פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 723/19

משה שיינברג נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירות של קשירת קשר, החזקת נשק וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/04/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 723/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות נשק ואלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירות של קשירת קשר, החזקת נשק וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 723/19

משה שיינברג נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירות של קשירת קשר, החזקת נשק וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע, קשירת קשר להצתה, ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, ייצור והחזקת נשק, איומים ושינוי זהות רכב. המעשה כלל הכנת מטען חבלה והצמדתו לרכב, כאשר המטען הוצת אך לא התפוצץ בשל כשל טכני. בית המשפט המחוזי גזר עליו 52 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר מותנה). המערער ערער על חומרת העונש בטענה כי הוא אינו מידתי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי העונש אינו חורג מהמקובל בהתחשב בחומרת העבירות, הצורך בהרתעה כללית מפני תופעת מטעני החבלה, ועברו הפלילי של המערער.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ע' ברון, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משה שיינברג

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי ראוי ומשקף את חומרת המעשים.
  • קיימת חשיבות להרתעה כללית נוכח התופעה של הנחת מטעני חבלה ברכבים.
  • קיימת חשיבות להרתעה פרטית נוכח עברו הפלילי של המערער בעבירות אלימות חמורות.
טיעוני ההגנה
  • העונש חמור יתר על המידה.
  • יש להתאים את העונש להוראות החיקוק (סעיף 456 לחוק העונשין) ולעובדות המפורטות בכתב האישום.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 49632-01-18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו

תגיות נושא

  • עבירות נשק
  • חומרת עונש
  • ערעור פלילי
  • מטען חבלה

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
52
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 723/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ המערער: משה שיינברג נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 16.12.2018 בת"פ 49632-01-18 שניתן על ידי כבוד השופט ב' שגיא תאריך הישיבה: י' בניסן התשע"ט (15.04.2019) בשם המערער: עו"ד גיא פרידמן בשם המשיבה: עו"ד הדר פרנקל בשם שירות המבחן: עו"ס ברכה וייס פסק-דין השופט נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בן 52 חודשים, הכולל הפעלה במצטבר של שישה חודשי מאסר בפועל מתוך מאסר מותנה בן עשרה חודשים. במסגרת הסדר טיעון לעניין הכרעת הדין הורשע המערער בשלושה אישומים. הראשון, מתן אמצעים לביצוע פשע. השני, קשירת קשר לביצוע פשע (הצתה). השלישי – נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, ייצור נשק שלא כדין, החזקת נשק שלא כדין, נשיאת נשק שלא כדין, איומים ושינוי זהות של רכב. בפסק דינו הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי ראוי להטיל על המערער עונש מאסר בפועל בן 46 חודשים ללא קשר לעונש המאסר המותנה, כאשר מתוכם 4 חודשים הוטלו בגין שני האישומים הראשונים, ומאסר בפועל של 42 חודשים הוטל בגין האישום השלישי. 2. נוכח חלוקה זו, נתאר בתמצית את עובדות האישום השלישי. המערער היה מעוניין לאיים על אדם, ולשם כך הכין מטען חבלה מאולתר, זייף מספר לוחית רישוי של אופנוע, והצמיד את המטען לתחתיתו של כלי רכב. לאחר שהתרחק מהמקום הפעיל את המטען. המטען הופעל במובן זה שחומר הנפץ שבו הוצת, אך בשל כשל טכני המטען לא התפוצץ והרכב לא ניזוק. הפעלת המטען בוצעה תוך אדישות להימצאותם של בני אדם בתוך הרכב או בסמוך לו בעת ההפעלה. הסנגור הדגיש כי העונש חמור יתר על המידה, מן הטעם שהמערער הורשע בסעיף 456 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 העוסק בכוונה לגרום נזק לנכס, כאשר כתב האישום מתייחס למטען אשר בכוחו להזיק לאדם. 3. המעשה חמור. צודק הסנגור כי יש להתאים את העונש להוראות החיקוק ולעובדות המפורטות, אך גם לפי אמת מידה זו אין לומר כי העונש חמור יתר על המידה. יש לזכור כי העונש המרבי בגין ביצוע העבירה בה הורשע המערער הוא 15 שנות מאסר, והכוונה לפגוע ברכב המצוי ברחובה של עיר דורשת הרתעה כללית. העובדה המצערת שבשנים האחרונות התופעה של הנחת מטען חבלה מתחת לכלי רכב כדי לפוצצו מוכרת היא – אינה גורעת מחומרת המעשה ומהצורך להילחם בו. אשר להרתעה הפרטית, יצוין כי המערער שוחרר מעונש מאסר בפועל כשנתיים לפני המועד הרלוונטי, זאת בגין השתתפות באירוע של אלימות חמורה, שכלל תקיפה בצוותא של אדם, תוך שימוש בשוקר, סכין ואקדח. 4. העונש אינו מקים עילה להתערבות על פי דין. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ג בניסן התשע"ט (‏18.4.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19007230_Z01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il