ארגון המורים בבתי ספר העל יסודיים נ. בית הדין הארצי לעבודה

פסק-דין בתיק בג"ץ 7226/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7226/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: ארגון המורים בבתי ספר העל יסודיים נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. משרד החינוך, התרבות ומשרד האוצר 3. הסתדרות המורים בישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אריאל שמר, עו"ד סיגל פעיל, עו"ד ורד גרטל בשם המשיבים 2,1: עו"ד מיכל לייסר בשם משיבה 3: עו"ד חיים ברנזון פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העתירה שלפנינו תכליתה ביטול פסק דינו של המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה, בתיקים עס"ק 62/09 ו- 63/09 מיום 23.6.09, אשר בגדרו התקבל ערעור המשיבה 2 (להלן המדינה) על החלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה, ונקבע כי היא רשאית להמשיך בהפעלת רפורמת "אופק חדש" לגבי כלל המורים עובדי המדינה בחטיבות הביניים; לשיטת העותר על הדיון לגופו של עניין לחזור לבית הדין האזורי. רקע והליכים ב. משנת 2007 לערך החלה המדינה ביישום רפורמה במערכת החינוך בהתאם לתכנית "אופק חדש" (להלן גם התכנית). לאחר שביתות מורים, נחתם הסכם קיבוצי עם המשיבה 3 (להלן הסתדרות המורים) בנוגע ליישום התכנית. במקביל, חתמה המדינה על הסכם קיבוצי עם העותר, הנוגע להעלאות שכר ולמשא ומתן בעניין רפורמה שלא הוגדרה עד תום, במסגרתו מופיעה התחייבות לפיה מורים המיוצגים על ידי העותר לא יחויבו להצטרף לרפורמה אשר אינה מוסכמת על העותר (סעיף 6(ד) למוצג ט' לעתירה). העותר הגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בה עתר להורות למדינה להימנע מחיוב עובדי הוראה בחטיבות הביניים המיוצגים על ידיו להשתתף בתכנית "אופק חדש". הסתדרות המורים ביקשה להצטרף כצד להליך. המדינה עתרה למחיקת ההליך על הסף, בטענה של חוסר סמכות עניינית. לטענתה, לב הנושא הוא שאלת יציגותו של העותר לעומת הסתדרות המורים בחטיבות הביניים שבהן המדינה היא המעסיקה, ושאלה זו יש לברר על פי דין בבית הדין הארצי (סעיף 25(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969). בית הדין האזורי דחה את בקשת המחיקה, קבע כי נתונה לו סמכות לדון, וכי על הצדדים לפנות למו"מ, שבמהלכו לא יפוטרו או ינוידו מורי העותר אך בשל התנגדותם להצטרפות לתכנית. על החלטה זו הגישו המדינה והסתדרות המורים, כל אחת מטעמיה, בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. ג. בפסק דינו מיום 23.6.09 קיבל בית הדין הארצי את הערעורים. נוכח קיצור הדברים אביאם כלשונם: "2. ... השאלה האמיתית המתעוררת בסכסוך זה היא, האם המדינה רשאית לחייב את כלל מורי חטיבות הביניים אשר יכללו ברפורמה, לעבוד בהתאם לרפורמה "אופק חדש". התשובה היא חיובית ונבאר: 3. ארגון המורים בבקשת צד בסכסוך קיבוצי, אינו רשאי לבקש למעשה לבטל את ההסכם הקיבוצי שחתמה הסתדרות המורים עם המדינה לגבי יישום "אופק חדש", וזאת שנתיים לאחר תחילת יישום הרפורמה, בעקבות ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם הסתדרות המורים. 4. ככל שארגון המורים טוען ליציגות בחטיבות הביניים, הרי הוא רשאי להגיש תביעה מתאימה לבית דין זה. 5. על סמך כל אלה, ולאור כלל החומר שהובא לפנינו, הרינו מחליטים לבטל את החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים. אין מניעה שהמדינה תמשיך בהפעלת רפורמת "אופק חדש" לגבי כלל המורים עובדי המדינה בחטיבות הביניים. 