פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7307/98
בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש
העותרים: 1. טירן פולק
2. האגודה לשמירת זכויות האזרח היהודי בא"י
נ ג ד
המשיבים: 1. ממשלת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
תאריך הישיבה: ו' כסלו תשנ"ט (25.11.98)
בשם העותרים: עו"ד נפתלי ורצברגר
בשם המשיבים: עו"ד יהודה שפר
פסק-דין
1. העותר שלפנינו מבקש כי נורה לממשלת ישראל לפרסם את שמותיהם של האסירים המועמדים לשחרור מבתי הכלא בישראל, על-פי הסכם שחתמה ממשלת ישראל עם אש"פ.
לטענת העותר, נדרש הפירסום כדי שהציבור יוכל לעמוד על כך שממשלת ישראל תפעל על-פי התחייבותה שלא לשחרר אסירים שהורשעו במעשי רצח או פציעה חמורה, אסירים אשר קיים אינטרס ציבורי במניעת שחרורם.
2. בתשובתה לעתירה הביא בא-כוח המדינה לידיעתנו כי בישיבתה מיום 19.11.98, החליטה ממשלת ישראל לפעול בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו - 1996 (להלן - החוק), אשר הסמיך את הממשלה לקבוע את אמות המידה לשחרור או להעברה של אסירים ועצורים תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה המוחזקים במתקני כליאה בישראל. עוד החליטה הממשלה לאמץ את אמות המידה לשחרור שנקבעו בנספח VII להסכם הביניים שאושר באותו חוק.
על יסוד החלטת הממשלה, ובהתאם להוראת סעיף 3(א) לחוק הנ"ל, מינה שר המשפטים ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, אשר מתפקידה ליישם את אמות המידה שנקבעו, ולקבוע את רשימת האסירים שישוחררו. בועדה שנתמנתה, חברים נציגי כל הרשויות המופקדות על ההיבטים הבטחוניים והמשפטיים של שחרור האסירים, והם נציגי משרד המשפטים, שירות בתי הסוהר, צה"ל, המשרד לבטחון פנים וגורמי הבטחון. ועדה זו היא הבוחנת באופן פרטני את שחרור האסירים בהתאם לקריטריונים שנקבעו, לרבות הקריטריון שנקבע בסעיף ב(1)(ג) להסכם הביניים לפיו ישוחררו רק:
"עצירים ו/או אסירים המואשמים או אסורים בגין עבירות בטחוניות שלא היו כרוכות במוות או בפציעה חמורה".
3. בא-כוח המדינה עמד בתשובתו על כך שכיוון שההסכם אשר במסגרתו מתבצע שחרור האסירים הוא מסוג ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתמה הממשלה ויישומו נקבע בחוק, אין הוא מסוג העניינים שבית משפט זה יראה להתערב בהם.
כבר נאמר לא אחת על ידי בית משפט זה כי אין בית המשפט נוהג להתערב בעניינים אשר באופן מובהק נוגעים להסכמים ומגעים בינלאומיים של ישראל, ובכלל זה הסכמים מהסוג של ההסכם הנדון בעתירה:
"שחרור אסירים הינו אחד ממרכיבי ההסכם שגובש בין הממשלה לבין הפלשתינאים לאחר משא ומתן ממושך, ושבמהלכו הושגו הסכמות בדבר שחרורם המבוקר של מספר אסורים ועצורים רב...
... כאמור, ההחלטה בדבר שחרור אסירים היא ממרכיבי הסכם מדיני מובהק שהמדינה צד לו. כבר קבענו לא אחת כי בית משפט זה לא יזקק לעתירות הנוגעות להסכמים מדיניים מעין אלה, כאשר נושאים אלה הם בסמכות של רשות אחרת".
(בג"צ 2455/94 ארגון "בצדק" וואח' נ' ממשלת ישראל ואח', טרם פורסם).
בטיעוניו בעל-פה לפנינו הוסיף בא כוח המדינה והבהיר את ההיבטים השונים של יישום ההסכם בכל הנוגע לקביעת רשימות האסירים המועמדים לשחרור ולמועד פירסומן.
מההבהרות שניתנו אכן עולה כי הדרישה לפרסום מוקדם של שמות האסירים המשוחררים נוגעת במישרין ליישומו של ההסכם הבינלאומי שישראל התחייבה בו, ולעצם המגעים המתקיימים בעניין זה עם גורמי חוץ. הובהרה גם החשיבות של אי מתן פומבי לרשימת האסירים המועמדים לשחרור כחלק מהאמצעים להבטחת יישום ההסכם על-פי השיקולים והמדיניות של המדינה. מטעם זה אין לנו אלא לחזור על דברים שאמרנו בעבר, כי הסכמים מסוג זה אין בהם עניין להתערבותו של בית משפט זה.
נחה דעתנו כי החלטת הממשלה והרכבה המיוחד של הועדה המיישמת את הוראות החוק, יש בהן כדי להבטיח כי ינקטו כל הצעדים הדרושים להקפדה על אמות המידה שהממשלה קיבלה על עצמה לצורך יישום ההסכם.
אשר על כן העתירה נדחית.
ניתן היום, ו' כסלו תשנ"ט (25.11.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
98073070.N02