פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7251/02

חסנה מוחמד מחמוד אלהליס נ. מפקדת חטיבת בנימין

העותרים ביקשו למנוע את גירושו של העותר לירדן ולאפשר לו לשהות בשטחי הרשות הפלסטינית מכוח בקשת איחוד משפחות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/10/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7251/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו למנוע את גירושו של העותר לירדן ולאפשר לו לשהות בשטחי הרשות הפלסטינית מכוח בקשת איחוד משפחות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7251/02

חסנה מוחמד מחמוד אלהליס נ. מפקדת חטיבת בנימין

העותרים ביקשו למנוע את גירושו של העותר לירדן ולאפשר לו לשהות בשטחי הרשות הפלסטינית מכוח בקשת איחוד משפחות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח ירדני, ביקש למנוע את גירושו לירדן ולאפשר לו להמשיך לשהות בשטחי הרשות הפלסטינית עם אשתו וילדיו. העותרים טענו כי הגישו בקשה לאיחוד משפחות לרשות הפלסטינית עוד בשנת 1997, אך לא קיבלו מענה. בית המשפט קבע כי על פי הסכמי הביניים, הרשות הפלסטינית היא הגורם המוסמך לטפל בבקשות תושבות, וכי עליה להעביר את הבקשה לאישור ישראל. מאחר שהרשות לא עשתה זאת, אין לעותרים עילה משפטית כנגד המשיבים (כוחות הביטחון הישראליים). לפיכך, העתירה נדחתה וצו הביניים שעיכב את הגירוש בוטל.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' מצא, ט' שטרסברג-כהן, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חסנה מוחמד מחמוד אלהליס
  • נביל יוסף יונס אלהלס
  • יוסף נביל יוסף אלהליס
  • נארמין נביל יוסף אלהליס
  • מוחמד נביל יוסף אלהליס
  • אימאן נביל יוסף אלהליס

נתבעים

  • מפקדת חטיבת בנימין
  • מפקד צבאי לאזור יהודה והשומרון
  • היועץ המשפטי לאיו"ש

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת הגישה בקשה לאיחוד משפחות לרשות הפלסטינית עוד בשנת 1997.
  • הרשות הפלסטינית לא השיבה לבקשה עד כה.
  • העותר שוהה בשטחי הרשות ללא אישור כדין לאחר שפג תוקף רישיון הביקור שלו.
טיעוני ההגנה
  • הרשות הפלסטינית טרם גיבשה עמדה ביחס לבקשה.
  • הרשות לא העבירה את הבקשה לאישור ישראל כנדרש בהסכמי הביניים.
  • אין עילה להתערבות בהחלטת המשיבים להרחיק את העותר לירדן, מדינת אזרחותו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילה משפטית למנוע את הגירוש בהעדר אישור רשמי מהרשות הפלסטינית ומישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית

הדגשים פרוצדורליים

  • ניתן צו ביניים ארעי ביום 23.8.02 לעיכוב הגירוש
  • העתירה נדחתה על הסף

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • גירוש
  • הסכמי אוסלו
  • תושבות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7251/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בג"ץ 7251/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש העותרים: 1. חסנה מוחמד מחמוד אלהליס 2. נביל יוסף יונס אלהלס 3. יוסף נביל יוסף אלהליס 4. נארמין נביל יוסף אלהליס 5. מוחמד נביל יוסף אלהליס 6. אימאן נביל יוסף אלהליס נ ג ד המשיבים: 1. מפקדת חטיבת בנימין 2. מפקד צבאי לאזור יהודה והשומרון 3. היועץ המשפטי לאיו"ש עתירה למתן צו-על-תנאי בשם העותרים: עו"ד ו' דראשוה בשם המשיבים: עו"ד י' רויטמן פסק-דין השופט א' מצא: העותרת 1 (העותרת), תושבת הרשות הפלסטינית, היא אשתו ואם ילדיו (העותרים 3-6) של העותר 2 (העותר). העותר הוא אזרח ירדני, שנכנס לשטחי הרשות הפלסטינית ביום 3.8.00 מכוח רישיון ביקור זמני שהוענק לו. תוקף הרישיון פג ביום 2.3.01, ומאז שהה העותר בתחומי הרשות שלא כחוק. לטענת העותרים הגישה העותרת לרשות הפלסטינית, עוד בשנת 1997, בקשה לאיחוד משפחה בעבור העותר, אלא שחרף פניותיה החוזרות ונשנות של העותרת לרשות הפלסטינית, לא השיבה הרשות, עד היום, לבקשת איחוד המשפחה. העותר נעצר בשטח הרשות על-ידי כוחות הביטחון הישראליים. ביום 15.8.02 הוצא נגדו צו הרחקה לירדן, ומאז מוחזק העותר במעצר בשטח ישראל. בעתירתו ביקש העותר לאסור על המשיבים לגרשו לירדן, ולהתיר לו להמשיך ולשהות בתחומי הרשות הפלסטינית. ביום 23.8.02 נתתי צו ביניים ארעי, המורה לעכב את גירושו של העותר לירדן, והוריתי למשיבים להגיב על העתירה בכתב. ביום 20.10.02 הגישו המשיבים את תגובתם. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה ובתגובת המשיבים באתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית (כתבי אמנה, 1071, כרך 33, בע' 215) קובע כי הרשות הפלסטינית רשאית להעניק תושבות קבע בשטחיה, בכפוף לאישורה המוקדם של ישראל. מהעתירה עולה, כי הרשות הפלסטינית טרם גיבשה את עמדתה ביחס לבקשת איחוד המשפחה שהגישה העותרת. מכל מקום - וכך אף נובע מתגובת המשיבים - עד היום לא העבירה הרשות את הבקשה האמורה לאישורה של ישראל. נמצא כי, לעת הזאת, הגורם היחיד היכול לטפל בעניינם של העותרים היא הרשות הפלסטינית, שבשטחה מבקש העותר להתגורר; וכל עוד אין הרשות מחליטה לאשר את בקשתו, ומעבירה את החלטתה לאישורה של ישראל, אין לעותרים עילה כנגד המשיבים. בנסיבות אלו, ועם כל ההבנה למצוקתם של העותרים, אינני רואה בסיס להתערבותנו בהחלטת המשיבים, להרחיק את העותר לירדן, שהיא מדינת אזרחותו. העתירה נדחית, וכפועל יוצא מכך מתבטל צו הביניים הארעי שהוצא בגדרה. ניתן היום, י"ז בחשון תשס"ג (23.10.02) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 02072510_F03.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il /עכ.