גיל פרמינגר נ. אליעז חליבה

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 73/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: גיל פרמינגר נ ג ד המשיבים: 1. אליעז חליבה 2. ציפורה חליבה ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת י' אונגר ביטון) בת"א 5494-11-21 מיום 20.12.2023 בשם המערער: עו"ד שמואל פלור פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת י' אונגר ביטון) מיום 20.12.2023 בת"א (שלום חד') 5494-11-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. בחודש אוגוסט 2020 הגיש המשיב 1 תביעה שבה ביקש להורות על פינוי המערער מדירת מגורים שאותה שכר המערער מהמשיבים (להלן: התביעה לפינוי מושכר והדירה בהתאמה). ביום 4.11.2020 קיבלה השופטת י' אונגר ביטון את התביעה לפינוי מושכר בהיעדר הגנה. המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין, אשר נדחתה ביום 7.12.2020 תוך שנקבע, בין היתר, כי אף אילו פסק הדין היה מבוטל לא היה למערער סיכוי לזכות בהליך (להלן: ההחלטה מיום 7.12.2020). בתוך כך דחה בית המשפט את טענת המערער להיעדר אפשרות לפנות את הדירה עקב משבר הקורונה, בקבעו, בין היתר, כי אין ממש בטענה שהנחיות הממשלה להתנהלות בתקופת המשבר מנעו מהמערער לעבור דירה או לבקר בדירות שמוצעות להשכרה. ערעור שהגיש המערער נדחה ביום 25.2.2021, ובקשת רשות לערער שהגיש לבית משפט זה נדחתה על ידי ביום 25.4.2021. בחודש נובמבר 2021 הגישו המשיבים את התביעה נושא הערעור שלפניי, שבה ביקשו לחייב את המערער בתשלום דמי שכירות ופיצוי בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב התנהלותו בנוגע לדירה. ביום 20.10.2022 התקיים קדם משפט בפני השופטת אונגר ביטון, שבמהלכו טען המערער כי ההחלטה מיום 7.12.2020 כללה הבעת עמדה בנוגע ל"נושאים מסוימים" שבטענות ההגנה שלו, ובפרט לסוגיית משבר הקורונה, וציין: "אני מעלה את השאלה בפני בית המשפט שוב – האם זה נכון שההליך יתנהל בפניו. בית המשפט אם דעתו לא נעולה, זה הכל" (כך במקור – ע' פ') (פרוטוקול הדיון מיום 20.12.2022, עמ' 2, ש' 6-4). בהמשך לכך ציין בית המשפט כי ההחלטה מיום 7.12.2020 ניתנה זמן רב קודם לכן וכי אין בסיס לטענה שדעתו ננעלה ביחס לנושאים שיידונו בהליך הנוכחי. עוד ציין המותב כי ידון בהליך "באופן חופשי, פתוח ואובייקטיבי לגמרי" (שם, עמ' 2, ש' 27). בהמשך הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, והמשיב 1 צירף לתצהירו נספחים ובהם העתקי החלטות שניתנו בתביעה לפינוי מושכר ובהליכי הערעור שהוגשו בעקבותיה. במהלך דיון הוכחות שהתקיים ביום 20.12.2023 ביקש המערער להורות על הוצאת הנספחים האמורים מתצהירו של המשיב 1. בתגובה טען בא כוח המשיבים כי על חלק מטענות המערער חלים השתק עילה והשתק פלוגתה, וכי ברצונו להראות לבית המשפט שאין צורך להכריע בטענות שנדונו והוכרעו בעבר. המערער חלק על טענה זו בציינו, בין היתר: "אני טוען שאין מעשה בית דין, גם בית המשפט החליט שאין מעשה בית דין ושבית המשפט באופן חופשי ואובייקטיבי תפסוק בתיק" (פרוטוקול הדיון מיום 20.12.2023, עמ' 9, ש' 21-20). בהמשך לכך נתן בית המשפט החלטה שבה הדגיש כי יתייחס לכל טענות המערער במסגרת פסק הדין. בתגובה ציין המערער כי לשיטתו מדובר בסתירה לקביעת בית המשפט בדיון מיום 20.10.2022, וטען כי "אם בית המשפט משאירה את פסקי הדין ה[ל]לו אפילו