נעמה בשור נ. שר הביטחון

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 723/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותרת: נעמה בשור נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. צה"ל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אייל גונן בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין השופטת ע' ברון: בעתירה שלפנינו מתבקש צו המורה למשיבים לתקן בדיעבד את הגדרת תפקידה הצבאי של העותרת – שהשתחררה מצה"ל בשלהי שנת 2019 – מחובשת כללית לחובשת קרבית; כך שרישומי המחשב אצל המשיבים ישקפו את העובדה כי "העותרת שירתה מעל 75% משירותה כלוחמת ובכך עומדת בקריטריון של קבלת מלגת ממדים ללימודים", לשון העתירה. יובהר כי המלגה הנזכרת בעתירה מיועדת לחיילים משוחררים ששירתו בתפקידי לחימה בצה"ל או ששייכים לאוכלוסיות מיוחדות, וניתנת לצורך מימון לימודים אקדמיים (להלן: המלגה, ראו בסעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994). מהתגובה המקדמית לעתירה עולה כי העותרת התגייסה לשירות חובה ביום 3.10.2017, ויועדה לתפקיד חובשת כללית. לאחר כחודש ימים השלימה העותרת טירונות רובאי 02, ובחודש ינואר 2018 היא סיימה בהצלחה קורס הכשרה לחובש כללי. ביום 25.4.2018 הוצבה העותרת באוגדה 143 (עזה), ולמחרת היום, ביום 26.4.2018, היא שובצה בתפקיד של חובשת כללית בחטיבה מרחבית דרומית. בתפקיד זה שירתה העותרת עד למועד שחרורה ביום 3.10.2019, שבו קיבלה תעודת שחרור בכבוד. 2. בחלוף כשנתיים ממועד שחרורה משירות צבאי, בחודש אוגוסט 2021 פנתה אימה של העותרת ללשכת הרמטכ"ל בטענה כי יש להעניק לעותרת הטבות הניתנות לחיילים ששירתו בתפקידי לחימה. בחודש אוקטובר 2021 נשלח לאימה של העותרת מענה מטעם לשכת הרמטכ"ל, שבו הובהר כי העותרת שירתה כחובשת כללית ואיננה זכאית להטבות המיועדות ללוחמים. עוד הובהר כי החובשים הקרביים ששירתו לצד העותרת "ביצעו מסלול שלם של לוחם, שהוא זה המקנה להם את הזכאות להטבות כגון שכר גבוה, לימודים, מענק מוגדל ועוד כפי שכלל הלוחמים בצה"ל מקבלים. הם הגיעו לשיבוץ במפקדת החטיבה כבר עם הכשרת לוחם וחובש קרבי שהקנה להם את הזכאות עוד מלפני שיבוצם בחטיבה המרחבית", לשון המכתב. כשנה לאחר קבלת המענה מלשכת הרמטכ"ל, בחודש נובמבר 2022 פנתה העותרת לקצין פניות הציבור בצה"ל בבקשה לתקן את הרישום השגוי לטענתה של תפקידה הצבאי. בסמוך לפנייתה העותרת עודכנה בשיחת טלפון כי השירות כחובשת כללית איננו מוכר כמקצוע לחימה. עם זאת הובהר לעותרת כי עקב שירותה כתומכת לחימה מבצעית בעוטף עזה היא "זוכתה ברמת פעילות א+" והוגדרה בתקופה זו כתומכת לחימה מבצעית. ככל שניתן להבין מהתגובה המקדמית, המשמעות היא שהעותרת קיבלה תוספת כספית מסוימת בגין אופי השירות שביצעה. ביום 25.1.2023, כחודשיים לאחר פנייתה האחרונה לצה"ל, הגישה העותרת את העתירה. טענות הצדדים 3. בעתירה, המחזיקה 2 עמודים, טוענת העותרת כי שירתה כחובשת קרבית בעוטף עזה החל מחודש אפריל 2018 ועד לחודש אוקטובר 2019, וכי נרשמה כחובשת לא קרבית "עקב טעות של המשיבים", כלשונה. לטענת העותרת, במסגרת שירותה היא הייתה חברה בצוות כוננות שישן באמבולנס ממוגן בכפר מימון ובכרם שלום, וכי חברות וחברים אחרים בצוות "שביצעו את אותו שירות ובאותם תנאים" נרשמו כחובשים לוחמים; ובפרט מצוין שמה של חיילת בשם לאה. עוד נכתב בעתירה כי העותרת שירתה בצוות שהוזעק לטפל תחת אש באירוע שבו נהרג לוחם צה"ל, וכי קיבלה תעודת הצטיינות מטעם מפקדת הרפואה פיקוד דרום. בתגובה מיום 14.5.2023 לבקשת ארכה שהגישו המשיבים, העלתה העותרת טענה נוספת, שלפיה במוצב שבו שירתה "הייתה אפליה מגדרית ברורה ברישום: הזכרים כולם, ללא יוצא מהכלל, נרשמו על תקן שאפשר להם אוטומטית להנות ממלגת 'ממדים ללימודים' בעוד שהנקבות ששירתו חלק נרשמו כזכאיות למלגת 'ממדים ללימודים' וחלק נרשמו כאילו שירתו במוצב עורפי יותר – למרות שזה לא היה המצב בפועל". עוד צוין כי בבואה לממש את זכאותה למלגה גילתה העותרת כי המשיבים "רשמו כי מילאה תפקיד אחר ובמקום אחר – וזאת מאחר וה'תקן' הרשמי לא אפשר לרשום את השירות הצבאי האמיתי", כלשונה. 