6. אשר על כן, מתייתר הדיון בבקשת הצד התלויה ועומדת בפני בית הדין האזורי בירושלים." העתירה שבפנינו מופנית נגד פסק דין זה. טענות הצדדים ד. בעתירה נטען, כי פסק הדין כולל קביעות מרחיקות לכת, ללא שהתנהל ברובן דיון אמיתי. נטען, כי פסק הדין מכשיר הפרה של ההסכם הקיבוצי שנחתם מול העותר, וכן, מקעקע את מעמד העותר כארגון עובדים יציג. כן נטען, כי אל לה למדינה להכריז שמדובר בסכסוך בין-ארגוני על יציגות, מקום שהארגונים עצמם אינם טוענים זאת; כי שגה בית הדין באמרו שבקשת העותר היא לבטל את ההסכם הקיבוצי שבין הסתדרות המורים למדינה; וכי פסק הדין גרר מחיקה על הסף של ההליך העיקרי (בבית הדין האזורי) בניגוד להלכות בנושא. העותר מדגיש את עמדתו המהותית, כי הוא מהוה מזה זמן רב הארגון היציג בחינוך העל יסודי, לרבות בחטיבות הביניים. לבסוף, נטען כי המדינה הפרה את התחייבויותיה המפורשות בהסכם הקיבוצי שנחתם עם העותר, וכן במסמך הבנות, שלא לכפות על מורים חברי העותר רפורמה שלא הוסכמה על ידי העותר. ה. המדינה טוענת, כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן שערי בית הדין הארצי פתוחים בפני הצדדים לניהול ההליך המתאים, קרי, בירור שאלת היציגות. נוכח האמור, נטען כי אין זה מן המקרים בהם ראוי לבג"ץ להתערב בפסיקת בית הדין הארצי. מתשובת הסתדרות המורים עולה, כי אף לטענתה לב הסכסוך נוגע לשאלת היציגות, וכי בשל כך אין להתערב בפסק הדין. הכרעה ו. לאחר העיון, אין בידנו להיעתר לעתירה , עקב הפתח הפתוח בפני העותר לפנות לבית הדין הארצי לבירור טענותיו. כנודע, בג"ץ אינו מהוה ערכאת ערעור על בית הדין הארצי, והוא יתערב בפסיקותיו במידה ובריסון, במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בהכרעתו, וכאשר הצדק מחייב זאת (בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים נ' בית הדין הארצי, פ"ד נז(6), 810; בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693). ההתערבות תהא מצומצמת עוד יותר שעה שהעתירה מופנית נגד החלטה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה (בג"ץ 6954/08 שמואלי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם) והאסמכתאות שם); ראו גם בהיקש ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, 214, באשר למיעוט התערבות בגלגול שלישי בפסק דין שאינו מכריע עדיין בזכויות בעלי הדין. אכן, העותר רואה את פסק דינו של בית הדין הארצי כסופי, ובמובן הפורמלי הריהו פסק דין ומתאים להגדרת הסופיות; אך דומני שלא כך במהות, שהרי לא ננעלו, לאותו עניין, דלתות בית הדין הארצי עצמו, ועל כן לא ניערה המערכת השיפוטית הרלבנטית, שהמומחיות עמה, חוצנה מן התיק. הדעת נותנת כי הנושא בנפשו של העותר, הלוחם על יציגותו ומעמד הכרעותיו. ואולם, בנדון דידן לא נמצאה לנו טעות משפטית מהותית אשר תצדיק התערבות, לא מקום שבית הדין הארצי עצמו בפסק דינו הותיר את השער פתוח בפני העותר להגיש אליו תביעה בשאלת היציגות. את השאלה מיהו הארגון היציג לגבי מורי חטיבות הביניים המועסקים על ידי המדינה ניתן איפוא לברר בתוך מערכת בתי הדין לעבודה. ז. אף לגופו של עניין ומבלי לטעת מסמרות, דומה כי נוכח ההלכה שהסכם קיבוצי יחייב את כל "יחידת המיקוח" הרלבנטית לעניין ההסכם הקיבוצי, ולא רק את העובדים המיוצגים על ידי הארגון שהוא צד להסכם, שאלת היציגות היא המפתח לפתרון הסכסוך. וכפי שכתבה המדינה בתגובתה: "השאלה איזה הסכם קיבוצי חל על קבוצת עובדים (בענייננו עובדי הוראה בחטיבות הביניים) מוכרעת על יסוד השאלה מיהו הארגון היציג לגביה" (פסקה 43). הדרך פתוחה בפני העותר לנסות לבסס את טענת היציגות בפני הערכאה המוסמכת – בית הדין הארצי – שם גם יוכל להעלות את טענותיו הנלוות באשר להפרת ההסכם הקיבוצי עמו, ככל שיהא הדבר רלבנטי. אוסיף, כי נוכח האמור בתגובת המדינה, שהתכנית מיושמת כעת זו השנה השלישית, ויישומה נושא עימו שינוי מהותי בהתנהלות השוטפת של בית הספר כולו, קשה להלום את עמדת העותר, אשר משמעה פגיעה מניה וביה ביישום התכנית, מבלי שבוררו לעומקן סוגיות מקדימות כגון שאלת היציגות ושאלת תחולתם של ההסכמים. אשר על כן, לא נוכל להיעתר לעתירה. בנסיבות איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, א' כסלו תש"ע (18.11.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09072260_T05.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il