אריאל זנדברג ואח' נ. משרד הבינוי והשיכון

פסק-דין בתיק בג"ץ 7258/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7258/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. אריאל זנדברג 2. שירלי כרמל 3. דניאל אלוני לנקרי 4. ליאב פילוסוף 5. עומרי שובה 6. גל דויטש 7. מרדכי שרוני 8. ניב ניימן 9. מיה רות לזרסון 10. קורל הרוש יצחקי 11. מיה ביתן 12. רינת אייזנשטיין 13. קורל כרמי 14. לירן בן עמי 15. תומר יאראק 16. דניאל הולצמן 17. יעל שיטרית 18. זהר רצקר 19. יותם שמר 20. אלרן גיל 21. נועה רואי 22. שחף צפרירי 23. איה אילן 24. אוריאן שטרית 25. רותם רבינוביץ 26. חיים דדון 27. בל אלי נ ג ד המשיבים: 1. משרד הבינוי והשיכון 2. משרד האוצר 3. רשות מקרקעי ישראל 4. מועצת מקרקעי ישראל 5. הועדה לתכנון ופיתוח במשרד האוצר 6. יו"ר ועדת ההגרלות של תוכנית "מחיר למשתכן" 118-7. מורן שחר בן שושן ואח' עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ט בכסלו התשע"ח (07.12.2017) בשם העותרים: עו"ד אפי מיכאלי בשם המשיבים 6-1: עו"ד נחי בן אור ועו"ד שי כהן בשם המשיבים 73-7: עו"ד מנחם אברמוביץ ועו"ד אלינור שטרק בשם המשיבים 118-74: בעצמם פסק-דין השופט י' עמית: עתירה למתן צו על תנאי בעניין תנאי הגרלת "מחיר למשתכן" ביישוב שהם. רקע 1. "מחיר למשתכן" היא תכנית ממשלתית רחבת היקף, שתכליתה העיקרית היא לאפשר למי שאין בבעלותו דירה לרכוש דירה במחיר נמוך ממחיר השוק. במסגרת התכנית, רשות מקרקעי ישראל משווקת קרקעות באמצעות מכרזים, והזוכה במכרז הוא מי שהתחייב למכור לזכאי התכנית דירות במחיר הנמוך ביותר למ"ר. לאחר זכייה של יזם או קבלן, הוא מחוייב למכור שיעור מסויים מן הדירות לזכאי "מחיר למשתכן", ולשם כך נפתחת הגרלה שאליה מוזמנים להירשם זכאי התכנית. במסגרת הגרלה זו, נקבעים הזוכים בדירות באותו פרוייקט. אם יבחרו הזוכים לממש את זכייתם, תינתן להם הזדמנות לרכוש דירה בהתאם לסדר הזכייה בהגרלה. המשמעות היא שהמדינה משווקת דירות באמצעות גורמים פרטיים, וההנחה במחיר הדירה נגזרת מסבסוד של מחיר הקרקע (וחלק מהוצאות הפיתוח). אלו העקרונות הבסיסיים של תכנית "מחיר למשתכן", אך פרטי התכנית השתנו ומשתנים עם הזמן. התכנית מעוגנת בהחלטות ממשלה, בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובתקנונים, והשינויים העיקריים באים לידי ביטוי בהחלטות עדכניות שמתפרסמות. [במאמר מוסגר: נראה כי הצורך לערוך שינויים בתכנית מוביל לעיתים לחוסר ודאות, וטענות לכך נשמעו בדיון הנוכחי. יש הקשרים ונסיבות שבהם ניתן להבין את הצורך בשינוי מיידי, אך מוטל על המשיבים לעשות מאמץ לשפר את השקיפות והוודאות, ולאפשר לציבור להיערך בהתאם להתפתחויות. זאת, בין היתר, כדי לאפשר סד זמנים הגיוני לדיון ציבורי או משפטי. בענייננו, העותרים טענו כי הגישו את העתירה בסמוך לאחר שפורסמו מאפייני ההגרלות, ובנסיבות העניין לא אדרש לטענה כי העתירה לוקה בשיהוי]. 