4. בתגובה המקדמית מטעם המשיבים נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי שנפל בהגשתה, ולנוכח מידת ההתערבות המצומצמת של בית המשפט במדיניות הצבא בעניינים מקצועיים, כגון שיבוץ וניהול כוח אדם. עוד נטען כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, זאת בהיעדר עילה לתקן בדיעבד את הגדרת תפקידה הצבאי של העותרת, שלא שובצה ולא שירתה בתפקיד לחימה, ומשכך איננה זכאית לקבלת המלגה. המשיבים עומדים על כך כי העתירה הוגשה בחלוף כ-3 שנים ממועד שחרורה של העותרת משירות צבאי, ודי בכך כדי להצדיק את דחייתה מחמת שיהוי; זאת משהעותרת התמהמהה בפניותיה למשיבים ולערכאות מבלי שניתן לכך כל הסבר, על אף שהנסיבות העומדות בבסיס העתירה היו ידועות לה במשך זמן רב. לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה על הסף גם בשל מתחם ההתערבות השיפוטית הצר שנוקט בית משפט זה בשיקול הדעת המוקנה לרשויות הצבא בנושאים מקצועיים, ובכלל זה באופן סיווגם של תפקידים מסוימים כתפקידי לחימה. 5. לגופם של דברים טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה בהיעדר עילה. לדבריהם, בהתאם להוראת קבע אכ"א 30-07-01 שכותרתה "תעודת לוחם" – "לוחם" הוא חייל המשרת במקצוע שבגינו משולמת לו תוספת לחימה. תוספת לחימה משולמת לחיילים המשרתים ב"רמת פעילות א+", ובנוסף תפקידם הצבאי מוגדר כתפקיד לוחם ב"אוגדן מקצועות הלחימה". לטענת המשיבים, תפקיד החובש היחיד שמופיע באוגדן מקצועות הלחימה הוא חובש קרבי, ואילו העותרת שירתה כחובשת כללית. לדברי המשיבים, חובשים כלליים וחובשים קרביים נבדלים אלו מאלו הן מבחינת הכשרתם המקצועית, הן מבחינת התפקיד שהם ממלאים בשירותם. בתקופת שירותה של העותרת מסלול ההכשרה לתפקיד של חובש קרבי חייב השלמה של קורס חובשים קרביים שהיה ממושך יותר מקורס חובשים כלליים, או יציאה לקורס חובשים במהלך או לאחר הכשרה לתפקיד לחימה, שכלל טירונות ברמת רובאות גבוהה יותר מזו שעברה העותרת. עוד צוין בתגובה המקדמית כי "החובש הקרבי מוגדר כלוחם מן המניין במחלקתו" וכי הוא מוסמך להעניק טיפול רפואי לפצועים בשדה הקרב, בניגוד לחובש כללי שאיננו מוכשר לכך. 6. המשיבים מדגישים כי העותרת השלימה קורס חובשים כלליים, שנבדל מקורס חובשים קרבי במשכו ובתכנים הנלמדים בו. לאחר הקורס היא שובצה בתפקיד של חובשת כללית, שאיננו כולל לחימה בשגרה או בחירום, וזה התפקיד שבו שימשה באופן רציף עד למועד שחרורה מצה"ל. לטענת המשיבים, במהלך שירותה של העותרת בחטיבה הדרומית "השתנה הרכב הצוות במסגרתו שירותה, אך לכל אורך שהותה בו, הורכב הצוות מתמהיל שכלל הן חובשים כלליים, והן חובשים קרביים. כך, במהלך תקופת שירותה של העותרת בחטיבה, שירותה לצד שני חובשים כלליים נוספים, לצד מספר משתנה של חובשים קרביים". לטענת המשיבים, העובדה שהעותרת הייתה חברה בצוות שהוזעק לטפל תחת אש באירוע שבו נהרג חייל, וכן תעודת ההצטיינות שקיבלה, אינן מעידות על שירות קרבי בתפקיד לחימה; האירוע שתואר נכלל בהגדרות התפקיד של חובש כללי, ואין באירוע בודד כדי להעיד על כך שהעותרת שירתה כלוחמת למעלה מ-75% משירותה הצבאי, כנדרש לצורך קבלת המלגה. עוד מציינים המשיבים