פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7216/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7216/13 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתפ"ח 26775-10-12 מיום 8.9.2013 שניתן על-ידי השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין ור' בן-יוסף תאריך הישיבה: א' בטבת התשע"ד (4.12.2013) בשם המערער: עו"ד איתי בן-נון בשם המשיבה: עו"ד נילי פינקלשטיין פסק-דין השופט נעם סולברג: 1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין ור' בן-יוסף) בתפ"ח 26775-10-12 בגדרו הוטל על המערער עונש של 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. כמו כן חוייב המערער בתשלום פיצוי בסך של 3,000 ₪ למתלוננת (להלן – א'). עיקרי העובדות 2. המערער הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון בכתב אישום מתוקן באינוס במרמה, במעשה סדום במרמה, ובאיומים. אֵלו הם מעשיו: א' סובלת מהפרעה נפשית ומתגוררת בדיור מוגן. השניים הכירו כשבא המערער לבקר חבר באותו מקום. כמה פעמים הציע המערער לא' לצאת בחברתו, אך היא סירבה. בצהרי יום 8.10.2012 הגיע המערער אל הדיור המוגן והציע לא' לצאת לטייל בפארק הסמוך. א' סיפרה למערער כי נגנבו לה 400 ₪ ואמרה לו "אם תיתן לי 400 ₪, אבוא איתך". המערער השיב לה במרמה כי יתן לה סכום כסף זה, ביודעו כי הדבר אינו אמת, ובכוונה להביא את א' להתלוות אליו לשם קיום יחסי מין. א' נלוותה אל המערער, וזה הורה לה לא לספר לאיש על כך שיצאה איתו מן הדיור המוגן. המערער לקח את א' למגרש כדורגל, והשניים התיישבו בפאתי המגרש. המערער פתח את רוכסן שמלתה של א', הוריד את תחתוניה, וביצע בה מעשה סדום בכך שהחדיר את אצבעו אל פי הטבעת שלה. לאחר מכן בעל אותה המערער, בהחדרת איבר מינו לאיבר מינה. אחרי שביצע את המעשים הללו, איים המערער על א' באומרו לה שאם תספר למישהו על אשר ארע, הוא "יראה לה מה יקרה" ו"יהיה לה גרוע יותר". המערער עזב את המקום מבלי שנתן לא' 400 ₪ שהבטיח לה. 3. בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על פגיעתן הקשה של עבירות האינוס לסוגיהן, פגיעה בגוף, בכבוד ובנפש. החקיקה והפסיקה מורים להחמיר בענישה בכגון דא. עם זאת, בנסיבות העניין, אופן ביצוע העבירות לא היה ברף החומרה הגבוה. המעשים המיניים בוצעו בהסכמה, ללא אלימות וללא כפייה. לא רק א' לוקה בנפשה, אלא גם המערער. הוא לוקה בסכיזופרניה, אף כי "נמצא מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור". על הרקע הזה מצא בית המשפט המחוזי את כף המאזניים נוטה לקולא בקביעת מתחם העונש ההולם, והעמידוֹ בין שנה לבין שלוש שנות מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי שקל את נסיבותיו האישיות של המערער, את עברוֹ הנקי, את הקושי המיוחד שחווה במעצר בשל לקותו הנפשית, והטיל עליו כאמור עונש של 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי, וכמו כן חִייב אותו בתשלום פיצוי כספי לא' בסך של 3,000 ₪ עיקרי הטענות בערעור ובתשובה 4. לטענת ב"כ המערער, העונש מופרז בחומרתו. יחסי המין נעשו בהסכמה, ואשמתו של המערער מתמצה בכך שידע כי אין ביכולתו לתת לא' 400 ₪, ואף על-פי כן הבטיח שיתן, מתוך כוונה לגרום לא' להתלוות אליו לשם קיום יחסי מין. עוד טוען ב"כ המערער, כי בגזר הדין של בית המשפט המחוזי לא ניתן משקל מספיק להודאתו של המערער, לעובדה שאין לו עבר פלילי, לכך שמדובר בכתב האישום המתוקן באירוע אחד, לאישיותו, למצבו הנפשי של המערער, ולהסכמה שבה בוצעו המעשים. גם בית המשפט המחוזי ציין שבעיותיהם הנפשיות של השניים גרמו לכשל בתקשורת ביניהם. המערער לא תכנן את מעשיו, ונזקהּ של א' מתמצה באי-קבלת 400 ₪. ב"כ המערער הפנה לפסק דין בע"פ 5731/10 קאשור נ' מדינת ישראל (25.1.2012), שם נגזר עונש של 9 חודשי מאסר בלבד על תרמית חמורה מזו שנקט בה המערער כאן. שם הציג עצמו סאבר קאשור בכזב לפני המתלוננת כרווק יהודי המעוניין בקשר רומנטי משמעותי. בעקבות אותו מצג שווא הסכימה המתלוננת שם להתלוות אל קאשור ולקיים עמו יחסי מין בהסכמה. 