עבד רבה מחמוד קואזבה נ. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7219/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ח' כבוב העותר: עבד רבה מחמוד קואזבה נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ג'יאת נאסר בשם המשיבים: עו"ד מיכל דניאלי פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו עתירה המופנית נגד הוראה לסילוק מבנה חדש (להלן: הוראת הסילוק) אשר הוצאה ביום 20.10.2021 מכוח סעיף 4 לצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו), ביחס למבנה בטון בן שתי קומות ששטחו כ-100 מ"ר, יציקת בטון הסמוכה לו וחומה, הממוקמים בסמוך לנקודת ציון 221698/615060 (להלן: המבנה). הערה: העתירה שלפנינו דומה במידה רבה, הן בנסיבותיה והן בנימוקיה, לעתירה שהגיש העותר ביחס להוראות סילוק שהוצאו כלפי שני מבנים צמודים למבנה נושא דיוננו. עתירה זו נדחתה לאחרונה הן על הסף והן לגופה ב-בג"ץ 6993/21 קואזבה נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי (3.10.2022) (להלן: עניין קואזבה). רקע והשלשלות העניינים ביום 18.3.2021 הגיש העותר, עבד רבה מחמוד קואזבה (להלן: העותר), למינהל האזרחי בקשה להיתר בנייה. בקשתו של העותר נבחנה, ומטעמים שונים נמצא כי לא קיימת היתכנות תכנונית לבינוי המבוקש. כך, נמצא כי ייעודו של השטח הרלוונטי חקלאי על פי תכנית מתאר RJ5; כי הוא מרוחק מריכוזי בינוי מוסדרים ואינו חלק ממרקם בינוי רציף; כי אין דרך גישה סטטוטורית לחלקה המבוקשת; וכי לא הוכחה זיקה של העותר לקרקע שעליה ביקש לבנות. על פי תגובתם המקדמית של המשיבים, הממצאים התכנוניים הועברו לעותר, והובהר לו כי הבקשה במתכונת בה הוגשה נעדרת היתכנות תכנונית. ביום 24.8.2021 ערכו פקחי המינהל האזרחי סיור בסמוך לנ"צ 221698/615060 ובמהלכו נצפה המבנה, ולצדו שני המבנים אשר עניינם נידון בעניין קואזבה. על פי דיווחם של המשיבים, וכפי שעולה מהצילומים אשר נערכו בעת הסיור, ואשר צורפו לתגובה המקדמית לעתירה, במועד הסיור היה מדובר במבנה שטרם הושלמה בנייתו ושאינו ניתן לאכלוס: הוא עמד ללא דלת וחלונות; עמודי ברזל הזדקרו מגגו; חומרי בנייה רבים, פסולת בניין וכלי בנייה נצפו מפוזרים בסביבתו; וקרשי עץ החזיקו את אבני החיפוי שעליו. עקב כך, ביום 13.10.2021 הצהיר פקח ביחידת הפיקוח של המינהל האזרחי כי למיטב ידיעתו טרם הסתיימה בניית המבנה, ולכל הפחות טרם חלפו שישה חודשים ממועד סיום בנייתו (להלן: הצהרת הפקח). כעבור שבוע ימים נמסרה לעותר הוראת הסילוק וזאת באמצעות תלייתה על גבי המבנה. מתגובת המשיבים ומנספחיה עולה כי אף במועד המסירה, 20.10.2021, טרם הושלמה בניית המבנה והוא טרם היה ראוי למגורים. מספר ימים לאחר מכן, ביום 25.10.2021, הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק. במסגרת בקשתו טען העותר כי גורמים במינהל האזרחי התירו לו לבנות בחלקה עליה בנה, וכי מכל מקום, במהלך הבנייה לא ניתנה לו כל התראה בעניין. העותר טען עוד כי הבנייה כבר הושלמה בשלב זה (מלבד ביצוע "עבודות פנים", לדבריו) וכי המבנה מצוי "קרוב מאוד לשטח הבנוי של הכפר סעיר במרחק של כ-350 מטר ממנו". עוד נטען כי לא ניתנה לו זכות שימוע ביחס להוראת הסילוק; כי במסירתה חל שיהוי; כי מסירת ההוראה