כי עניינה של החיילת לאה שנזכרת בעתירה כמי ששירתה לצד העותרת ונרשמה כלוחמת, איננו דומה לזה של העותרת. זאת משום שלאה השתתפה בקורס חובשים קרביים ושובצה על תקן חובשת קרבית. נוסף על כך המשיבים טוענים כי "קיימים תבחינים נוספים שעל בסיסם חבריה של העותרת לשירות הצבאי עשויים להיות זכאים בגינם למלגה". דיון והכרעה 7. לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות הן על הסף הן בהיעדר עילה להתערבותנו. ראשית ייאמר כי יש ממש בטענת המשיבים ביחס לשיהוי שדבק בעתירה; זאת משהוגשה בחלוף יותר משלוש שנים מאז שחרור העותרת מצה"ל, מבלי שניתן הסבר להתמהמהות זו. אך גם בהתעלם מסוגית השיהוי, העותרת לא הצביעה על נסיבות חריגות המצדיקות התערבות במרחב שיקול הדעת הנתון לצה"ל בסוגיות ממין זו שבמוקד העתירה. די באמור כדי לדחות את העתירה על הסף, אך לא נסתפק בכך. 8. כידוע, פעולותיהן של רשויות הצבא אינן חסינות מביקורת שיפוטית, והן נבחנות על פי אמות המידה המקובלות במשפט הציבורי. בהתאם, שיקול הדעת המוקנה לצה"ל בכל הנוגע להחלטות מקצועיות ובפרט החלטות שעניינן השמת כוח אדם, שיבוץ והכשרה של חיילים – הוא רחב, והיקף ההתערבות בו הוא מצומצם ומוגבל למקרים קיצוניים של סטייה מכללי מינהל תקין, פגיעה באמות מידה של המשפט הציבורי, ופגיעה בזכויות אדם (ראו: בג"ץ 8939/22 קליין נ' מפקד מיטב, פסקה 6 (6.6.2023); בג"ץ 6641/22 מוזס נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 10 (12.12.2022); בג"ץ 9628/03 צרפתי נ' ראש אכ"א, פסקה 14 (7.3.2006)). עניינה של העותרת איננו נופל בגדר אותם מקרים חריגים, והיא אף לא טענה כן. רישום תפקידה הצבאי של העותרת נעשה בהתאם לעמדתם המקצועית והמנומקת של המשיבים, ולא מצאנו בסיס להתערב בה ולהיעתר לסעד המבוקש של שינוי הרישום הצבאי בדיעבד ומתן צו המורה כי העותרת זכאית לקבלת המלגה. 9. גם לגופם של דברים, לא מצאנו כי נפלה טעות ברישומי המשיבים ביחס לאופי שירותה הצבאי של העותרת, וזאת מבלי להפחית מהאתגרים שעימם התמודדה במסגרת התפקיד, מהצטיינותה ומתרומתה לביטחון המדינה. כעולה מהתגובה המקדמית, בעת גיוסה יועדה העותרת לשירות כחובשת כללית, ובהתאם השלימה קורס חובשים כלליים ושובצה לתפקיד חובשת כללית. זאת בעוד בתקופת שירותה של העותרת מסלול ההכשרה לחובשים קרביים כלל קורס חובשים קרביים, או השלמה של קורס חובשים לאחר הכשרה לתפקיד לוחמה. אמנם העותרת הוצבה למשך מרבית שירותה באזור עוטף עזה והוגדרה כמי שמשרתת ב"רמת פעילות א+", אך בניגוד לטענתה אין בכך כדי להוביל למסקנה כי שירתה בתפקיד לחימה. זאת משום שהתואר "לוחם" וההטבות הנלוות לו, ניתנות לחיילים המשרתים ב"רמת פעילות א+" רק משעה שבנוסף לכך תפקידם הצבאי מוגדר כתפקיד לוחם. יצוין אגב כך, כי מהתגובה המקדמית מטעם המשיבים עולה כי העותרת נהנתה במהלך השירות מתוספת שכר המשולמת לחיילים המשרתים ב"רמת פעילות א+". 10. על מנת שהתמונה לא תימצא חסרה, יובהר כי יש לדחות גם את טענת העותרת כנוסחה, שעניינה אפליה בין נשים לגברים. ראשית דבר יצוין כי הטענה לא מצאה כל ביטוי בעתירה, והועלתה אך בשולי הדברים; זאת בתגובתה של העותרת מיום 14.5.2023 לבקשת ארכה שהגישו המשיבים. כך או אחרת, העותרת לא הניחה כל תשתית עובדתית המאפשרת את בירור הטענה; ואף לא הביאה תימוכין לכך שנרשמה כמי ששירתה "במוצב עורפי יותר", כלשונה, מזה ששירתה בו בפועל. סוף דבר 11. העתירה נדחית. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏ה' בתשרי התשפ"ד (‏20.9.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 23007230_G08.docx עא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1