2. אחד השינויים שנערכו בתכנית, במטרה להגביר את יעילותה, הוא חלוקה של אוכלוסיית הזכאים למספר "סדרות", בהתאם למועד שבו ביקשו תעודת זכאות. בהחלטה 1508 של מועצת מקרקעי ישראל (להלן: החלטת המועצה), הוגדרה סדרה א' של הזכאים בפרוייקט: "רשימה המונה כ-60,000 חסרי דיור אשר הגישו בקשה לאישור תעודת זכאות לרכישת דירה בתכנית מחיר למשתכן (ובתכנית מחיר מטרה) עד לתאריך 13.9.2016". סדרה ב' הוגדרה על דרך השלילה: "רשימת הזכאים אשר אינם חלק מסדרה א'". בהחלטת המועצה נקבע כי "זכאי הרשום בסדרה א' בלבד רשאי להירשם להגרלה" (ס' 24.2), ועם זאת "הוועדה רשאית לקבוע, מקרים בהם, זכאים שאינם רשומים בסדרה א' יהיו רשאים להירשם להגרלה" (ס' 24.5). הוראות דומות נכללו בתקנון ההגרלה מיום 3.9.2017 (להלן: התקנון), כמו גם בהחלטות קודמות של מועצת מקרקעי ישראל. לשם שלמות התמונה, יצויין כי סדרה ב' נסגרה ביום 25.9.2017, ומי שהגיש בקשה לזכאות לאחר מועד זה, משתייך לסדרה ג'. יוער, כי עצם האבחנה בין הזכאים על בסיס השתייכותם לסדרות שונות, נתקפה בעתירה נפרדת, אשר נדחתה מחמת היותה כוללנית ומחמת שיהוי בהגשתה (בג"ץ 6958/17 רוזנבלט נ' שר הבינוי והשיכון (14.12.2017)). 3. במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" ניתנת העדפה למי שמוגדרים "בני מקום". בהחלטת המועצה מוגדר "בן מקום": "חסר דיור, שמקום מגוריו הקבוע ב-3 השנים האחרונות או ב-4 השנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו לתאריך הגשת בקשת הזכאות, הינו בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה הפרויקט ובלבד שהומצא אישור ממרשם האוכלוסין". ההעדפה של בני המקום מתבטאת בכך שבכל הגרלה שנפתחת להרשמה, מוקצה לטובתם אחוז מסויים מתוך הדירות שנכללות בהגרלה (בדרך כלל עד 20%; ראו סעיף 13.3 להחלטת המועצה). העדפה זו נועדה להגדיל את הסיכויים של זכאים להצליח לרכוש דירה במקום מגוריהם. 4. ההגרלה בה עסקינן היא "הגרלה גדולה" שיצאה לדרך בחודש ספטמבר 2017, ובמסגרתה הוגרלו כ-12,000 יחידות דיור בעשרות פרוייקטים ברחבי הארץ. הזכאים יכלו לבחור להשתתף בהגרלות שהתקיימו בשלושה יישובים שונים לכל היותר. תנאי ההגרלה הוסדרו בתקנון מיום 3.9.2017, והמועד שנקבע לסיום הרישום להגרלה היה 18.9.2017. במסגרת ההגרלות הללו, נכללו גם הגרלות מס' 410-408 ביישוב שהם. בסך הכל הוגרלו ביישוב 716 יחידות דיור לזכאי "מחיר למשתכן" ומתוכן 142 דירות הוקצו לבני מקום. כמו רוב הדירות שהוגרלו באותה "הגרלה גדולה", כך גם הדירות בשהם הוגרלו בין זכאים שהשתייכו לסדרה א' בלבד. הגשת העתירה והתפתחות ההליך 5. העותרים הם זכאי "מחיר למשתכן" שמשתייכים לסדרה ב' ומוגדרים "בני מקום" ביישוב שהם. ביום 17.9.2017 הוגשה מטעמם עתירה למתן צו על תנאי ובגדרה בקשה דחופה