פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון עפ"ס 71951-02-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בתמ"ש 46992-01-25 מיום 17.2.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת אליה נוס בשם המערערת: עו"ד עובדיה אבוש פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת א' נוס) מיום 17.2.2025 בתמ"ש 46992-01-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בתביעה שהגישה המערערת ביום 19.1.2025 באמצעות בא כוחה, למשמורת קבועה על נכדיה הקטינים (להלן: הקטינים), ילדי בתה (להלן: המשיבה). המערערת טענה בתביעתה כי הקטינים לא מטופלים כדבעי על ידי המשיבה, מוזנחים, ונמצאים בסיכון (להלן: תביעת המשמורת). עובר להגשת תביעה זו, הגישה המערערת ביום 8.11.2023 תביעה לקיום זמני שהות עם הקטינים (תמ"ש 17176-11-23), שנדונה לפני אותו מותב (להלן: התביעה לזמני השהות; ולהלן יחד: ההליכים). את התביעה לזמני שהות הגישה המערערת כשהיא אינה מיוצגת, ובמסגרת תביעה זו הורה בית המשפט ביום 3.3.2024 על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וכן על הזמנת תסקיר שיתייחס לסוגיית זמני השהות בין המערערת לבין הקטינים (להלן: התסקיר). ביום 2.12.2024 הוגש התסקיר, והצדדים התבקשו להגיש את תגובותיהם ביחס אליו. כמו כן, לצורך קידום ההליך, נקבע דיון ליום 17.2.2024. ביני וביני הוגשה כאמור גם תביעת המשמורת. 2. ביום 17.2.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים, ובפתחו הסכימה המערערת להצעת בית המשפט כי התביעה לזמני שהות שהגישה תידחה והתיק ייסגר. המשכו של הדיון עסק בתביעת המשמורת. בא-כוחה של המערערת טען כי בניהולה של התביעה לזמני שהות נעשה עוול למערערת, שלא הייתה מיוצגת. בתוך כך, הוא הלין על כך שמגישת התסקיר בהליך זה לא נחקרה, וביקש לחקור בחקירה נגדית "את כל מי שנתן תסקיר". המותב הבהיר כי ניתן לחקור את עורך התסקיר רק לאחר קבלת תשובות לשאלות הבהרה, וכי המועד להגשת שאלות הבהרה בהליך הרלוונטי כבר חלף. בהמשך לכך מתועדים הדברים הבאים בפרוטוקול: "[בא-כוח המערערת:] סליחה אני יש לי פה תביעה חדשה, התביעה הזאת היא תביעה בפני עצמה עומדת. אי אפשר לבוא לקחת להלביש משהו, בסדר כבודה רוצה לא להתעלם מהתזכיר שלא [ת]תעלם. אני רוצה תסקיר פה לגבי התביעה הזאת. אנחנו טוענים את מה שטענו פירטתי פה בכתב התביעה דברים מאוד חמורים [...] כבודה אי אפשר להתעלם מזה, לכן אני אומר אי אפשר לראות את התסקיר" (פרוטוקול הדיון מיום 17.2.2024, בעמ' 5, ש' 9-2). לאחר דברים אלו של בא-כוח המערערת, הבהיר המותב כיצד משליך האמור בתסקיר על המשך ניהול תביעת המשמורת, בציינו: "בית המשפט מבהיר [...] כי בתיק הקשור מונח תזכיר מיום 01/12/2024 בו אין המלצה על קיום זמני שהות בין התובעת לבין הקטינים וכן לא עול[ה] בתסקיר כל אינדיקציה להזנחה של הקטינים כפי שמפורט בכתב התביעה. עוד נמצאת בתיק אפוטרופא לדין אשר הבהירה לבית המשפט בדיון היום כי לא עולה כל אינדיקציה מבחינתה להזנחה של הקטינים, בנסיבות אלה ככל שהתובעת תבקש להמשיך בתביעה יורה בית המשפט על הגשת תסקיר משלים אלא שיש להבהיר כי התסקיר הקודם בגינו לא הוגשו פה שאלות הבהרה בבקשה לחקירת העו"ס עומד בעינו והוא מתייחס אף לטענות שעולות במסגרת ההליך הנוכחי. אין לנתק בין התיקים מדובר בתיקים קשורים" (שם, ש' 22-13; ההדגשה הוספה – י"ע). 3. בא-כוחה של המערערת לא השלים עם החלטה זו של המותב, וטען כי התסקיר הוגש במסגרת התביעה שנדחתה ואינו רלוונטי להליך הנוכחי. לאחר חילופי דברים נוספים בין הצדדים לבין המותב בנוגע למעמדו של התסקיר, ביקש בא-כוח המערערת את פסילתו של המותב, וטען כי המותב "לא יכול להשתחרר" מתוכן התסקיר שהוגש בתביעה שנדחתה ושאינה קשורה לתביעת המשמורת, וכי נעשו למערערת "עוולות" שונות במסגרת ניהול ההליכים. תגובות הצדדים לבקשת הפסילה נשמעו במהלך הדיון, ולאחר מכן דחה בית המשפט את הבקשה לפסילתו. נקבע כי תביעת זמני השהות נקשרה לתביעת המשמורת, ולכן, גם אם התיק היה מועבר למותב אחר – המותב היה נחשף לכל ההליכים בין הצדדים, לרבות לתסקיר שהוגש בתביעה לזמני שהות. כן צוין כי אין בעובדה שהמותב דן בהליך קודם בין הצדדים כדי להקים עילת פסלות אוטומטית. עוד נקבע, כי התובעת היא שבחרה לנהל את התביעה לזמני שהות בלא ייצוג, ואין לה אלא להלין על עצמה בנוגע לאופן שבו ניהלה את ההליך. לבסוף, הובהר כי המותב ידון בהליך כשהוא פתוח