בג"ץ 7198/05
טרם נותח
רפי הובר נ. בית הדין הארצי לעבודה
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 7198/05
בבית המשפט העליון
בג"ץ
7198/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
רפי הובר
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין
הארצי לעבודה (פורמאלי)
2. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבה 2: עו"ד קובי
אמסלם
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עניינה של העתירה שלפנינו הוא בטענת
העותר, לפיה שופטת בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופטת נ' ארד, החליטה בבקשת רשות
ערעור שהגיש העותר לבית הדין הארצי לעבודה, למרות החלטתו של כבוד השופט ע' רבינוביץ',
שופט בית הדין הארצי לעבודה, בהליך אחר שניהל העותר בבית הדין הארצי לעבודה, בה
נקבע, כי כבוד השופטת ארד לא תשב בערעור שהוא הגיש לבית הדין הארצי לעבודה.
העותר כיהן כרשם בית הדין האזורי לעבודה
בתל-אביב ולימים ביקשו הגורמים המוסמכים להפסיק את כהונתו וננקטו על-ידם הליכים
לשם כך.
העותר לא קיבל את הדין ולא השלים עם
ההחלטות שהתקבלו והגיש תובענות ובקשות שונות לבתי הדין לעבודה. העותר פנה, בין
היתר, בבקשות רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 1360/01).
ביום 10.10.2001 החליט בית הדין הארצי
לעבודה (כבוד השופט ע' רבינוביץ) לקבל באופן חלקי את בקשת רשות הערעור האמורה
(בר"ע 1360/01). בשולי החלטתו קבע כבוד השופט רבינוביץ' כדקלמן:
"14. המזכירות תקבע דיון קרוב בערעור בפני מותב בו לא ישבו הנשיא
אדלר והשופטת ארד".
[ההדגשה הוספה – ס.ג'.]
על החלטת בית הדין הארצי לעבודה הגיש
העותר עתירה לבית-משפט זה (בג"ץ 8164/01). בית-משפט זה (כבוד השופטים מ'
חשין, ט' שטרסברג-כהן ו-מ' נאור) דחה את העתירה. בנוגע להחלטה שנגעה לכבוד השופטת
ארד, קבע בית-משפט זה, כי:
"גם הקביעה מי מהשופטים לא ישב בערעורו של העותר אינה מצדיקה
ביקורת של בית משפט זה, במיוחד במקרה זה בו העותר הוא רשם בית הדין לעבודה,
ושופטים מסוימים היו מעורבים בהליך בדרך זו או אחרת בסכסוך העבודה בינו לבין
המשיבים. על כל פנים, זהו עניין פנימי של בית הדין הארצי, המטפל בהרכבת הרכבי
השופטים. לא מצאנו שיש עילה להתערבותנו, בקביעה זו".
עד עתה, לא סיים העותר את ההליכים
המשפטיים שניהל החל משנת 2001. אחד מההליכים המשפטיים הוא בקשת רשות ערעור
(בר"ע 451/05), אשר נדונה על-ידי כבוד השופטת ארד ונדחתה מבלי שנתבקשה תגובת
המשיבה לבקשת רשות הערעור.
מכאן העתירה שבפנינו.
לטענת העותר, קיימת מניעה, כי כבוד
השופטת ארד תדון בעניינו של העותר, וזאת בהסתמך על החלטתו של כבוד השופט רבינוביץ'
בבר"ע 1360/01.
מנגד, טוענת המשיבה 2, כי החלטת כבוד
השופט רבינוביץ' מנוסחת בלשון ברורה וממנה עולה, כי המניעה מכוונת רק להליך הערעור
שנדון בבית הדין הארצי בשנת 2001, ולא לכל הליך שיגיש העותר לבית הדין הארצי
לעבודה.
דין העתירה להידחות על הסף.
אכן, צודקת המשיבה 2 בטענתה, לפיה החלטת
כבוד השופט רבינוביץ' ברורה וממנה למדים, כי המניעות של כבוד השופטת נ' ארד
התייחסה להליך הערעור שנדון בבית הדין הארצי בלבד (בר"ע 1360/01), ולא
להליכים משפטיים אחרים שהגיש העותר לבית הדין הארצי לעבודה.
מעבר לדרוש יוער, כי השאלה המצריכה הכרעה
- האם קיימת מניעה ששופט ישב בדין אם לאו - במקרה דנן כלל לא נבחנה על-ידי בית
הדין הארצי, שכן העותר לא הפנה את העניין לבית הדין הארצי. יוצא, אפוא, כי אין
בפני בית-משפט זה כל החלטה שיפוטית, אשר עומדת תחת ביקורתו של בית-משפט זה בשבתו כבית-משפט
גבוה לצדק.
אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, י"ב בחשון תשס"ו
(14.11.05).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05071980_H04.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il