למתן צו ביניים. הסעד שהתבקש הוא לאפשר לעותרים להשתתף בהגרלות בשֹהם, חרף השתייכותם לסדרה ב', ולשם כך ביקשו להורות על בטלותו של אחד מתנאי תקנון ההגרלה. כסעד זמני, ביקשו העותרים צו ביניים שיעכב את ההגרלות עד להכרעה בעתירה (ולחלופין, לעכב את הגרלת הדירות לבני מקום). בנוסף ביקשו העותרים לקיים דיון בעתירה בהקדם. המשיבים 118-7 הציגו עצמם כ"בני מקום" שמשתייכים לסדרה א'. הם ביקשו להצטרף כמשיבים לעתירה, ובקשתם התקבלה בהחלטה מיום 16.10.2017. ביום 20.9.2017 ניתן צו ארעי, חרף התנגדותם של כל המשיבים. בהחלטתו של השופט פוגלמן מיום זה נאמר כי "מטעמי מאזן הנוחות ועל מנת שלא יתייתר הדיון בעתירה, ניתן בזה צו ארעי המקפיא את הגרלת הזכאות ביחס ל-142 יחידות הדיור המוקצות ל'בני מקום' בתחום המועצה המקומית 'שהם'. הצו יעמוד בעינו עד לדיון לפני ההרכב". 6. נוכח צו הארעי, החליטה המדינה לדחות את הגרלת הדירות בשֹהם, ולערוך את ההגרלה הגדולה כמתוכנן, למעט ביישוב שהם. הודעה מתאימה פורסמה והובאה לידיעת הזכאים, ולאחר שניתנה להם אפשרות לערוך שינוי באופן ההרשמה שלהם להגרלות, ההגרלה נערכה כסדרה. 7. ניסיונות לייתר את הדיון בעתירה – לא צלחו, וערב הדיון הודיעה המדינה כי גם הניסיונות להגדיל את היצע הדירות בשֹהם לא נשאו פרי. לפיכך התקיים בפנינו דיון ביום 7.12.2017, ובמהלכו שמענו את טענות הצדדים. בין היתר, נשמעה הטענה כי על אף הודעת המדינה, קיימת אפשרות לבנות בשֹהם דירות נוספות, כדי לתת מענה גם לחלק מן העותרים. בסיום הדיון הורינו לעותרים לעדכן בנוגע לאפשרות זו תוך 15 ימים. ביום 24.12.2017 הודיעו העותרים כי מסתמנת אפשרות להגדיל את היצע הדירות בהגרלות "מחיר למשתכן" בשֹהם, כך שגם חלק מן העותרים יוכלו לזכות בדירה במקום. למרות זאת, העותרים הודיעו כי הם עומדים על הצורך להכריע בעתירה. בהחלטתנו מיום ‏26.12.2017 בוטל הצו הארעי, ובכך נפתחה שוב האפשרות לכלול את הדירות מושא העתירה בהגרלות "מחיר למשתכן". תמצית טענות הצדדים 8. טענתם המרכזית של העותרים היא כי ההחלטה שלא לאפשר להם להשתתף בהגרלות מושא דיוננו, מונעת מהם לזכות בדירת מגורים ביישוב שהם, שבו הם מוגדרים "בני מקום". לשיטתם, בכך נמנעה מהם הטבה חד-פעמית, באופן בלתי סביר, בלתי מידתי, תוך אפליה לרעה ובניגוד לשיקולים של צדק חלוקתי ושל הגינות. במוקד העתירה ניצבה הטענה כי בהיעדר עתודות קרקע המיועדות לבנייה בשֹהם, ההבחנה בין בני מקום מסדרה א' לבני מקום מסדרה ב' היא אבחנה פסולה, ולמצער בלתי מידתית. בראייתם של העותרים, תכלית התכנית של מחיר למשתכן היא סיוע לחסרי דיור לרכוש דירה במקום מגוריהם, ולאור תכלית זו יש להעניק משקל מיוחד למעמדם של בני המקום, גם אם הם משתייכים לסדרה ב'. נטען כי במצב הדברים הנוכחי נשללת מבני המקום שמשתייכים לסדרה ב' אפשרות כלשהי לזכות בדירה ביישוב, ולעומת זאת אם ההגרלה תיפתח