פלוני נ. המנהל האזרחי ליהודה ושומרון

פסק-דין בתיק בג"ץ 7255/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7255/15 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרים: 1. פלוני 2. ביתינא זבידי 3. ד"ר באסם זבידי נ ג ד המשיב: המנהל האזרחי ליהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד עלאא' עבדאללה בשם המשיב: עו"ד לירון הופפלד פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטה של המנהל האזרחי ליהודה ושומרון, הוא המשיב, מיום 22.10.2015, שלא להאריך את אשרת השהייה של העותרת 2 (להלן: העותרת) באזור. שני העותרים האחרים הם בנה הקטין של העותרת, העותר 1, וכן בן זוגה, העותר 3. 2. מהעתירה ומהמסמכים המצורפים לה עולה כי העותרת, בעלת דרכון גרמני, נשואה לעותר 3, הרשום כתושב האזור. בעתירה צוין כי העותרת חיה עם העותר 3 מאז שהשניים נישאו בעיר רמאללה, יחד עם בנם הקטין, מכוח אשרות שמוארכות לבקשתה מדי שנה. עם זאת, בקשתה האחרונה למתן אשרה, מיום 7.10.2015, סורבה בנימוק ש"בעלה לא באזור". על החלטה זו נסבה העתירה דנן. הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה היה להורות למשיב ליתן טעם "מדוע לא יאריך את אשרת השהייה של העותרת מס' 2 – כל זאת בהיעדר סיכון ביטחוני אינדיווידואלי מטעמה", וזאת לצד אזכור של סעד כללי להגנה על זכותם של העותרים לחיי משפחה ללא הפרעה. כמו כן, התבקש צו ביניים שימנע את הרחקתה של העותרת מהאזור. 3. בהחלטה מיום 28.10.2015 ניתן צו ארעי האוסר על הרחקתה של העותרת מהאזור. כמו כן, התבקשה תגובת המשיב לעתירה. 4. מהתגובה המקדמית שהגיש המשיב ביום 22.2.2016 עולה כי ביום 11.11.2015 הוחלט להאריך את אשרת השהייה של העותרת באזור למשך שלושה חודשים, עד ליום 27.1.2016 "לפנים משורת הדין". עוד צוין בתגובה המקדמית כי הודעה על כך נשלחה לעותרת כבר ביום 29.11.2015, ואף נמסר לה כי לקראת תום תקופה זו היא תוכל לשוב ולפנות בבקשה נוספת להארכה של אשרת השהייה, ובקשתה תיבחן בהתאם לנסיבות העדכניות באותה עת. עוד עולה מהתגובה כי משתמה התקופה ופקעה אשרת השהייה שניתנה לעותרת, נשלח אליה ביום 18.2.2016 מכתב עדכון מהמשיב שבו ניתנה לה תזכורת על כך שעליה להגיש בקשה נוספת להארכת אשרת השהייה, אשר תיבחן בהתאם לנסיבות העדכניות שיחולו באותה עת. המשיב עדכן בתגובה כי העותרת לא הגישה כל בקשה נוספת להארכת השהייה. על כן, כך נטען על-ידי המשיב, דין העתירה להידחות. 5. בהחלטה מיום 24.2.2016 התבקשו העותרים להודיע האם, לנוכח ההתפתחויות שתוארו לעיל, הם עומדים על העתירה. כמו כן הם התבקשו להבהיר האם בכוונתם למצות את ההליך מול המשיב לצורך הארכתה של אשרת השהייה שניתנה לעותרת. 6. העותרים הגישו הודעה מטעמם ביום 9.3.2016. בהודעה הם ציינו כי הם עומדים על העתירה בנימוק ש"המשיב לא העלה בתגובתו ולו טיעון משפטי ו/או עובדתי אחד שעליו מבסס המשיב את סירובו לאפשר לעותרים לממש את זכותם לחיי משפחה משותפים, ללא מגבלה". כמו כן, העותרים טוענים כי יש להשיב לרשותם סכום בסך של 30,000 שקל שהופקד אצל המשיב כערובה להבטחת עמידתה של העותרת בתנאי האשרה שניתנה לה והייתה אמורה לפקוע ביום 28.10.2015. יצוין, כי בתגובת העותרים לא ניתנה התייחסות לאפשרות שהעותרת תגיש בקשה נוספת להארכת האשרה שניתנה לה. 7. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות שהוגשו בעקבותיה הגענו למסקנה שדין העתירה להימחק. הסעד העיקרי והקונקרטי שהתבקש בעתירה – הארכת אשרת השהייה של העותרת – ניתן לה למעשה בהחלטתו של המשיב 1 מיום 11.11.2015. העותרת לא הגישה בקשה עדכנית להארכה נוספת של אשרת השהייה, חרף העובדה שהמשיב הודיע לה כי ביכולתה לעשות כן וכי בקשתה תיבחן לגופה. לפיכך, העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה, משלא קיימת בעת הזו החלטה רלוונטית של המשיב שיכולה לעמוד לביקורתו של בית משפט זה (ראו עוד: בג"ץ 289/15 חברת עציוני מערכות בע"מ נ' רשות החשמל לשירותים ציבוריים, פסקה 5 (16.4.2015); בג"ץ 7653/12 שער נ' המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, פסקה 3 (30.6.2013)). ככל שהעותרת תבקש להאריך את תוקפה של ארכת השהייה באזור והבקשה תסורב, היא תהא רשאית לשוב ולהגיש עתירה לבית משפט זה. 8. בשולי הדברים, יש להצטער על כך שהעותרת לא השכילה להתייחס בתגובה מטעמה באופן קונקרטי לטענות שהועלו בעניינה, אלא הסתפקה בעמדה בעלת אופי כוללני, וזאת חרף ההחלטה שהתקבלה בעניינה כבר ביום 11.11.2015. מנגד, ראוי היה כי המשיב יבהיר מדוע האשרה ניתנה "לפנים משורת הדין" דווקא. כמו כן, נמצא קושי בכך שרק ביום 22.2.2016, עם הגשת התגובה המקדמית מטעם המשיב, עודכנו לגבי החלטה שניתנה על-ידו כבר ביום 11.11.2015 ולא הייתה עוד בתוקף במועד הגשת התגובה (שהרי האשרה הוארכה רק עד ליום 27.1.2016). 9. סוף דבר: העתירה נמחקת. הצו שניתן ביום 28.10.2015 יעמוד בתוקפו למשך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה, לצורך מתן אפשרות לעותרת לפנות למשיב בבקשה להארכת אשרת השהייה. בבקשתה רשאית העותרת להעלות גם את סוגיית הערובה, ומובן שאיננו נוקטים כל עמדה בדבר. בשים לב למכלול הנסיבות, מכאן ומכאן, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ה' באדר ב התשע"ו (‏15.3.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15072550_A10.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il