5. מנגד טענה ב"כ המשיבה, כי דינו של הערעור להידחות. לדבריה, ניסוח כתב האישום והתיאור המפורט שנרשם בו, הם אכן חריגים ומיוחדים. ניסיונו של ב"כ המערער לפשט את האירוע לאותו סך של 400 ₪, שלא ניתן לא', חוטא לסיטואציה המורכבת. בית המשפט המחוזי דחה בגזר הדין את ניסיונו של ב"כ המערער לשווֹת למעשה אופי של עבירת קבלת דבר במרמה. לא בכדי נעשה כך, משום שסעיפי האישום נקבעו בקפידה, בהסכמה, בשלב מאוחר שלאחר שמיעת הראיות, לאחר הידברות ארוכה בין ב"כ הצדדים, בעקבות מצב דברים חריג ונתונים מיוחדים, בגדרי הסדר טיעון. משמעות הבטחת 400 ₪ לא', לפי סוג לקוּתה הנפשית, שונה בעליל מהבטחה שכזו לכל אדם אחר. בקשותיו הקודמות של המערער מאת א' לקיים איתה יחסי מין סורבו, ורק אותה גניבה של 400 ₪ והבטחת המערער ליתן לה סכום זה, הביאו את א' להסכים ליחסי המין. איומיו כלפיה שלא תספר לאיש על אשר ארע בינו לבינה, מלמדים היטב כי הבין את הפסול שבמעשיו. דיון והכרעה 6. שקלנו את הטיעונים מזה ומזה, התלבטנו, עד שבאנו למסקנה כי דין הערעור להידחות. ראוי המערער למידה של רחמים והתחשבות במצבו, אך לא פחות ממנו ראויה א', ואחרות שכמותה, להגנה ולבטחון אישי. אכן, אין מדובר באותם 400 ₪ בבדידותם. הייתה אמנם הסכמה, אך עדיין מדובר באינוס במרמה, במעשה סדום במרמה, ובאיומים. לא לחינם נדרשו הצדדים, ונדרש בית המשפט המחוזי, לשמיעת הראיות, על מנת להתרשם ולגבש דעה על טיבם של המעשים ושל העושים, עד אשר התכנסו ב"כ הצדדים לכלל הסדר טיעון ובעקבותיו הרשעה בעבירות הנ"ל. יתרון מובנה יש לערכאה הדיונית בכגון דא, על פני ערכאת הערעור, באפשרות לרדת לפשר המעשים, ולהתרשם מן האישיות המיוחדת של המערער ושל א', שניהם לוקים בנפשם. קשה לגזור גזירה שווה מעניין קאשור לעניין דנן, או מפרשות אחרות, מפאת השוני והמגוון של מעשי-המירמה הקשורים בעבירות מין, וערכים שונים של נפגעים שצריכים לקבל ביטוי הולם בענישה. על רקע זה, לא ראינו לסטות מן הכלל הנקוט בידנו, שלפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית, למעט במצבים חריגים שבהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית או שהעונש חורג באופן קיצוני מן המקובל בנסיבות דומות (ראו למשל: ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל, סעיף 7 לפסק-דינו של השופט י' קדמי (3.2.1998); ע"פ 9908/04 נסראלדין נ' מדינת ישראל (31.7.2006); ע"פ 7150/06 פלוני נ' מדינת ישראל (26.6.2008)). ענייננו אינו נמנה עם מצבים חריגים אלה. למקרא גזר הדין של בית המשפט המחוזי, עולה שהנסיבות כולן נשקלו היטב, אלה שלחומרה ואלה שלקולא, ומשקל שניתן להן הוא מאוזן והולם. 7. קשה היא מלאכת גזירת הדין. אנו השופטים איננו בוחני כליות ולב, ואין לנו אלא את שעינינו רואות ואוזנינו שומעות. לא דומה הבריא בנפשו ללקוי בנפשו, וכאמור, התלבטנו באשר לעונש הראוי בנסיבות שכאלה. מסקנתנו, כאמור, כי אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בבית המשפט המחוזי, לאחר שהתמונה המורכבת נפרשה לפניו במלואה. המערער הספיק עד כה לרצות למעלה ממחצית מתקופת המאסר, ויש לקוות כי עד מהרה ישתחרר, ויחזור תוך תמיכה טיפולית לפי הצורך, לאורח חיים נורמטיבי. 8. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ג' בטבת התשע"ד (6.12.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13072160_O01.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il