בפני העותרים, עדיין יישאר סיכוי טוב לבני מקום זכאי סדרה א' לזכות בדירה. העותרים הוסיפו כי ביישובים אחרים (יבנה ובית שמש), ההגרלה נפתחה גם בפני זכאי סדרה ב', וכך היה ראוי לנהוג גם במקרה הנדון. המשיבים 6-1 (להלן: המשיבים) סבורים כי ההבחנה בין הסדרות השונות היא מהותית לתכנית "מחיר למשתכן", ולכן יש לדחות את טענת האפליה. נטען כי ההבחנה בין זכאים לפי מועד ההרשמה לתכנית היא רלוונטית, וכשם שזכאי סדרה א' זוכים לעדיפות על פני סדרה ב' משום שהמתינו זמן רב יותר לזכייה, כך גם סדרה ב' תזכה לעדיפות על פני סדרה ג'. כמו כן הוטעם כי מטרת התכנית היא לספק את צרכי הדיור של הזכאים באופן כללי ולא נקודתי ביישוב מסויים. המשיבים 118-7 הדגישו כי יש חשיבות לעובדה שהם משתייכים לסדרה א'. לטענתם, הם המתינו זמן רב להגרלת הדירות בשֹהם, הסתמכו על כך שתינתן להם הזדמנות טובה לזכות בדירה, בהתאם לכללים שפורסמו, ואף "שילמו מחיר" על ההמתנה. לעומתם, העותרים הצטרפו לתכנית "מחיר למשתכן" רק בהמשך, וחלקם אף לא היו יכולים להירשם כזכאים בזמן שסדרה א' היתה פתוחה להרשמה. לשיטתם של המשיבים 118-7, החשיבות המיוחסת לחלוקת הזכאים לסדרות היא תנאי הכרחי להצלחת התכנית הממשלתית של "מחיר למשתכן", ודווקא עמדת העותרים היא הפוגעת בשיוויון, בכך שהיא מבקשת להעדיף את בני המקום שמשתייכים לסדרה ב' על פני זכאים מסדרה א'. לטענת המשיבים 118-7, קבלת העתירה תפגע באופן דרמטי בסיכוייהם לזכות בדירה ביישוב. בנוסף נטען, כי העתירה לוקה בשיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי, בחוסר ניקיון כפיים, באי צירוף כלל המשיבים הרלוונטיים, ובהצגת תשתית עובדתית חסרה ולקויה. דיון והכרעה 9. אקדים ואומר כי יש להצר על כך שזוגות צעירים, בני אותו מקום, מתכתשים ביניהם על הזכות לקבל עדיפות בהגרלה ממשלתית שתסייע להם לרכוש דירה. מטבע הדברים, כשהביקוש גדול מההיצע, ניתן להבין את רצונם של העותרים להתמודד על המצאי המוצע במסגרת התכנית, אך כפי שנראה להלן, דומה כי העותרים אחרו את הרכבת בכל הנוגע להגרלות מושא דיוננו. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא לגבי סדר החשיבות בתעדוף שנעשה במסגרת הגרלות "מחיר למשתכן". המשיבים סבורים כי ההעדפה שניתנת לסדרה א' חשובה יותר מאשר העדפת "בני מקום", ולעומתם טוענים העותרים כי זכאותו של "בן מקום" מאפילה על השתייכותו לסדרה ב'. עיון במסמכי התכנית מלמד כי במחלוקת זו, הדין עם המשיבים. כללי התכנית של מחיר למשתכן הוגדרו במפורש בהחלטת המועצה, ובין היתר הובהר כי ההגרלות ייפתחו קודם כל לזכאי סדרה א', ורק במסגרת אותן הגרלות תינתן עדיפות לבני מקום. התיזה שהציעו העותרים, לפיה מטרת התכנית היא לסייע לזכאים לרכוש דירה במקום מגוריהם, אינה מדוייקת כלל ועיקר. התכנית נועדה לסייע לזכאים לרכוש דירה, וכפי שנאמר בפתח החלטת ממשלה מס' 203, המטרה היא "להתמודד עם משבר הדיור, ולסייע ברכישת דירה לזוגות צעירים חסרי דירה". במסגרת התכנית ניתנה עדיפות ברורה למאגר הזכאים שנרשמו לתכנית בשלב הראשון והשתייכו לסדרה א', ורק לאחר מכן ניתנה עדיפות למי שמוגדר בן מקום. כך עוצבה תכנית "מחיר למשתכן", וגם אם ניתן היה לעצב אותה באופן שונה, לא השתכנעתי כי עקרונות התכנית עומדים בניגוד לכללי המשפט המינהלי. 