בריטמן אלמגור זוהר ושות' רואי חשבון נ. משמרת- חברה לשירותי נ

6 1 בבית המשפט העליון רע"א 7265/20 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: בריטמן אלמגור זוהר ושות' רואי חשבון נ ג ד המשיבים: 1. משמרת - חברה לשירותי נאמנות בע"מ 2. דב פלקמן 3. בתיה כהנא אביטל 4. ענת נור סלע 5. מרים מיקי מזר 6. ירון שלום ייני 7. רם גונן 8. הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.9.2020 בת"א 55623-02-20, שניתנה על ידי כב' השופט מ' אלטוביה בשם המבקשת: עו"ד גילעד פורת; עו"ד יאיר לדר; עו"ד קרן בירנהק בשם המשיבה 1: עו"ד רונן ציטבר; עו"ד גדי ירום פסק דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה) בת"א 55623-02-20 מיום 10.9.2020, בגדרה נדחתה באופן חלקי בקשת המבקשת (בריטמן אלמגור זהר ושות' רואי חשבון) לסילוק על הסף של תביעת המשיבה 1 (משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ; להלן: המשיבה) נגדה. רקע והליכים קודמים 2. המשיבה משמשת כנאמנת למחזיקי אגרות החוב (סדרה ב') של גילאון השקעות (1979) בע"מ – חברה אשר פורקה (להלן: החברה), ואשר המבקשת שימשה בעבר כרואת החשבון המבקרת שלה. 3. ביום 23.2.2020 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי תביעה כספית נגד המבקשת ונגד המשיבים 8-2 (להלן יחד: הנתבעים). במסגרת התביעה נטען, בין היתר, כי הנתבעים הסתירו ממחזיקי אגרות החוב מידע על אודות מצבה של החברה בתקופה שקדמה לפירוקה. ביחס למבקשת, נטען, בעיקרו של דבר, כי זו נמנעה מהוספת הערת "עסק חי" או הסתייגות כלשהי לדו"חות הכספיים שפרסמה החברה במועדים רלוונטיים שונים, אף שידעה כי החברה עשויה להיות חדלת פירעון אם לא יגובש הסדר בינה לבין מחזיקי אגרות החוב שלה. כן נטען כי מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים עולים, בין היתר, כדי פרסום פרטים מטעים, כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, והסבו למחזיקי אגרות החוב נזק בסך של עשרות מיליוני שקלים. על רקע האמור, טענה המשיבה כי עומדות לה עילות תביעה נגד המבקשת מכוח חוק ניירות ערך, וכן בגין עילות נוספות שמקורן מחוץ לחוק זה (להלן: העילות הנוספות או העילות הנזיקיות, לפי העניין). 4. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף, בין היתר, מחמת התיישנותה (להלן: בקשת הסילוק). המבקשת סמכה את בקשתה על הוראת סעיף 31(ב) לחוק ניירות ערך, אשר קובע הסדר התיישנות ספציפי ומקוצר לתביעות בעילה של פרסום פרט מטעה לפי חוק ניירות ערך (שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם). בתוך כך, הודגש כי לא ניתן לעקוף את הסדר ההתיישנות הספציפי הקבוע בחוק ניירות ערך ביחס לתביעה בגין פרסום פרט מטעה, באמצעות הוספת עילות שמקורן מחוץ לניירות ניירות ערך ולגביהן חלים הסדרי התיישנות אחרים. לפיכך, טענה המבקשת כי התביעה התיישנה ויש לסלקה על הסף על כל ראשיה. עוד טענה המבקשת כי יש לדחות את התביעה נגדה על הסף אף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות בינה ובין המשיבה, תוך שהפנתה בעניין זה, בעיקרו של דבר, לנימוקים שהועלו במסגרת בקשה שהגישו המשיבים 5-2 ו-8 (להלן: הנתבעים האחרים) לסילוק תביעת המשיבה נגדם על הסף. 5. בתשובתה לבקשת הסילוק טענה המשיבה כי החלת הסדר ההתיישנות הספציפי הקבוע בסעיף 31(ב) לחוק ניירות ערך על נסיבות העניין דנן, מעלה כי התביעה נגד המבקשת לא התיישנה, אף ביחס לעילה המבוססת על חוק ניירות ערך. מכל מקום, נטען כי התביעה נגד המבקשת מבוססת גם על העילות הנוספות, בכללן עילות שמקורן בדיני החוזים, דיני הנזיקין, ודיני עשיית העושר ולא במשפט; ומכיוון שאלו מבוססות על נזק נטען, יש להחיל עליהן את ההסדר לעניין התיישנות תביעות נזיקיות הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), ומכאן כי עילות התביעה הנוספות לא התיישנו. 