בשלב זה, מן הראוי שבית המשפט זה יפסול את עצמו וזו מחמת ניקיון הדעת" (שם, עמ' 10, ש' 12-11). בית המשפט דחה את הבקשה על אתר, בציינו כי לא מתקיימת בענייננו עילת פסלות וכי בכוונתו לדון בהליך "באובייקטיביות מלאה, בהתאם לדין ולראיות" (שם, עמ' 10, ש' 25). עוד ציין בית המשפט כי העובדה שדן בטענות הצדדים בנוגע להוצאת מסמכים מהתצהירים, אינה מקימה עילת פסלות. לשלמות התמונה יצוין כי בהמשך הדיון נדחתה בקשת המערער להפסיק את ניהול ההליך עקב כוונתו להגיש ערעור על החלטת הפסלות, ובתוך כך הדגיש בית המשפט כי עילת הפסלות לה טען המערער אינה מוכרת בדין וכי הפסקת הדיון עלולה להוביל לעיכוב בניהול ההליך ככל שהערעור יידחה. זאת, כך הוסבר, מכיוון שבהתאם ליומנו של בית המשפט ניתן יהיה לקבוע מועד נוסף להוכחות בחודש מאי 2024 לכל המוקדם. כעולה מן הפרוטוקול, הדיון המשיך להתנהל כסדרו אך בשל אילוצים הסתיים לפני תום שמיעת העדים, ומשכך קבע בית המשפט מועד לדיון המשך ביום 26.12.2023. בסמוך לפני הדיון הגיש המערער בקשה לביטולו מטעמים רפואיים, ולבסוף התייצב לדיון באיחור. בתגובה הביע בית המשפט ביקורת על התנהלות המערער, אך הורה על דחיית הדיון ליום 14.1.2024 תוך חיוב המערער בתשלום הוצאות לטובת המשיבים בסך 4,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזר המערער על טענתו לקיומה של עילת פסלות מטעמי "נקיון הדעת". המערער סבור כי דעתו של המותב ננעלה מכיוון שדן בתביעה לפינוי מושכר והכריע בטענה בדבר השפעת משבר הקורונה על ההסכם שבין הצדדים – סוגיה אשר, לפי הנטען, עומדת במחלוקת גם בהליך הנוכחי – וזאת אף מבלי ששמע את ראיות הצדדים. לשיטתו, טענת בא כוח המשיבים לקיומם של השתק עילה או השתק פלוגתה מחזקת את טענת הפסלות ומלמדת שהמשיבים סבורים אף הם כי דעתו של המותב ננעלה. כמו כן מעלה המערער טענות בנוגע לאירועים שהתרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות, וטוען בפרט כי הקביעה שהדיון הבא יתקיים לכל המוקדם בחודש מאי 2024 אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שבפועל נקבעו מועדי דיון מוקדמים יותר. המערער סבור כי התנהלות זו פוגעת באמון הציבור במערכת בתי המשפט, ולטענתו המותב אף קיים שיח חד צדדי עם בא כוח המשיבים בתום הדיון מיום 20.12.2023 בנוגע לתיאום מועד דיון. המערער מוסיף כי "קטעים מהותיים" מההתרחשויות בדיונים מיום 20.12.2023 ומיום 26.12.2023 לא תועדו כדבעי בפרוטוקול, והוא מפנה בהקשר זה לשתי בקשות שהגיש לתיקון פרוטוקול הדיונים, אשר נדחו על ידי המותב. עוד מלין המערער על כך שהמותב לא ביטל את הדיון מיום 26.12.2023 מיד עם קליטת הבקשה לביטולו, ועל ההחלטה לחייבו בהוצאות לטובת המשיבים בגין אירועי הדיון אף שהמשיבים עצמם כלל לא נכחו בו. המערער מוסיף כי יש טעם לפגם בכך שבקשה שהגיש ביום 26.12.2023 לא הוכרעה עד למועד הגשת הערעור דנן, אף שלשיטתו מדובר בבקשה דחופה. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לקיומה של עילה לפסילת שופט הוא התקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בהקשר זה נפסק כי "אין בעובדה שאותו שופט דן בהליכים קודמים הנוגעים לאותה פרשה עובדתית ומהווים המשך ישיר שלה, כדי לשמש עילה לפסילת השופט", וזאת בפרט מקום שבו ההליך הנוכחי עוסק בסוגיה שונה מזו שהוכרעה בהליך הקודם (ע"א 7137/12 עוקב נ' רשות המיסים אגף המכס והמע"מ, פסקה 6 (3.3.2013); ראו גם ע"א 4888/22 פלונית נ' פלוני, פסקאות 12-11 (24.8.2022)). עוד נפסק כי לשם הוכחת עילת פסלות בנסיבות מעין אלו, יש לבסס "חשש אובייקטיבי וממשי לנעילת דעתו של המותב בשל הדיון הקודם" (ע"א 8448/20 מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק - שימור מבנים בע"מ, פסקה 9 (7.1.2021)). לא שוכנעתי כי חשש אובייקטיבי שכזה מתקיים בענייננו. כאמור, התביעה לפינוי מושכר עסקה בעילות ובסעדים שונים מאלו שנדונים בהליך הנוכחי, מה גם שפסק הדין באותה תביעה ניתן בהיעדר הגנה ומבלי שבית המשפט נדרש לבחון את ראיות המערער או לקבוע ממצאי מהימנות בעניינו (השוו: ע"א 7767/23 פלונית נ' פלוני, פסקאות 7-6 (23.11.2023)). בנסיבות אלו איני סבור כי ההכרעה בתביעה לפינוי מושכר מקימה חשש אובייקטיבי לנעילת דעתו של המותב בנוגע לתביעתם הכספית של המשיבים. למען הסר ספק אבהיר כי הפסיקה שאליה מפנה המערער בערעורו – אשר עסקה בנסיבות שונות מענייננו – אין בה כדי להצדיק שינוי ממסקנתי זו. לכך יש להוסיף את השיהוי המשמעותי שבו לוקה טענת המערער בעניין עצם ההכרעה בתביעה לפינוי מושכר. זאת, שכן זהות המותב הייתה ידועה לצדדים זה מכבר, והמערער אף התייחס לסוגיה במהלך הדיון מיום 20.10.2022 וחרף זאת בחר שלא להגיש בקשת פסלות באותו מועד. בעבר נפסק כי שיהוי משמעותי בהעלאת טענת פסלות עשוי להוביל לדחיית הטענה מטעם זה בלבד (ראו למשל: ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021)), והדברים יפים לענייננו. השגות המערער על ההחלטה בעניין אי-הוצאת הנספחים מתצהירו של המשיב 1, הן השגות ערעוריות על החלטה דיונית ואין בהן כדי להקים עילת פסלות (ראו והשוו: ע"א 2389/10 עמותת חסידי חוסני אלקואסמי נ' קעדאן, פסקה 6 (2.5.2010)). מבלי להביע עמדה בנוגע לטענות המערער לגופן, יש להדגיש כי כפי שנפסק בהקשר דומה, "כעניין שבראיות ובסדרי דין, יכול שהמערער יהיה כבול לממצאים ולהכרעות שהתקבלו בהליך הקודם, ומושתק בהשתק פלוגתא או מעשה בית דין. שאלה זו היא דיונית באופיה ונפרדת משאלת הפסלות" (ע"א 1427/06 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (23.8.2006) (ההדגשה הוספה – ע' פ'); ראו גם: ע"א 2766/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (7.7.2022)). טענות המערער בנוגע לאירועים שלאחר דחיית בקשת הפסלות – ובכלל זה סוגיית תיקון הפרוטוקול וחיובו בהוצאות לטובת המשיבים – אף הן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט. הוא הדין באשר לטענה לקיומו של שיח בין המותב לבין בא כוח המשיבים. אף אם אקבל את גרסת המערער בהקשר זה, בעבר נפסק כי הגם שראוי להימנע מחילופי דברים בין מותב לבעל דין במעמד צד אחד, אין בכך בלבד כדי להקים עילת פסלות – וטענת המערער לשיח טכני על אודות תיאום מועד דיון אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים (ראו בהקשר זה: ע"א 7297/17 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 4 (1.11.2017)). מכל מקום יצוין כי ככלל אין מקום להעלות בערעור פסלות טענות שלא הועלו קודם לכן בבקשת הפסלות (ראו למשל: ע"א 4464/10 Cannon Rubber Ltd‏ נ' נדל-רגב, פסקה 7 (16.8.2010)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בטבת התשפ"ד (‏4.1.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24000730_M02.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1