ את החדר האמור. 4. יש להוסיף, כי ביום 4.10.2013 בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (ע"מ 8464-08-13, השופטת מ' אגמון-גונן) מחק על הסף עתירה מנהלית שהגיש העותר, אשר זהה במהותה לעתירה דנן, וזאת לאחר שקבע כי הוא נעדר סמכות לדון בה (להלן: העתירה הקודמת). כמו כן, העותר ציין כי הגיש כנגד עו"ד נוה תלונה למשטרה בעניין זה ואף פנה בעניינו לועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. 5. המשיבים כולם גורסים כי דין העתירה להידחות על הסף. 6. עו"ד נוה מציין כי כנגד העותר מתנהלים שורה של הליכים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, וכי למעשה העתירה הקודמת הוגשה שבוע בלבד לאחר שהעותר הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו בשורה של עבירות משמעת, בשל הפרת חובת הנאמנות ללקוח, עיכוב וקיזוז של כספי פיקדונות של לקוחות ואי דיווח על פיקדונות ללקוחות, ביצוע מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. עו"ד נוה טוען בהקשר זה כי מטרת העתירה היא להלך אימים על הגופים המקיימים הליכים משמעתיים בעניינו של העותר, וכי היא הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, בהמשך לאיומים ששיגר העותר לעבר שניים מן הפרקליטים הפועלים ליד ועדת האתיקה של מחוז תל אביב ומשמשים, בין השאר, כתובעים בהליכי משמעת. מעבר לכך, טוען עו"ד נוה כי אין כל בסיס או צידוק לדרישה כי יפסיק למלא את תפקידו, וכי ממילא אין למי מהמשיבים סמכות לדרוש ממנו לעשות כן. עו"ד נוה טוען עוד כי החדר אותו קיבל עו"ד אברהמוביץ שימש אך ורק לצורך פעילותו הציבורית בלשכת עורכי הדין, והוא מעולם לא עשה בו שימוש לצורך עסקיו הפרטיים. עו"ד נוה מדגיש בהקשר זה כי המונח "שישמש כמשרדו הפרטי והאישי" של עו"ד אברהמוביץ נועד אך להבהיר כי עו"ד אברהמוביץ לא יחלוק את החדר עם כל בעל תפקיד אחר. 7. המדינה גורסת כי העתירה היא עתירה מוקדמת, שכן הוגשה כשלושה חודשים לאחר שהעותר הגיש את תלונתו למשטרה, והטיפול בה עודנו מצוי בעיצומו, וממילא במידה וייסגר תיק החקירה, תהיה פתוחה בפני העותר הדרך לערור על כך. לשכת עורכי הדין גורסת כי אינה מוסמכת לחייב את עו"ד נוה להפסיק למלא את תפקידיו, ומדגישה כי העותר לא הצביע על מקור סמכות לכך. הכנסת טוענת כי העותר מבקש לחייב אותה ליזום חקיקה, סעד אשר לא ניתן להעניקו, וכי למעשה אין לעותר כל עילה כנגדה. 8. לאחר שעיינו בעתירה, בתגובות לה ובתשובת העותר להן באנו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. ראשית, העותר אכן ציין בעתירתו כי תלויים ועומדים נגדו חמישה כתבי אישום משמעתיים, אך דומה כי לא פירט את מלוא השתלשלות העניין, ולא הציג בפני בית המשפט עובדות חשובות בהתייחס לסכסוך הארוך בינו לבין עו"ד נוה בנוגע להליכים המשמעתיים המתנהלים בעניינו, חסר המעורר ספק באשר לניקיון כפיו של העותר (ראו למשל: בג"ץ 7914/12 פלוני נ' ממשלת ישראל, בפסקה 10 (15.10.2013)). שנית, וזה העיקר, העתירה שבפנינו היא מוקדמת, ולמעשה אף עומד לעותר סעד חלופי. התלונה שאותה הגיש העותר למשטרה בעניינו של עו"ד נוה עודנה מתבררת ולא ניתן לומר כי הטיפול בה הושהה באופן בלתי סביר. זאת ועוד: ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין אף היא מטפלת בפניית העותר אליה בעניינו של עו"ד נוה. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה (ראו למשל: בג"ץ 4069/13 בן שבת נ' מדינת ישראל (משטרת נהריה), בפסקה 4 (30.10.2013)). למותר לציין כי העותר אף לא הניח כל בסיס לסעד הנטען כנגד הכנסת. 9. אין בהחלטתנו זו כדי לבטא הקלת ראש בחשיבות הנודעת לעריכת הסכמים קואליציוניים בהתאם לעקרונות המשפט הציבורי. חזקה על הגופים הרלוונטיים כי ישלימו את הבירורים הנדרשים בעניין זה. 10. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, ישא העותר בהוצאות המשיבים 1 ו-3 (יחד) בסך של 5,000 שקל, בהוצאות המשיבים 7-4 (יחד) בסך של 2,500 שקל ובהוצאות המשיבות 2 ו-8 בסך של 1,500 שקל לכל אחת מהן. ניתנה היום, ‏י' באדר א התשע"ד (‏10.2.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13073290_A13.doc ענ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il