6. למען שלמות התמונה יצוין כי בהחלטה מיום 23.8.2020, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הנתבעים האחרים לסילוק התביעה נגדם על הסף. החלטת בית המשפט המחוזי 7. בהחלטה מיום 10.9.2020, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הסילוק בחלקה. בית המשפט המחוזי קיבל אמנם את בקשת הסילוק ככל שהיא נוגעת לעילות התביעה הנסמכות על הוראות חוק ניירות ערך, וזאת מכוח הסדר ההתיישנות הקבוע בסעיף 31(ב) לחוק זה. יחד עם זאת, בית המשפט הוסיף וציין כי בדומה לעילות התביעה לפי חוק ניירות ערך, הרי שהעילות הנוספות, אשר כוללות עילות נזיקיות של רשלנות והפרת חובה חקוקה בלבד, מבוססות אף הן על טענת המשיבה לפרסום פרטים מטעים על-ידי המבקשת. אשר על כן, נקבע כי מתעוררת בענייננו שאלה באשר ליחס בין הסדר ההתיישנות הספציפי הקבוע בחוק ניירות ערך, ובין הסדר ההתיישנות הכללי הרלוונטי לעילות הנזיקיות. נקבע כי אין מקום להפריד את בירורה של שאלה משפטית זו מבירור העובדות הרלוונטיות לתביעה, שמא נסיבות המקרה ישליכו אף על התשובה לשאלה המשפטית. משכך, נקבע כי הדרך היעילה והראויה לדון בשאלה האמורה אינה במסגרת הדיון בבקשת הסילוק, וכי ההכרעה בה תיעשה במסגרת ההליך העיקרי, לאחר שתובהר התמונה העובדתית בכללותה וכן יתאפשר לצדדים להציג בהרחבה את הבסיס המשפטי לטענותיהם. בית המשפט המחוזי דחה, אפוא, את בקשת הסילוק בכל הנוגע לעילות הנזיקיות. על החלטה זו מונחת הבקשה שלפניי. הבקשה דנן 8. בבקשתה שבה המבקשת, בעיקרו של דבר, על טענותיה לפני בית המשפט המחוזי, וכן טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הדיון בשאלת היחס שבין הסדרי ההתיישנות השונים אינו עניין לבקשת הסילוק, שכן מדובר בשאלה משפטית מובהקת. עוד טוענת המבקשת כי התשתית העובדתית הנדרשת להכרעה בשאלה זו אינה שנויה במחלוקת; כי הצדדים לא טענו כי נדרשת השלמה עובדתית או בירור עובדתי על מנת להכריע בה; וכי ממילא העילות הנזיקיות בכתב התביעה לא לוו בטענות עובדתיות נוספות לאלו שיוחדו לעילות לפי חוק ניירות ערך. בתוך כך, טוענת המבקשת כי הכרעה בשאלה האמורה במסגרת בקשת הסילוק, מתחייבת אף מההלכה הפסוקה, ממדיניות שיפוטית ראויה ומשיקולי יעילות וחיסכון במשאבים. בנוסף, שבה המבקשת וטוענת כי יש לסלק את התביעה נגדה אף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות. 9. בתשובתה, סומכת המשיבה ידיה על החלטת בית המשפט ושבה אף היא על עיקרי טענותיה לפני הערכאה קמא. המשיבה מוסיפה כי יש לדחות את טענת המבקשת לפיה שאלת היחס בין הסדרי ההתיישנות הנדונים היא שאלה משפטית גרידא. בתוך כך, נטען כי על מנת להכריע בשאלה זו, נחוץ בירור עובדתי מקיף, וזאת בייחוד בשים לב לכך שהמבקשת טרם הגישה כתב הגנה מטעמה בתיק, דהיינו – לא הציגה את גרסתה ביחס לטענות העובדתיות שהועלו נגדה בכתב התביעה. כן טוענת המשיבה כי היעתרות לבקשת רשות הערעור תמנע מבית המשפט המחוזי ליתן הכרעה מקיפה בסוגיה שמונחת לפניו כאמור, אשר לה השלכות רוחב מקיפות. דיון והכרעה 10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, ולאחר שנתתי לבעלי הדין הזדמנות לטעון בעניין החלתה של תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם להוראת תקנה זו, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה בה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אקדים ואומר כי אני סבורה שדין הערעור להתקבל חלקית, והכול כפי שיבואר להלן. 11. לא מכבר נזדמן לי להידרש לשאלה מהו השלב בו יש להכריע בטענות התיישנות. בפסק הדין שניתן ברע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ א.