10. בבסיס ההעדפה שניתנה למי שנרשם לתכנית בשלב הראשון (עד ליום 13.9.2016) עומדות התכליות הבאות: מתן משקל לפרק הזמן שבו הזכאי ממתין לזכייה בהגרלה והשאיפה להגדיר "קבוצות סגורות" שמקבלות מענה בשלבים שונים של יישום התכנית, כדי לחזק את אמון הציבור בתכנית ולהגביר את הוודאות לגבי סיכויי הזכייה ומשך ההמתנה. בהקשר זה הצביעו המשיבים על הקשר בין אמון הציבור לבין הצלחת התכנית, וציינו כי החלוקה לסדרות נועדה גם לתמרץ זכאים פוטנציאליים להירשם לתכנית עד למועד שהוגדר, כדי להשפיע על שוק הדיור. לענייננו, ראויים לאזכור דבריה של פרופ' ברק-ארז כי "לעיתים, דווקא השימוש באמות מידה פורמליות יכול לבטא פתרון ראוי. כך, בהקשר של חלוקת משאבים המצויים במחסור, קביעת סדר עדיפויות בין הזכאים להם עשויה להיות מלאכותית. במצבים אלה, ניתן להנהיג אמת מידה טכנית-פורמלית לבחירה בין הזכאים, דוגמת 'כל הקודם זוכה' או הגרלה" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – כרך ב 697 (2010)). וכפי שכבר נפסק: "בחירת הזכאים, מבין כלל המועמדים המקיימים את תנאי הסף להשתתפות, תוכל אמנם להיעשות בהגרלה. אך עריכת הגרלה היא אמצעי שוויוני רק אם אוכלוסיית המועמדים נבחרה על-פי אמת מידה שוויונית ותוך התחשבות במהות התכלית הציבורית שהרשות מבקשת להגשימה. כך, למשל, אם התכלית היא עזרה בשיכון לזוגות צעירים חסרי דיור, יש להגדיר מי הם הזוגות הזכאים להשתתף במכרז. ואם התכלית היא עידוד ההתיישבות במקום מסוים, יופנה המכרז, מטבע הדברים, למועמדים הרוצים ומוכנים להתיישב בפועל באותו המקום" (ע"א 1444/95‏‎ ‎עיריית אילת‎ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מט(3) 749, 763-762 (1995)). כאמור, תכלית ההגרלה בענייננו היא "להתמודד עם משבר הדיור, ולסייע ברכישת דירה לזוגות צעירים חסרי דירה". לאור תכלית זו, ניתן להצדיק העדפה של זכאים שהקדימו להצטרף לתכנית וממתינים זמן ממושך. חשוב לציין כי לפחות חלק מן העותרים יכלו להיכלל בסדרה א' אילו היו מגישים בקשה בזמן, אך הם לא עשו כן. בנסיבות אלה אין להם להלין אלא על עצמם, ואין מקום לטענות בדבר קיפוח ואפליה. אשר לטענה כי חלק מן העותרים נכללו בסדרה א' והועברו לסדרה ב', גם כאן מדובר ביישום של כללי התכנית, לפיהם מי שלא נרשם להגרלות במשך שנה או וִיתר על שלוש זכיות, יועבר לסדרה הבאה (ס' 24.4-24.3 להחלטת המועצה). כללים אלה לא נתקפו בעתירה, ומכל מקום אין בהם כדי לשנות את מעמדם של