משה סיני נ. פרקליטת מחוז המרכז

פסק-דין בתיק בג"ץ 7262/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7262/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: משה סיני נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטת מחוז המרכז 2. משטרת ישראל-שלוחת תביעות תחנת פתח תקווה 3. יעקב לוין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד בומבך אילן ועו"ד יריב רונן בשם המשיבים: עו"ד פרידלנדר מיכל פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו עתירה שהגיש העותר, ראש עיריית ראש העין, כנגד החלטת משיבה 2, משטרת ישראל, לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד משיב 3, בתיק פ' (שלום פ"ת) 2912/07 מדינת ישראל נ' יעקב לוין. העותר מבקש סעד לביטול ההחלטה האמורה של משטרת ישראל. 2. ראשית הפרשה בנובמבר 2005, עת הגישה מנכ"ל עיריית ראש העין, גב' אורית נתן (להלן – המתלוננת) תלונה למשטרה, המייחסת ליעקב לוין מעשה של גניבת יומנים מתוך לשכתו של ראש העירייה, הוא העותר שלפנינו. לטענת המתלוננת והעותר, גניבת היומנים בוצעה על ידי המשיב 3, ששימש עוזרו לשעבר של העותר. באוגוסט 2000 הודיעה המשטרה למתלוננת כי הוחלט על חזרה מכתב האישום אשר ייחס למשיב 3 את עבירת הגניבה האמורה, והתיק נסגר מחוסר ראיות. כן הודע למתלוננת דבר זכותה להגיש ערר על ההחלטה לחזור מן האישום על פי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 ) (להלן – חוק סדר הדין הפלילי). ביום 22.9.08 הגישה המתלוננת ערר על ההחלטה מכח סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי. ביום 21.8.08 הגיש העותר עתירה זו לבית משפט זה, המופנית, בין היתר, כנגד המשטרה, במטרה להביא לביטול החלטתה לבטל את כתב האישום כנגד המשיב 3. 3. דין העתירה להידחות על הסף. משהוגש ערר על החלטת המשטרה לבטל את כתב האישום נגד משיב 3 בהתאם לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי הרי שעתירה זו הינה מוקדמת מאחר שהליכי ההשגה על החלטת המשטרה לבטל את כתב האישום טרם מוצו בפני הרשויות המוסמכות בהתאם לחוק. משכך, על העותר להמתין להחלטה שתינתן בערר, ואין מקום כי בית משפט זה יבחן את עיקרי העתירה בעוד הנושא העולה בה נבחן על ידי הרשות המוסמכת במסגרת ערר, והחלטתה טרם נתקבלה (בג"צ 6077/08 דן נ' נציב שב"ס, תק-על 2008(3) 2107 (2008); בג"צ 9887/05 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, תק-על 2005(4) 334 (2005). 4. בענייננו, אין אמנם זהות פרסונלית בין העותר לבין המתלוננת אשר הגישה את התלונה למשטרה, ואשר על פיה הוכן כתב האישום כנגד משיב 3. אולם העדר זהות פרסונלית זו אינה גורעת מהזהות העניינית המוחלטת בין המתלוננת לעותר בכל הקשור לעניינם בתוצאות ההליך הפלילי כנגד משיב 3. זהות עניינית זו הופכת את העותר ואת המתלוננת למעין "חליפים" לצורך עתירה זו, ומשמעות הדבר היא כי כל עוד לא ניתנה החלטה בעררה של המתלוננת בדבר ביטול כתב האישום כנגד משיב 3, טרם מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת – ענין הרלבנטי במישרין לעתירתו של העותר בפנינו. לפיכך, אין מקום שניזקק בשלב זה לעתירה הנדונה. 5. אין צריך לומר, כי כאשר תתקבל החלטה בערר, תיפתח הדרך להעמיד הכרעה זו במבחן הביקורת השיפוטית, אם ובמידה שתידרש ביקורת כזו. 6. העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, י"א בטבת תשס"ט (7.1.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08072620_R03.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il