פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ע"א 7243/21
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערער:
סמיר כאמל חמד
נ ג ד
המשיבים:
1. כאמל פארס קטיש
2. כמאל פארס קטיש
3. אנור פארס קטיש
4. עלי פארס קטיש
5. אלמאזה פארס חמד
6. ארתפאע פארס חרבאוי
7. נידא פארס שובאש
8. סוניה פארס אבו חלא
9. עינאת פארס דאהר
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.10.2021 בת"א 52597-06-20 שניתנה על ידי כבוד השופט הבכיר מ' רניאל
בשם המערער:
עו"ד זכי כמאל
פסק-דין
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט הבכיר מ' רניאל) מיום 13.10.2021 בת"א 52597-06-20 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
המערער, הטוען לזכויות במקרקעין בכפר יאסיף (להלן: המקרקעין), פתח ביום 22.6.2020 בהליך נגד המשיבים בטענה כי חלק מן המקרקעין נרשם על שמם בטעות, והוא ביקש כי יינתן פסק דין הצהרתי שלפיו הוא הבעלים של חצי מן המקרקעין והרישום של רבע מהמקרקעין על שמם של המשיבים יבוטל.
לצד התביעה, ביקש המערער כי יינתן גם סעד זמני האוסר על המשיבים לבצע כל עסקה במקרקעין עד להכרעה בתביעה.
ביום 26.8.2020 דחה המותב את הבקשה לסעד זמני, בקבעו כי לצורך סעד זה המערער לא הוכיח במידה מספקת את בעלותו במקרקעין. בהחלטתו ציין המותב "להסיר ספק, זו החלטה בבקשה לצו מניעה זמני, והיא ניתנת על פי הראיות שהוגשו על ידי הצדדים בשלב זה של הדיון, ואינה קובעת קביעות מחייבות לגבי ההליך העיקרי" (להלן: הבהרת המותב בסעד הזמני).
ביום 23.8.2021 הגיש המערער בקשה לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא), ובה ביקש כי הנשיא שפירא יעשה שימוש בסמכותו לקבוע את המותב אשר ידון בהליך וינתבו למותב אחר. זאת, בנימוק שלפיו נחשף לפרסום באתר חדשות משנת 2017 בו דווח כי תלונה על המותב אשר הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה מוצדקת, ולפיכך טען המערער כי יש לו "ספקות כבדים" אם ראוי שהמותב ידון בעניינו.
ביום 25.8.2021 דחה המותב את הבקשה וציין כי ההליך כבר הועבר לטיפולו וכי הפרסום אינו מקים כל עילה לפסילתו. באותו היום ניתנה גם החלטת הנשיא שפירא שלא להעביר את ההליך למותב אחר וצוין, בין היתר, כי הפרסום בחדשות הוא משנת 2017 וכי לא נטען לזיקה בין התלונה שעליה דווח ובין מי מהצדדים להליך.
ביום 13.10.2021 התקיים דיון הוכחות בהליך, וכעולה מהחלטת בית המשפט מאותו היום, בפתח הדיון טען המערער כי על המותב לפסול את עצמו בטענה שהמערער הגיש נגד המותב תלונה לשר המשפטים המכהן כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים בטענה כי המותב הביע דעה נחרצת לגבי גורל התביעה בהחלטתו לדחות את הבקשה לסעד זמני; ובטענה כי המותב קבע בהחלטתו בבקשה לסעד זמני ובהחלטה נוספת מיום 25.8.2021, כי המערער אינו יכול להעיד מידיעה אישית על עסקה אשר נטען שהתרחשה סמוך ללידתו (להלן: ההחלטה בעניין הידיעה האישית).