העותרים. למעשה, נראה כי גם העותרים אינם חולקים על כך שיש טעם להעניק עדיפות לסדרה א', וטענותיהם מתמצות בנסיבות הקונקרטיות של הגרלות 410-408 בשֹהם. 11. מצאנו כי ההבחנה בין סדרות הזכאים, בהתאם למועד ההרשמה לתכנית, היא הבחנה רלוונטית. בשלב זה נותרה לדיון הטענה כי במקרה הקונקרטי של היישוב שהם, ההבחנה מובילה לתוצאה שאיננה מידתית, משום שבני מקום המשתייכים לסדרה ב' לא יוכלו לזכות בדירה ביישוב. ניתן להבין את משאלתם של העותרים, אך היא נעדרת בסיס חוקי מספק. ענייננו הוא בחלוקת משאב מוגבל, ובהינתן שהחלוקה נעשית על יסוד הבחנה רלוונטית, התקשיתי למצוא עילה לביקורת שיפוטית מינהלית (ראו בג"ץ 6925/14 פורום החוסכים לפנסיה בישראל נ' שר האוצר, בפסקה 27 (24.12.2017)). העותרים טענו כי כדי להגיע לתוצאה מידתית יותר, היה ראוי להקצות לפחות חלק מהדירות המיועדות לבני המקום בשֹהם, לבני מקום מסדרה ב'. כך למשל, ניתן היה להקצות 80% מהדירות המיועדות לבני המקום עבור זכאי סדרה א', ואת היתר לזכאי סדרה ב'. אפשרות זו אכן פתוחה בפני המשיבים, אך הם אינם מחוייבים לבחור בה. באותו אופן ניתן היה לטעון כי ראוי "לרכך" את העדיפות הכללית שניתנת לזכאי סדרה א', ולהקצות בכל הגרלה והגרלה גם מקומות ייעודיים לזכאי סדרה ב'. אפשרות נוספת היא להגדיל את שיעור הדירות המיועדות ל"בני מקום" תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של כל פרוייקט. טענות ושיקולים מסוג זה מסורים לשיקול הדעת של הרשויות המופקדות על תכנון ויישום המדיניות הממשלתית, והם אינם מגלים עילה להתערבותו של בית המשפט (השוו לבג"ץ 6437/04‏ תבורי נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד נח(6) 369, 381 (2004), שם נדחתה עתירה נגד הגרלה לשיבוץ תלמידים בבית ספר, ובתוך כך נדחתה טענה לעניין משקלו הראוי של קריטריון המרחק מבית הספר). עוד ראוי לציין כי הודעת העותרים כי קיימת אפשרות להוספת דירות בשֹהם, מקהה במידה ניכרת את עוקצה של הטענה לחוסר מידתיות. ככל שאפשרות זו תתממש, חלק מן העותרים יוכלו לזכות בדירה ביישוב, ובכך יינתן ביטוי למעמדם כ"בני מקום". בין כה וכה נחזור ונציין כי תכנית "מחיר למשתכן" מבטאת אמנם שאיפה לסייע לזכאים לזכות בדירה במקום בו הם מוגדרים "בני מקום"; ואולם, העדפה זו היא משנית לתכלית העיקרית של התכנית, שנועדה לסייע לזכאים לרכוש דירה משלהם, לאו דווקא במקום ספציפי. 12. כאמור, בהחלטת המועצה ובתקנון ההגרלה הובהר כי אפשרות ההרשמה להגרלות תיפתח בפני זכאים המשתייכים לסדרה א'. עם זאת, הוכרה אפשרות לשלב בהגרלות גם זכאים מסדרה ב' (סעיפים 6.2-6.1, 7.5 לתקנון וסעיף 24.5 להחלטת המועצה). העותרים הדגישו אפשרות זו וטענו כי המשיבים שגו בכך שלא עשו בה שימוש לצורך ההגרלות בשֹהם. אין בידי לקבל את הטענה, משום שאפשרות זו היא בגדר החריג לכלל, ואין להפוך את היוצרות. טוב