ש.י.ב. תשתיות בע"מ נ. מניב ראשון בע"מ

4 1 בבית המשפט העליון רע"א 7276/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: ש.י.ב. תשתיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מניב ראשון בע"מ 2. מדיסון הנדסה בע"מ 3. עדנאן עיסא בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.10.2021 ומיום 14.10.2021 בת"א 29170-08-20 שניתנו על ידי כבוד השופט צ' דותן בשם המבקשת: עו"ד צביקה שטוירמן בשם המשיבה 1: עו"ד בועז נוה בשם המשיב 3: עו"ד ינון סרטל פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 11.10.2021 ומיום 14.10.2021, בת"א 29170-08-20 (השופט צ' דותן), שבהן נדחתה בקשת המבקשת לעיין במסמכים שגילו המשיבים בתצהיר גילוי המסמכים. רקע עובדתי המבקשת, ש.י.ב תשתיות בע"מ (להלן: ש.י.ב), שימשה קבלן משנה בפרויקט שבוצע על-ידי משיבה 2, מדיסון הנדסה בע"מ (להלן: מדיסון), עבור המשיבה 1, תאגיד המים של ראשון-לציון, מניב ראשון בע"מ (להלן: מניב). ביום 13.8.2020 הגישה ש.י.ב תביעה נגד מדיסון, מניב, והמשיב 3, עדנאן עיסא, סמנכ"ל ההנדסה של מניב. טענתה העיקרית של ש.י.ב בתביעתה היא, כי עדנאן ומניב גרמו למדיסון להפר את החוזה שכרתה עמה. מאז הגשת התביעה, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות לגבי ההליכים המקדמיים. ביום 5.9.2021, בתום קדם-משפט, קבע בית המשפט המחוזי כך: "[מניב ועדנאן] יאפשרו [לש.י.ב] או למי מטעמה עיון בכל המסמכים שטרם עיינה בהם, וזאת בתיאום בין באי כוח הצדדים, ובתנאים נוחים אשר יאפשרו לסיים את העיון בכל המסמכים. כל הצדדים יסיימו וישלימו את הליכי הגילוי והעיון במסמכים בתוך 20 יום מהיום. למותר לציין כי כל מסמך שנכלל בגילוי המסמכים, חובה למסור אותו לעיון, זולת אם נטענה טענת חיסיון". גם החלטה זו, לא סיימה את ההתדיינות בשאלות המקדמיות; ש.י.ב שבה וטענה, כי חלק מן המסמכים שגולו לא הועברו לעיונה. ביום 11.10.2021 ניתנה אפוא החלטה נוספת, ובה נקבע כי "באשר למחלוקת עם מניב האם מסרה או לא מסרה לעיון את כל המסמכים, אין לי כל דרך להכריע בנקודה זו בין טענת [ש.י.ב] לבין טענת מניב, הגורסת כי מסרה לעיון התובעת את כל ומלוא המסמכים. אין בכוונתי לקיים [חקירה נגדית] למצהירים בנקודה זו, וגם לא לסור אל חדר הישיבות או הארכיון של מניב כדי לבדוק את הדבר בעצמי. בכך תם אפוא עניין זה. [...] לסיכום, הבקשה מיום 19.9.2021 לחיוב הנתבעים בהשלמת הליכי העיון במסמכים – נדחית". ש.י.ב הגישה "בקשה להבהרת החלטה", וביום 14.10.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע, כי "ההחלטה [מיום 11.10.2021 – נ' ס'] ברורה, ואינה דורשת הבהרה או שיקול מחדש. אם ההחלטה אינה מקובלת על [ש.י.ב] הדרך היא לערער. אם [בא כוחה של ש.י.ב] מדבר על איזון, הרי האיזון הוא זה המעוגן בתקנה 5 לתקנות. יש גבול לזמן, לטרחה ולאנרגיה שעל בית המשפט להקדיש בתיק אחד להליכים המקדמיים. אם הצלחת התביעה תלויה במסמכים שאינם בידי [ש.י.ב], אפשר [שש.י.ב] בבעיה. חרף כל זאת, אורה כמבוקש בסעיף 9 [שלפיו, מניב ועדנאן יצלמו אותם מסמכים שלא התאפשר לעיין בהם, ויעבירו אותם לידי ש.י.ב – נ' ס'], רק אם [מניב ועדנאן] יסכימו לכך, וכנגד תשלום בשיעור שייקבע על ידם לפי שיקול דעתם". ש.י.ב ממאנת להשלים עם החלטות אלה, ומכאן הבקשה שלפנַי. תמצית טענות הצדדים ש.י.ב טוענת, כי ההחלטות האמורות, פוגעות בזכותה לעיין במסמכים מהותיים הדרושים לתביעתה. לכך מוסיפה ש.י.ב, כי היא "אינה מחפשת אשמים, אלא מעוניינת אך ורק בניהול הוגן של ההליך המשפטי". באשר לתחולתו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט או הצו) על החלטות בית המשפט המחוזי, טוענת ש.