פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 7323/08
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7323/08
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרת:
התנועה למען איכות השלטון בישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה ,מר מני מזוז
2. מר משה קצב, נשיא המדינה לשעבר
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד ברק כלב; עו"ד צרויה מידד-לוזון
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1. העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל, הגישה עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה וכנגד נשיא המדינה לשעבר, מר משה קצב. בעתירה זו מבקשת היא כי יוצא צו על תנאי כנגד היועץ המשפטי, כדי שיתן טעם מדוע לא יוגש כנגד מר קצב כתב אישום בלא דיחוי על פי האישומים הכלולים בטיוטת כתב האישום שהוכנה קודם לגיבוש הסדר הטיעון עם מר קצב (להלן: טיוטת כתב האישום). הטעם שניתן לצו המבוקש נעוץ בכך שמר קצב הודיע על חזרתו מהודאתו ועל בקשתו לבטל את עסקת הטיעון שנחתמה עמו כבר לפני למעלה משלושה חודשים; לפיכך, לעמדת העותרת, אין מניעה להגשת כתב האישום לאלתר על פי טיוטת כתב האישום שהדיונים לגביו הסתיימו כבר באמצע שנת 2007. בעתירה מתבקש סעד נוסף המורה ליועץ המשפטי ליתן טעם מדוע לא יכבד את עמדת הפרקליטה עו"ד אירית באומהורן, אשר, לדברי העותרת, טפלה בתיק עד עתה, ועמדה על כך שיש להגיש את כתב האישום בנוסחו המחמיר, ובכללו עבירות אינוס שבוצעו כנגד עובדת ממשרד התיירות ועובדת מבית הנשיא, ומדוע לא יורה על החזרת התיק לטיפולה, ויאפשר לה לפעול על פי מיטב שיקול דעתה המקצועי; ולחלופין, מדוע לא יוגש כתב אישום בעניינה של א' מבית הנשיא בתנאים המפורטים בעתירה.
2. דין העתירה להידחות על הסף, בלא שנדרשת תשובה.
ביום 26.2.08 דחה בית משפט זה שורה של עתירות שביקשו לתקוף את הסדר הטיעון שהושג בין התביעה לבין המשיב 2, מר קצב (בג"ץ 5699/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם)). בהרכב מורחב של חמישה שופטים, נדחו ברוב דעות העתירות בנוגע להסדר הטיעון בעניינה של המתלוננת א' ממשרד התיירות, ובנוגע לסגירת התיק בעניינה של המתלוננת א' מבית הנשיא, וזאת בלא הקשר להסדר הטיעון. בדעת הרוב נקבע, כי שיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה הן באשר להסדר הטיעון והן בענין סגירת התיק בעניינה של א' מבית הנשיא אינו נגוע בפסול משפטי, ועל בית המשפט להימנע מלהתערב בהחלטתו, המתבססת על מתחם רחב של שיקול דעת הנתון לו. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה אף היא (דנג"ץ 1988/08 התנועה לאיכות השלטון נ' היועץ המשפטי (24.3.08)).
ביום 8.4.08, במועד ישיבת הקראת כתב האישום בבית משפט השלום בירושלים, הודיע מר קצב כי הוא חוזר בו מהודאתו, ומבקש לבטל את הסדר הטיעון שנערך עימו. בעקבות זאת, בוטל הסדר הטיעון.
3. בעקבות ביטול הסדר הטיעון, נדרש היועץ המשפטי לממשלה לקבל החלטה חדשה בענין העמדתו לדין של הנשיא לשעבר, מר קצב. החלטה זו מורכבת היא על פי טיבה, ומצריכה בחינה ובדיקה לאור מכלול ההיבטים המקרינים על הענין, ובכלל זה נוכח הנסיבות שנוספו בעקבות ההליך השיפוטי הקודם בבית משפט זה, והמהלכים שארעו בעקבותיו.
בנסיבות הענין, יש להניח כי תהליך הבחינה וההערכה המחודשים שעל התביעה הכללית למצות תובע משאבים וזמן המתחייבים מכך.
אין חולק, כי החלטה של רשות מינהלית, וזו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר העמדה לדין בכלל זה, אמורה להינתן תוך פרק זמן סביר, כחלק מהחובה הכללית לנהוג בסבירות ובהגינות בביצוע התפקיד המינהלי. אולם המושג "זמן סביר" אינו נתון קבוע, אלא הוא גורם משתנה, שתוכנו נקבע בהתאם לתנאים ולנסיבות המיוחדים לענין העומד לדיון. מורכבותה של החלטה שיש לקבל, והשלכותיה רחבות ההיקף והטווח עשויות להקרין על משך הזמן הסביר הנדרש לצורך הליך קבלתה.
