פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"מ 7312/19

זאב צבי זכרון נ. מועצת עיריית ירושלים

ערעור על החלטת רשם לדחות בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בשל איחור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 13/11/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"מ — בקשות שונות מנהלי.
מספר התיק 7312/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הארכת מועד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת רשם לדחות בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בשל איחור.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"מ 7312/19

זאב צבי זכרון נ. מועצת עיריית ירושלים

ערעור על החלטת רשם לדחות בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בשל איחור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת הגישה בקשה לדיון נוסף באיחור, וטענה כי טעתה בחישוב הימים בשל סברה שגויה שימי פגרה אינם נספרים. הרשמת דחתה את בקשתה להארכת מועד, והמערערת ערערה על כך לבית המשפט העליון. השופט ד' מינץ דחה את הערעור, בקובעו כי הכלל לפיו ימי פגרה נספרים בבקשות לדיון נוסף הוא ברור ומושרש, וכי על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים. בנוסף, צוין כי המערערת השתהתה זמן רב גם לאחר שנודע לה על הטעות, וכי הגישה להארכת מועד בהליכים מסוג זה היא מצמצמת.

סוג הליך בקשות שונות מנהלי (בש"מ)
הרכב השופטים ד' מינץ
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זכרון זאב צבי

נתבעים

  • מועצת עיריית ירושלים
  • ועדת ההקצאות של עיריית ירושלים
  • עמותת שבט מרדכי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הטעות בחישוב הימים הייתה סבירה בשל פרשנויות שונות בפסיקה.
  • יש להורות על קבלת הבקשה לדיון נוסף לרישום.
טיעוני ההגנה
  • החלטת הרשמת מנומקת ומפורטת.
  • הכלל לפיו ימי פגרה באים במניין הימים לדיון נוסף מושרש וברור.
  • המערערת לא הראתה 'טעם מיוחד' להארכת מועד.
  • היה שיהוי נוסף של שלושה שבועות מרגע שנודע למערערת על הטעות ועד הגשת הבקשה להארכה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הטעות בחישוב המועדים הייתה סבירה.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • סדרי דין

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בש"מ 7312/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערת: זכרון זאב צבי נ ג ד המשיבות: 1. מועצת עיריית ירושלים 2. ועדת ההקצאות של עיריית ירושלים 3. עמותת שבט מרדכי ערעור על החלטת רשם בשם המערערת: עו"ד חוה ולר פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בבש"מ 6718/19 מיום 24.10.2019 במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 112/19 מיום 4.8.2019. ביום 22.9.2019 ביקשה המערערת להגיש עתירה לקיום דיון נוסף, וזו נדחתה על ידי המזכירות משום שהוגשה באיחור. ביום 10.10.2019, הגישה המערערת בקשה להארכת מועד בצירוף הבקשה לקיום דיון נוסף, בה נטען כי האיחור בהגשת הבקשה התרחש עקב כך כי בטעות סברה שימי פגרת בתי המשפט אינם באים במניין הימים להגשת בקשה לקיום דיון נוסף. ביום 24.10.2019 דחתה הרשמת את הבקשה. נקבע כי הבקשה חסרה פירוט באשר למאמצים שנעשו על ידי המערערת לבירור הכללים בעניין, ולא הוכח כי הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר. בערעורה טוענת המערערת כי מכיוון שעסקינן בכּלל הניתן לפרשנות באופנים שונים, וכי ישנן בפסיקה פרשנויות לכאן ולכאן, הטעות בעניינה הייתה סבירה ומצדיקה את קבלת הבקשה להארכת מועד. על כן, התבקש להורות על קבלת הבקשה לדיון נוסף לרישום. דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (בש"א 8158/17 גורני נ' קצין התגמולים - משרד הביטחון, פסקה 9 (26.10.2017); בש"א 5060/19 עו"ד שכיב אבו רוקן נ' כיוף (25.7.2019)). החלטת הרשמת מנומקת ומפורטת ולא מצאתי בה פגם המצדיק התערבות. בניגוד לטענת המערערת, הכלל לפיו ימי הפגרה אינם באים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף ידוע ומושרש, ולא ניתן לומר כי "הדעות חלוקות" בסוגיה (ראו למשל: בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית, פסקאות 11-10 (24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (11.11.2012); בשג"ץ 6852/12 ליבל נ' נציב שירות המדינה, פסקה ה' (23.9.2012); בש"א 8010/14 פלג נ' פבריקנט את סלנט גרופ בע"מ, פסקה 4 (18.1.2015); בר"מ 7689/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' דהאן, פסקה 13 (29.6.2014)). על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים בעניין המועדים להגשת הליכים בדין ובפסיקה, ואין בטעותה הנטענת של המערערת כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת (השוו: בש"מ 7307/19 יזרעאלי נ' מועצה מקומית קרית טבעון (7.11.2019)). דברים אלו נכונים במקרה זה מדרך קל וחומר בשים לב לכך שבין דחיית הגשת בקשתה במזכירות ביום 22.9.2019 – אז נודע למערערת על טעותה – ועד להגשת הבקשה להארכת מועד ביום 10.10.2019, עברו כשלושה שבועות תמימים נוספים. ועל כל אלו יש לציין כי צדקה הרשמת בקבעה כי הגישה למתן הארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף היא קפדנית ומצמצמת. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏ט"ו בחשון התש"ף (‏13.11.2019). ש ו פ ט _________________________ 19073120_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il