לשמיעת טענות הצדדים, וכי אין באמור בבקשת הפסלות כל נימוק שיש בו כדי לעורר חשש למשוא פנים או לחוסר אובייקטיביות של המותב בניהול ההליך. עוד הורה המותב כי יוגש לתיק תסקיר משלים שיתייחס גם לתביעת זמני השהות שהגישה המערערת, וכן תוגש עמדה משלימה מטעם האפוטרופא לדין. 4. מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו שבה המערערת על עיקרי טענותיה בבקשת הפסלות. המערערת טוענת כי חרף הכלל שלפיו בדרך כלל יש לאחד הליכים המשותפים לצדדים זהים בתיקי משפחה – התבטאויותיו של המותב וחשיפתו לתסקיר שהוגש בהליך הקודם, בגינו המליץ למערערת לשקול אם היא עומדת על המשך הדיו בתביעת המשמורת – מובילות למסקנה כי הוא יתקשה לנהל הליך משפטי אובייקטיבי וצודק. נטען גם כי לנוכח העובדה שהמערערת לא הייתה מיוצגת במסגרת התביעה לזמני שהות, ראוי היה שהמותב יבקש את עמדת בא-כוחה טרם קבלת ההחלטה על איחוד התיקים. כן נטען כי שגה המותב בקביעתו לפיה גם אילו שופט אחר היה דן בהליך מושא הערעור הוא היה נחשף לתסקיר. לשיטת המערערת, המותב שידון בתביעת המשמורת לא אמור להסתמך על חומרים שהוגשו בהליך אחר שכבר הסתיים, אלא לבקש תסקיר חדש הנוגע לתביעה זו. נטען כי התסקיר המשלים שהמותב הורה על הגשתו לא ירפא פגם זה, וכי אין ביכולתו לשנות מהחלטת המותב במהלך הדיון, לפיה הוא לא רואה מקום לסטות מהמלצות התסקיר השלילי שהוגש ביחס למערערת. לבסוף, המערערת ציינה כי נכון ליום בקשת הפסלות, הדיון בתביעת המשמורת טרם החל; לא נשמעו עדים ולא ניתנה כל החלטה אופרטיבית, וכי גם מהטעם הזה ראוי להעביר את הטיפול בתיק למותב אחר. 5. דין הערעור להידחות. כידוע, המבחן לפסילת שופט קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא מצאתי כי נסיבות כאלו מתקיימות בענייננו. 6. כפי שנפסק לא אחת, העובדה כי המותב דן בעניין אחר בין הצדדים, ואפילו כזה הקשור לסוגיה החדשה המובאת לפתחו או באותה פרשה עובדתית – אינה פוסלת אותו, כשלעצמה, מלדון שוב בעניינם של הצדדים הלכה זו יפה בפרט כאשר מדובר בהליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, שם נוהג הכלל "משפחה אחת – שופט אחד" (עפ"ס 18924-01-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (13.3.2025) (להלן: עניין פלונית)‏; ע"א 296/23 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב, פסקה 9 (29.3.2023)‏; ע"א 2761/19 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (18.6.2019) (להלן: עניין פלוני); ע"א 7241/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (19.5.2024)). על המבקש את פסילת המותב בנסיבות אלו, להוכיח כי קיימות נסיבות קונקרטיות המעלות חשש ממשי, אובייקטיבי, ל"נעילת" דעתו של המותב (עניין פלוני, בפסקה 7). בענייננו, בית המשפט שיקף למערערת את האופן שבו יש לקדם את ניהול התביעה ככל שהיא מבקשת לעמוד עליה, וזאת לנוכח האמור בתסקיר ולאור דברי האפוטרופא לדין. כפי שנפסק בעבר, השופט היושב בדין רשאי ולעיתים אף נדרש להביע עמדה בנוגע לסיכויי ההליך שלפניו, ורשאי הוא להציע לבעל דין לחזור בו מהליך שהגיש. אין בכך כשלעצמו כדי להקים עילה לפסילתו (עניין פלונית, בפסקה 9; עפ"ס 70353-12-24 אוליבר נ' בר מאיר, פסקה 5 (19.1.2025)). במקרה דנן אף לא ניתן לומר כי המותב הביע עמדה נחרצת בעניין זה. להפך. החלטתו של המותב בדבר הגשת תסקיר משלים ועמדה משלימה מטעם האפוטרופא לדין מלמדת כי דעתו לא ננעלה, וכי דרכה של המערערת להוכיח את תביעתה פתוחה בפניה. למעשה טענת המערערת היא כי בית המשפט נסמך על תסקיר שאינו קביל בתביעה החדשה שהוגשה, אך טענותיה בעניין זה והשגותיה על אופן איחוד הדיון בתביעות הן ערעוריות באופיין, והליכי פסלות אינם המקום לבירורן (ע"א 5733/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 11 (30.8.2021)). 7. לבסוף אציין כי בנסיבות העניין לא מצאתי לחרוג מהמתכונת המקובלת ולקיים דיון בעל פה בערעור כבקשת המערערת (ראו, למשל: ע"א 2071/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (16.6.2024); ע"א 7085/23 אוריון נ' גולדפינגר, פסקה 7 (31.12.2023)). 8. לנוכח כל האמור, הערעור נדחה. יש להצר על הסיטואציה האנושית הלא פשוטה של אם המנהלת הליכים כנגד בתה בנוגע לנכדיה, אך לא היה מקום להגיש בקשת הפסלות מלכתחילה, ולא היה מקום להגשת הערעור דכאן. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בסיון התשפ"ה (‏28.5.2025). יצחק עמית נשיא