לוי השקעות ובניין בע"מ (2.12.2020), נקבע כי ככלל, הנחת המוצא היא כי טענת התיישנות תידון כטענה מקדמית. זאת, למעט במקרים שבהם ההכרעה בטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי אשר חופף, או שעשוי להיות חופף, לבירור העובדתי שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה, שאז קיימים אינטרסים המצדיקים את דחיית ההכרעה בסוגיית ההתיישנות עד לבירור התביעה. בתוך כך, הוספתי והדגשתי כי ככל שההכרעה בשאלת ההתיישנות מחייבת בירור של סוגיה משפטית, אזי רצוי להכריע בה כבר בפתח ההליך, אף אם מדובר בסוגיה מורכבת, שכן ככלל, הבירורים העובדתיים והמשפטיים הכרוכים בתביעה גופה לא צפויים להשליך על ההכרעה בשאלה משפטית המתעוררת בסוגיית ההתיישנות. עוד הערתי בהקשר זה כי אומנם בנסיבות חריגות, שיקולי יעילות עשויים להצדיק דחייה של הדיון בשאלה משפטית הנוגעת להתיישנות התביעה כאמור (ראו: שם, בפסקה 20). 12. יישום אמות המידה שלעיל על ענייננו מוליך, כאמור, למסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. שאלת היחס שבין הסדר ההתיישנות הספציפי הקבוע בחוק ניירות ערך, ובין הסדר ההתיישנות הכללי החל לכאורה על העילות הנזיקיות היא שאלה משפטית מובהקת הנוגעת אך ורק לטענת ההתיישנות המועלית ביחס לתביעה נגד המבקשת, ולא לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים במסגרת התביעה גופה. לפיכך, ספק אם תצמח תועלת כלשהי לבית המשפט ולצדדים מדחיית ההכרעה בשאלה המשפטית האמורה להמשך בירור ההליך. מנגד, הכרעה בשאלה זו בשלב המקדמי תביא לחסכון בזמן ובמשאבים. 13. מובהר כי אם לאחר ההכרעה בשאלה המשפטית הנוגעת להסדרי ההתיישנות השונים, יידרש בית המשפט המחוזי לבירור עובדתי כלשהו לשם יישומו של הכלל המשפטי שייקבע על נסיבות המקרה דנן, כי אז יפעל הוא כחכמתו בכל הנוגע לשלב בו ייערך הבירור העובדתי האמור, והכל בכפוף להלכה הפסוקה בעניין זה. 14. אשר לטענות המבקשת בדבר היעדר עילה והיעדר יריבות, הרי שאלה לא נדונו כלל בהחלטת בית המשפט המחוזי, אף שהן הועלו על-ידי המבקשת במסגרת בקשת הסילוק, ולפיכך אין מקום להידרש אליהן לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. אשר על כן, על בית המשפט המחוזי לשוב ולהידרש לטענותיה אלה של המבקשת בהחלטה משלימה. 15. סיכומו של דבר - הערעור מתקבל במובן זה שהדיון בסילוק העילות הנזיקיות מחמת התיישנות יוחזר אל בית המשפט המחוזי, אשר יכריע בשאלה המשפטית בדבר היחס שבין הסדר ההתיישנות הספציפי הקבוע בחוק ניירות ערך, ובין הסדר ההתיישנות הכללי החל ברגיל על עילות אלה. כן יתייחס בית המשפט המחוזי בהחלטתו זו, במידת הצורך, אף לטענות המבקשת בדבר היעדר עילה והיעדר יריבות, כפי שבואר לעיל. 16. נוכח התוצאה אליה הגעתי, ממילא לא ראיתי להיענות לבקשת המבקשת למתן רשות להגיב לתשובת המשיבה. 17. הערעור מתקבל, אפוא, באופן חלקי. המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ו' בשבט התשפ"א (‏19.1.2021). ש ו פ ט ת _________________________ 20072650_R03.docx הא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1