הענין נשוא העתירה, נוכח מורכבותו ורגישותו, מצריך זמן לצורך מיצוי הליך ההערכה והבחינה הנדרש לצורך מתן החלטה חדשה. למורכבות זו היבטים במישור העובדתי-ראייתי, במישור המשפטי ובמישור הציבורי. מאז ביטול הסדר הטיעון חלפו חודשים ספורים, ואין לומר כי חלף עבר הזמן הסביר הנדרש לצורך קבלת החלטה בדבר העמדה לדין של מר קצב. אין לומר, כי העובדה שטרם ניתנה החלטה בענין העמדתו לדין של קצב מצביעה על חריגה בלתי סבירה מלוח הזמנים הראוי, ולא כל שכן, שאין כאן חריגה קיצונית מכך, שעשויה היתה, בנסיבות מיוחדות וחריגות, להצדיק התערבות שיפוטית. יש לאפשר לגורמים המקצועיים בתביעה הכללית לפעול לצורך קבלת ההחלטה במסגרת זמן סבירה, המושפעת בודאי לא מעט גם ממטלות כבדות אחרות המוטלות על שכמם. זאת, כדי שבסופו של יום, תתקבל החלטה מאוזנת ומושכלת, המשקללת את המכלול הרב והמגוון של ההיבטים הרלבנטיים, המצריכים שיקול והערכה.
בתנאים האמורים, אין מקום להתערבות בית משפט זה בתהליך קבלת ההחלטה בידי היועץ המשפטי מבחינת לוח זמנים, משלא נפל בו פסול משפטי, מה גם שמידת ההתערבות השיפוטית בהחלטות היועץ המשפטי מתאפיינת ממילא בריסון ובאיפוק רבים במיוחד.
4. בהקשר זה, לא ארחיב דברים לגבי השאלה מה דין מעמדה של העותרת לתבוע האצה של קבלת החלטה בדבר העמדה לדין של הנשיא לשעבר קצב, כאשר הן מר קצב והן המתלוננות, שהם בעלי ענין ישיר בתהליך זה, אינם שותפים לעתירה זו, אולם השאלה בעינה עומדת.
5. אשר לראש השני של העתירה בדבר העברת הענין לטיפולה של הפרקליטה עו"ד באומהורן מטעמים כאלה ואחרים – ברי, כי לסעד זה לא ניתן להיענות.
ענייני הניהול הפנימי של הפרקליטות, והקצאת הפרקליטים המקצועיים לצורך טיפול בעניינים השונים שבאחריות התביעה הכללית, מצוי בסמכותה המלאה של הרשות המוסמכת. בית משפט זה לא יתערב, דרך כלל, בניהולה הפנימי של הרשות המינהלית ויימנע מלהורות לה כיצד לנהל את עניניה, וכיצד לחלק את המטלות המקצועיות בין עובדיה. חלוקת המטלות המקצועיות ברשות המינהלית היא ענין המצוי במסגרת האוטונומיה המקצועית-סמכותית של הרשות הנוגעת בדבר, וכל עוד לא נפל פסול משפטי באופן ביצוע הליך זה, אין הדבר מקים עילה להתערבות שיפוטית בבית משפט זה.
בנסיבות מקרה זה, לא הצביעה העותרת על פסול כלשהו שנפל בפעולתם של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, בין לענין הזמן הנדרש לקבלת ההחלטה בענין העמדתו לדין של מר קצב, ובין לענין אופן ההיערכות ודרך חלוקת המטלות המקצועיות בין הפרקליטים השונים, הנדרשים לצורך כך.
6. למותר לומר, כי אין מקום גם לסעדים המבקשים לצוות על היועץ המשפטי להגיש כתב אישום הנושא תוכן כזה ולא אחר, וזאת בטרם התקבלה החלטה כלשהי בענין זה. העתירה במובן זה הינה מוקדמת, מאחר שטרם נפלה החלטה איזה אופי ישא כתב האישום; למותר לומר, כי אם נוקט בית משפט זה ריסון רב בהתערבות בהחלטת יועץ משפטי שניתנה בענין העמדה לדין, הרי על אחת כמה וכמה כך הוא כאשר החלטתו טרם ניתנה, ועמדתו טרם נתגבשה.
7. ממכלול הטעמים האמורים לעיל, דין העתירה להידחות על הסף.
ניתן היום, כ"ז באב תשס"ח (28.8.08).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08073230_R01.doc הג
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il