המותב דחה את בקשת הפסלות וקבע כי זו הוגשה בשיהוי, שכן ההחלטות בעניין הסעד הזמני ובעניין הידיעה האישית ניתנו זמן רב לפני שהועלתה טענת הפסלות. לגופם של דברים, הפנה המותב להבהרתו בעניין הסעד הזמני וחזר והדגיש כי לא הביע עמדה בנוגע לגורל התביעה כולה; עוד קבע המותב כי הדין מתיר לבעל דין להצהיר רק על עובדות הידועות לו מידיעה אישית, אך הדגיש כי לא קבע בכך שהמערער אינו יכול להוכיח את תביעתו. באשר לטענת המערער כי הגיש נגד המותב תלונה לשר המשפטים וכי זו מקימה עילת פסלות, קבע המותב כי לא מוכרת לו תלונה כאמור וכי מכל מקום זו אינה מקימה עילת פסלות. כמו כן דחה המותב את בקשת המערער להפסיק את ההליך על מנת לאפשר לו להגיש ערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות, נוכח הוראת תקנה 173(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) ולפיה עם דחיית בקשת פסלות יימשך הליך אזרחי כסדרו זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
ביום 14.10.2021 התקיים דיון הוכחות נוסף בהליך. ביום 17.10.2021 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילת המותב (להלן: בקשת הפסלות האחרונה), בה טען כי בשני הדיונים שהתקיימו ביום 13.10.2021 וביום 14.10.2021 "נטל על עצמו המותב את מלאכת החקירה של העדים" בניגוד לשיטת המשפט האדוורסרית הנהוגה בישראל. המערער טען כי המותב התערב בחקירת העדים "תוך שפסל אותם כבר על הדוכן", ולטענתו בשל התנהלות המותב "אין כל ספק" כי המותב מוטה נגדו וכי גיבש דעה נחרצת.
המותב דחה את בקשת הפסלות בו ביום, וקבע, בין היתר, כי הטענה שלפיה "פסל עדים על הדוכן" מתייחסת לכך שקיבל התנגדויות של ב"כ המשיבים על פי הדין. המותב הוסיף כי ככל שהמערער סבור שההחלטות שניתנו שגויות – הרי שהוא רשאי לערער עליהן, אך כי הן אינן מלמדות על משוא פנים. עוד ציין המותב כי אכן שאל גם שאלות מיוזמתו, מכוח סמכותו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, אך עשה כן בצורה מדודה ורק כדי להבהיר את העדות שנשמעה. נוכח האמור קבע המותב כי לא קם כל חשש ממשי למשוא פנים נגד המערער, ודחה את הבקשה.
מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות האחרונה ומוסיף, בין היתר, כי המותב "עשה שימוש מופרז ובלתי סביר בסמכויותיו כשופט שדן בהליך אזרחי רגיל תוך שהכתיב למערער, לבאי-כוחו ולעדים מה המותב דורש מהם". לטענתו, "בחינת הפרוטוקולים של שתי ישיבות ההוכחות [...] [תוביל] למסקנה עובדתית מוצקת כי המותב מתנהל בדעה קודמת ומוקדמת וכבר חרץ את דין התביעה". נוכח האמור טוען המערער כי יש לפסול את המותב מלדון בעניינו, למצער מטעמים של מראית פני הצדק.
עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המערער טוען כי המותב "התערב" בהליך ועשה "שימוש מופרז" בסמכויותיו, והוא מפנה לשם כך "לפרוטוקול הדיונים" אשר לטענתו עיון בהם יוכיח. כבר נפסק כי הליכי פסלות שופט אינם האכסניה המתאימה להעלאת טענות על אופן ניהול ההליך מצד המותב או על החלטות דיוניות שנתן (ראו: ע"א 6491/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (8.11.2021)). הדברים נכונים ביתר שאת בענייננו, שבו המערער מעלה טענות על אודות התנהלות המותב בעלמא, ללא פירוט ותוך הפניה כללית ל"פרוטוקול הדיונים", וגם משום כך דין הערעור להידחות (השוו: ע"א 3533/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (24.6.2021)).
בשולי הדברים יצוין כי אין מקום לניסיונותיו החוזרים ונשנים של המערער להוביל לפסילת המותב בטענות שאין בהן ממש, תוך בזבוז משאבים שיפוטיים.
נוכח האמור, הערעור נדחה. לפנים משורת הדין ומשלא התבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ט בכסלו התשפ"ב (23.11.2021).
ה נ ש י א ה
_________________________
21072430_V01.docx רי
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il