דוד מורר נ. עיריית תל אביב-יפו

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7279/19 לפני: כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין המערער: דוד מורר נ ג ד המשיבות: 1. עיריית תל אביב-יפו 2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ה"פ 28125-05-11 מיום 9.9.2019 שניתן על ידי כב' השופטת לימור ביבי תאריך הישיבה: י"ט בסיון התשפ"א (30.5.2021) בשם המערער: עו"ד יואב מוזר בשם המשיבים: עו"ד אלירן מגער פסק-דין השופט ג' קרא: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ל' ביבי) בה"פ 28125-05-11 מיום 9.9.2019. המערער מתגורר בנכס סמוך לחוף ימה של תל אביב. המקרקעין האמורים הופקעו בשנת 1989. בשנת 2011 נקטה עיריית תל אביב בהליך בדרישה לממש את ההפקעה ולפנות את המערער מהמקום לפי סעיף 8(א) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. ההליך התמשך לאורך שנים, בין היתר על רקע העובדה שהמערער החליף את ייצוגו בתכיפות. לבסוף, בפסק הדין שניתן ביום 9.9.2019, נענה בית משפט קמא לתביעת העירייה לפנות את המערער, ופסק לזכותו פיצוי בשווי כ-3 מיליון ש"ח, לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. קביעת שיעור הפיצוי נעשתה על סמך שורה ארוכה של קביעות עובדתיות באשר להיקף השטח בו מחזיק המערער, מעמדו בו כדייר מוגן, ושווי הזכויות על יסוד הערכה שמאית. בערעור שלפנינו, העלה המערער טענות רבות כנגד ממצאי בית משפט קמא. בין היתר טען המערער לכך שנפלו לכאורה טעויות באופן קביעת היקף השטח המוחזק; כי קיימים פגמים בחוות הדעת השמאית, שכן לשיטת המערער מצוי השמאי בניגוד עניינים; ואף טענות כנגד עצם החלטת ההפקעה. פסק דינו של בית משפט קמא מתייחס לטענות המערער, ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). הרבה למעלה מן הצורך, מצאנו להעיר כי אין יסוד לטענת המערער בכל הנוגע לחוות הדעת השמאית, וכי אין לו בהקשר זה על מי להלין אלא על עצמו. על פי טענת המערער, מצוי השמאי בניגוד עניינים, וזאת מפני ששמו מופיע לכאורה ברשימת נותני שירות עמה יכולה עיריית תל אביב להתקשר בפטור ממכרז. הרשימה האמורה, גובשה רק בשנת 2018, בעוד חוות הדעת השמאית ניתנה בשנת 2015. בנסיבות אלה, מובן שלא ניתן לטעון כי השמאי היה מצוי בניגוד עניינים בעת כתיבת חוות הדעת המקורית. אף בטענה כי השמאי היה מצוי בניגוד עניינים בעת שנתן חוות דעת משלימה לא מצאנו ממש. השמאי העיד בפני בית משפט קמא ביום 13.5.2019 וציין כי הגיש בקשה לרישום כנותן שירות של עיריית תל אביב וזאת מספר חודשים לפני מועד עדותו בבית המשפט (ראו בעמוד 106, שורה 16 לפרוטוקול). בתום הישיבה, סוכם כי השמאי יגיש חוות דעת מעדכנת, אשר תביא לידי ביטוי את עליית המחירים מאז כתיבת חוות הדעת המקורית. בית המשפט נתן בכך תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים. ביום 23.5.2019 הגיש השמאי חוות דעת משלימה, לפיה עליית המחירים בין התקופות עומדת על 13%. בנסיבות אלה, בהן היה המערער מודע לבקשה שהגיש השמאי לעירייה, הסכים כי יעדכן את חוות דעתו ורק לאחר שנחשף לחוות הדעת המשלימה טען כי היא נגועה בניגוד עניינים, לא ניתן להעניק משקל כלשהו לטענות בערכאת הערעור. יתרה מכך, גם בית המשפט המחוזי נדרש לטענות ניגוד עניינים דומות שהעלה המערער ודחה אותן לגופן בגדר פסק הדין. סוף דבר, הערעור נדחה. לאור הנסיבות האישיות של המערער ומשפחתו, חרף התנהלותו הדיונית, מצאנו לחייבו בהוצאות על הצד הנמוך בסך 7,500 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"א בסיון התשפ"א (‏1.6.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19072790_Q21.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1