עשו המשיבים כאשר יצרו בתקנון חריג שמאפשר גמישות, אך במקרה הנוכחי לא חלה עליהם חובה לעשות בו שימוש, ולא נפל פגם בהחלטה לפתוח את ההגרלות בשֹהם לסדרה א' בלבד. יצויין כי במקומות בודדים ההגרלה אכן נפתחה גם לזכאים מסדרה ב'. המשיבים הסבירו כי ביבנה הדבר נעשה משום שמספר הנרשמים מסדרה א' או בני המקום היה נמוך ממספר הדירות שהוקצו להם (בהתאם לסעיף 7.5.1 לתקנון); ובאזורים המתאפיינים בצביון חרדי (רמת בית שמש ונצרת עילית), הוחלט לאפשר זאת כדי לסייע לזכאים חרדים שנכללו בסדרה ב' (ראו סעיף 7.5.3 לתקנון). 13. מזווית נוספת, אך מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי יש ממש בטענת ההסתמכות שנשמעה מפי המשיבים 118-7. לטענתם, הם הסתמכו על העדיפות שתינתן לזכאים מסדרה א', וכפי שהוסבר לעיל, עקרונות התכנית של "מחיר למשתכן" אכן מבטאים עדיפות ברורה לזכאים שמשתייכים לסדרה א'. גם אם לא הוכרז מראש שההגרלות בשֹהם ייפתחו לסדרה זו בלבד, עדיין יש בסיס לציפייה של מי שנרשם לתכנית והמתין זמן רב כדי לזכות בדירה במקום מגוריו על סמך הגדרתו כבן מקום מסדרה א'. ניתן אף להניח כי המתנה זו גבתה מחיר מהמשיבים 118-7, אם בדמות עליית מחירי הדירות ואם בדמות ויתור על הזדמנויות לזכות בהגרלות אחרות. 14. כמפורט לעיל, אינני סבור כי עלה בידי העותרים להראות עילה להתערבותנו. לפיכך אציע לחבריי לדחות את העתירה, תוך חיוב העותרים בהוצאות המשיבים 6-1 בסך 10,000 ש"ח ובהוצאות המשיבים 118-7 בסך 10,000 ש"ח. ש ו פ ט השופט ד' מינץ: אני מסכים. ש ו פ ט השופט נ' סולברג: אני מסכים. כפי שהראה חברי, השופט י' עמית בחוות דעתו, אין פגם בהבחנה שנעשתה בין סדרות הזכאים, הבחנה רלבנטית, עניינית, המעוגנת במועד ההרשמה לתכנית, ויישומה בשהם אינו מביא לתוצאה שאינה מידתית. העותרים הדגישו בטיעוניהם, בכתב ובעל-פה, כי המקרקעין נשוא ההגרלה הנדונה בתכנית "מחיר למשתכן" הם "עתודת הקרקע האחרונה" בשהם, "הזדמנות אחרונה שלנו לרכוש דירה בישוב בו גדלנו", ולא היא; גם בשנת 2012, כשהוקמה שכונת כרמים בשהם – על אדמות שנרכשו ממושב ברקת הסמוך – הוכרז קבל עם ועדה על כך שזו עתודת הקרקע האחרונה בשהם. לימים קמה ונהייתה שכונה כ"א בשהם, על מקרקעין שנרכשו ממושב בית נחמיה שבסמוך; ועוד היד נטויה, הגם שעתודות הקרקע אכן הולכות ומצטמצמות. שהם יכולה עדיין להתרחב ימה וקדמה צפונה ונגבה, על דרך של רכישת מקרקעין ממועצות ומישובים גובלים, כמו גם בתוככיה פנימה (שכונה כ"א ועוד). עדיין לא מוצו כל האפשרויות להגדלת היצע הבניה. זמנם של העותרים דוחק, ניתן להבין לליבם ולמחוז חפצם, אך לא אלמן ישראל. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית. ניתן היום, ‏ה' בשבט התשע"ח (‏21.1.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17072580_E15.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il