י.ב, כי עניין כגון דא מוחרג במפורש מתחולת הצו; סעיף 1(10) לצו בתי המשפט קובע, כי זה לא יחול על החלטות שעניינן "עיון במסמכים". מניב טוענת בתשובתה, כי החלטות בית המשפט המחוזי חוסות בצלו של צו בתי המשפט, ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף. מעבר לכך נטען, כי כך או כך, גם אם נניח שההחלטות האמורות אינן באות בגדרי הצו, הרי שמידת ההתערבות של ערכאת הערעור, בענייני גילוי ועיון במסמכים – מצומצמת למדי. לגוף הדברים טוענת מניב, כי "ראוי לציין באופן החלטי וחד משמעי, בניגוד לנטען בבקשת רשות הערעור, [כי לרשותה של ש.י.ב] הועמדו מלוא המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם מניב, והדברים מעוגנים בתצהירה של גב' סאלי לוי, מנכ"לית מניב". עדנאן טוען בתשובתו, כי ש.י.ב משיגה רק על קביעות בית המשפט המחוזי, לגבי בקשת העיון במסמכי מניב, וממילא אין לו כל קשר לעניין זה שלפנַי. לטענתו, "הליכי הגילוי והעיון לא נעשו מטעם מניב ומטעמו במאוחד, אלא כל אחד מבין המשיבים הנ"ל הגיש תצהיר גילוי מסמכים נפרד, וכך גם בכל הנוגע למסמכים שגולו. עניינו של תצהיר גילוי המסמכים [מטעמו] כלל איננו נושא לבקשה זו, לאור האמור הרי שבקשה זו אינה רלבנטית [לעניינו של עדנאן] ומעמדו בה פורמלי בלבד". לחלופין, מצטרף עדנאן לכל האמור בתשובת מניב. דיון והכרעה בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל. ראשית, אתייחס לשאלת תחולתו של צו בתי המשפט. בקשת רשות הערעור דנן – עניינה עיון במסמכים. משאלה הם פני הדברים, בדין טענה ש.י.ב, כי אין מקום להחלת צו בתי המשפט לגביה. סעיף 1(10) לצו קובע מפורשות, כי זה יחול על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (ההדגשות הוספו – נ' ס'). מכאן – לגוף הדברים. מטענות הצדדים למדנו, כי המחלוקת ביניהם, אינה נוגעת אלא לעניינים שבעובדה; האם אכן הועמדו כלל המסמכים שנמנו בתצהיר גילוי המסמכים, לעיונה של ש.י.ב, כטענת מניב, או שמא ישנם מסמכים שבהם לא התאפשר העיון. בית המשפט המחוזי נמנע מלהכריע במחלוקת עובדתית זו, ודחה את בקשת ש.י.ב. בנסיבות העניין, לא היה מקום לעשות כן. הוראות הדין מעניקות לבעל דין את הזכות לעיין במסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים (תקנה 58 לתקנות החדשות). לזכות זו – חשיבות רבה. כך, בתקנה 60(א) לתקנות החדשות, הדגיש מתקין התקנות כי "הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן". חשיבותם הרבה של הליכי הגילוי והעיון, הביאה אף להטלת סנקציות מיוחדות על בעל דין, שנמצא כי הפר את הוראות התקנות בעניינים אלו (ראו תקנה 60(א) ותקנה 60(ג) לתקנות החדשות). משטוען בעל-דין כי נפגעה זכותו לעיין במסמכים, אין הצדקה ל'ישיבה על הגדר'. אין מנוס מהכרעה פוזיטיבית בטענות הצדדים. אמנם, בית המשפט המחוזי סמך עצמו על שיקולי יעילות, שעוגנו בתקנה 5 לתקנות החדשות, אך בכך לא סגי. כפי שציינתי לאחרונה, "הרצון לקדם את יעילות הדיון – רצוי ומבורך. ואולם, לא כל האמצעים כשרים. לא ניתן להקריב את זכויותיו המהותיות והדיוניות של אחד מבעלי-הדין על מזבח היעילות" (רע"א 4880/21 זילכה נ' קלדרון, פסקה 23 (7.10.2021)). אשר על כן, בקשת רשות הערעור – מתקבלת. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת שיתן דעתו על טענות הצדדים, יעשה שימוש במגוון הכלים השיפוטיים העומדים לרשותו, ויחליט כחוכמתו. מניב תשא בהוצאות ש.י.ב בסך של 4,000 ₪. ניתן היום, ‏י"ג בכסלו התשפ"ב (‏17.11.2021). ש ו פ ט _________________________ 21072760_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1