התבצעה בניגוד למדיניות הפעלת הצו לה התחייבו המשיבים; וכי היא לוקה בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות. בקשתו של העותר לביטול הוראת הסילוק נדחתה על ידי המשיבים ביום 26.10.2021, ולמחרת, ביום 27.10.2021, הוגשה העתירה שלפנינו. לצד העתירה הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים, ובהחלטה מאותו היום ניתן צו ארעי האוסר על סילוק המבנה בהיעדר צורך ביטחוני ומובהק. צו זה הותנה בהקפאת המצב הקיים בשטח הן מבחינת הבנייה והן מבחינת אכלוס המבנה (ראו החלטות מימים 27.10.2021 ו-25.11.2021). בעתירתו שב העותר על עיקרי הטענות שהעלה בבקשה לביטול הוראת הסילוק. בתוך כך, הוא טוען כי הוצאת הוראת הסילוק בטרם ניתנה לו אפשרות הוגנת להשמיע את דבריו פוגעת שלא כדין בזכותו לשימוע. באשר למדיניות האכיפה של המשיבים, העותר גורס כי הוצאת הוראת הסילוק בעניינו מנוגדת למדיניות עליה הצהירו המשיבים בפני בית משפט זה במסגרת הליך בג"ץ 4588/18 – ההליך בו נדונה חוקיות הצו. העותר מוסיף וטוען כי הוראת הסילוק אינה סבירה ואינה מידתית וכי היא, כמו גם הצו לסילוק שמכוחו ניתנה, נוגדים את הוראות המשפט הבינלאומי ועל כן דינם להתבטל. המשיבים, מנגד, קוראים לדחיית העתירה על הסף, וזאת משני טעמים עיקריים. ראשית, נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של העותר. לשיטת המשיבים, חוסר ניקיון כפיים זה מתבטא בבחירתו של העותר לעשות דין לעצמו ולהקים את המבנה בניגוד לדין, ללא היתר בנייה תקף. יתר על כן, המשיבים טוענים כי חרף התניית הצו הארעי שהוצא בתיק בהקפאת המצב הקיים, ביום 14.3.2022 תיעדו פקחי המינהל האזרחי התקדמות בבניית המבנה בדמות התקנת חלונות וסורגים אשר לא היו שם קודם לכן. ניצול הצו הארעי על מנת להתקדם בבנייה, כך גורסים המשיבים, מוסיף לחוסר ניקיון הכפיים הנזכר. שנית, המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף אף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית, שכן סילוק המבנה עומד בתנאים הנדרשים לשימוש בסמכות האכיפה מכוח הצו: מדובר במבנה שאינו יביל; אין מחלוקת כי לא ניתן היתר בנייה בעניינו; עבודות הבינוי לא הושלמו ולמצער לא חלפו שישה חודשים מעת שהושלמו, והמבנה לא אוכלס ולמצער טרם חלפו 30 ימים מהיום בו אוכלס; הוראת הסילוק הוצאה על בסיס הצהרה חתומה של פקח יחידת הפיקוח; ולא חלפו 120 ימים מיום 20.10.2021 – היום בו נמסרה הוראת הסילוק. בהמשך לכך, המשיבים מבהירים כי הוראת הסילוק אף תואמת את התבחינים הפועלים במסגרת מדיניות האכיפה של המשיבים, שכן המבנה מצוי במרחק של למעלה מ-200 מטרים מהבינוי הקיים, מה שמגדירו כנקודת בנייה חדשה. בעקבות תגובתם המקדמית של המשיבים, בהחלטה מיום 28.9.2022 התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו, אך חרף הארכת מועד שקיבל להגשתה – לא התקבלה הודעה בעניין מטעמו עד המועד שנקבע. מנגד, ביום 25.10.2022 עדכנו המשיבים על התקדמות נוספת שנעשתה בבניית המבנה, כמו גם בבניית שני המבנים הסמוכים אליו שעניינם נדון בעניין קואזבה. המשיבים צירפו תצלום מיום 24.10.2022, אשר מאשש את דבר ההתקדמות בבנייה, וביקשו כי נוכח התפתחות זו יינתן בהקדם פסק דין אשר ידחה את העתירה תוך חיוב העותר בהוצאות