בדארנה עלא נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 727/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 727/01 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור המערער: בדארנה עלא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 13.12.00 בת.פ. 40066/00 שניתן על ידי כבוד השופטת ס' רוטלוי תאריך הישיבה: ד' באלול התשס"ג (1.9.2003) בשם המערער: עו"ד רמזי סקיס בשם המשיבה: עו"ד נעמי כ"ץ פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של התעללות בקטין על פי סעיף 368ג לחוק העונשין. על-פי הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין, במהלך מריבה עם אשתו הוציא המערער את בתו שטרם מלאה לה שנה ממיטתה והשליכה לרצפה. לתינוקת נגרם נזק אשר רק בדרך נס החלימה ממנו. בבית המשפט המחוזי הכחיש המערער כי נהג באלימות בפעולה מכוונת כלפי בתו, ובגרסאות שונות תיאר את המעשה כנפילה. המערער הורשע לאחר שמיעת הראיות, ולאחר שבית משפט קמא העדיף את גרסתה של אשתו-המתלוננת על פני גרסתו הבלתי מהימנה. על המערער נגזר העונש של 9 שנות מאסר מהן 7 שנים לריצוי בפועל החל מיום מעצרו, והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, אם יבצע עבירה מן הסוג שהורשע בה וכל עבירת אלימות אחרת שהיא פשע. על ההרשעה ועל גזר הדין הוגש ערעור מטעם המערער. במועד שנקבע לשמיעת הערעור, הודיע בא-כוח המערער כי המערער חוזר בו מן הערעור על ההרשעה, הוא החל בתהליך של נטילת אחריות בגין המעשה, וביטול הערעור על ההרשעה היה חלק מתהליך זה. הערעור על חומרת העונש נותר על כנו. בית משפט זה ביקש לקבל תסקיר משלים ביחס למצבו של המערער בכלא, כדי לבחון את רצינות כוונותיו לקבל טיפול. לקראת הדיון בערעור בפנינו הגיש שירות המבחן תסקיר משלים. מן התסקיר עולה כי חל שינוי במצבו ובהתייחסותו של המערער אשר האלימות, ובמיוחד כלפי אשתו ומשפחתו, אפיינה אותו עד למאסרו זה. מתברר שבעת שהותו בכלא, שוהה המערער באגף נקי מסמים, התנהגותו ותפקודו בכלא מתוארים כחיוביים, הוא השתתף בקבוצת טיפול לגברים אלימים ובחוג הורים לשיפור מיומנויות הוריות, הוא מגלה מודעות להתנהגות הבעייתית מצידו, ונוטל אחריות בגין יחסו האלים כלפי אשתו בתקופת נישואיהם. בינתיים, האשה התגרשה מהמערער, נישאה מחדש, בתם המשותפת מצויה בידיה ובהשגחתה, ולה אף נולדה תינוקת מנישואיה החדשים. שירות המבחן סיכם את תסקירו בכך שהמערער מתמודד עם הקשיים ביחס לתוקפנותו כלפי בתו, ומגלה מאמצים בתהליך השיקום. על רקע זה טען היום בפנינו סנגורו של המערער כי יש להתחשב במאמציו של המערער ולתת לכך ביטוי על ידי הקלה בעונשו, כדי לעודד את הפן השיקומי ולאפשר לו בניית חיים חדשים במסלול נורמטיבי. באת-כוח התביעה לא חלקה על העובדות בקשר למאמצים שעשה המערער בכלא, אך ביקשה מאתנו שלא להתערב ולהקל עמו, נוכח חומרת המעשה שהורשע בו ועברו הפלילי בעבירות מאותו סוג. התלבטנו לא מעט באשר לשאלת ההקלה בעונשו של המערער. העונש שנגזר על המערער, אף כי עונש המאסר בפועל מתקרב לעונש המירבי הקבוע בחוק בגין העבירה שהורשע בה, איננו חמור בהתחשב בחומרת מעשהו ובעברו הפלילי שמאופיין בעיקר בעבירות אלימות. עם זאת, באנו לידי מסקנה כי נוכח התהליך שעבר המערער לקראת שיקומו, והצעדים שנקט כדי שבצאתו מן הכלא יהיה מסוגל לרסן את נטייתו לאלימות, יש בהם כדי להצדיק הקלה מסויימת בעונשו, כדי לעודדו להתמיד בדרך שעלה עליה. אשר על כן, החלטנו להקל בעונשו של המערער במידת-מה, ולהפחית 9 חודשים מתקופת המאסר בפועל שנגזרה עליו. עונש המאסר על תנאי יעמוד בעינו. ניתן היום, ד' באלול התשס"ג (1.9.2003). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01007270_N07.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il