הולמות. לבסוף, ביום 3.11.2022, התקבלה הודעה מטעם העותר שלפיה הוא עומד על עתירתו, ובמסגרתה הוא מוסיף וטוען מדוע לשיטתו יש לקבל את העתירה. לנו לא נותר אפוא אלא להכריע. דיון והכרעה לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות לה וכן בנספחים שהגישו הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, הן על הסף והן לגופה. בראש ובראשונה, על העתירה להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של העותר. לא רק שהעותר עשה דין לעצמו, כאשר בחר לזנוח את ההליכים הקבועים בדין ולבנות את המבנה ללא היתר, אלא שהוא פעל בחוסר ניקיון כפיים מובהק, כאשר קידם את הבנייה הבלתי חוקית גם לאחר הגשת העתירה. בעשותו כן, הוסיף העותר ליהנות מהגנת הצו הארעי שאסר על המשיבים לבצע את הוראת הסילוק, ובה בשעה דרס ברגל גסה את התנאי שנקבע במסגרת הוצאת הצו. במילים אחרות, העותר מבקש ליהנות מהגנתו של בית המשפט בה בעת שהוא לא רק מפר הוראות דין, אלא פועל בניגוד להנחיות שיפוטיות – לכך לא ניתן לתת יד (השוו בג"ץ 3744/14 אדעיס נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, פסקה 11 (24.10.2017); בג"ץ 3246/17 אבו טיר נ' מפקד כוחות צה"ל, פסקה 27 (11.6.2019)). בהקשר זה יצוין כי טענת העותר שלפיה גורם מטעם המשיב 1 מסר לו במועד כלשהו לאחר הגשת הבקשה להיתר בנייה כי הוא רשאי לבנות, נטענה בעלמא והיא נעדרת כל ביסוס (ראו בג"ץ 4114/20 יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 12 (16.9.2020)). פשיטא כי היעדר ביסוס לטענה, כמו גם הימנעותו של העותר מלהשיב לטענות המשיבים בדבר ההתקדמות בפעולות הבינוי במקביל להתנהלות ההליך, עומדים לו לרועץ. מכל מקום, אף לגופם של דברים יש לדחות את העתירה. עיון בתגובה המקדמית ובנספחים שהוגשו לנו מעלה כי הוראת הסילוק אכן הולמת את הוראות הצו ואת מדיניות המשיבים העדכנית ביישומו (כפי שהיא משתקפת במסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" מיום 30.8.2020): כאמור, מדובר במבנה גדול עשוי בטון, אשר אין חולק כי לא הוצא לגביו היתר בנייה, ואשר בעת מסירת הוראת הסילוק בנייתו טרם הסתיימה ואכלוסו טרם התקיים; הוראת הסילוק ניתנה לאחר עריכתה של הצהרת הפקח ומהמועד בו הומצאה ההוראה חלפו רק ימים בודדים עד שניתן הצו הארעי אשר עיכב את הסילוק (ראו סעיף 6(ב) לצו); כמו כן, המבנה הוא בגדר נקודת בנייה חדשה המצויה למעלה מ-200 מטרים מבנייה קיימת. משכך, יש בסיס לעמדת המשיבים לפיה הפעלת הצו במקרה דנן משרתת את תכליותיו ומוצדקת לאורן (על תכליתו של הצו, ראו עניין אבו זיתון, בפסקה 2). לבסוף, אף טענותיו של העותר ביחס לזכות השימוע ולסבירות ומידתיות הצו אינן יכולות לסייע לו. טענות אלו נוסחו בכוללניות על ידי העותר, ומכל מקום הן נדונו זה מכבר בפני בית משפט זה ונדחו (ראו בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019)). נוכח כל אלו העתירה נדחית, וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. הצו הארעי שהוצא ביום 27.10.2021 – בטל. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשפ"ג (‏6.11.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21072190_Y14.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1