פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7188/09

קיבוץ רגבים , אגודה שיתופית חקלאית נ. מינהל מקרקעי ישראל

העותרות ביקשו לבטל את החלטת מינהל מקרקעי ישראל המגבילה את גובה הוצאות הפיתוח שניתן לגבות ממשתכנים בהרחבת הקיבוץ.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/10/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7188/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הוצאות פיתוח — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרות ביקשו לבטל את החלטת מינהל מקרקעי ישראל המגבילה את גובה הוצאות הפיתוח שניתן לגבות ממשתכנים בהרחבת הקיבוץ.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7188/09

קיבוץ רגבים , אגודה שיתופית חקלאית נ. מינהל מקרקעי ישראל

העותרות ביקשו לבטל את החלטת מינהל מקרקעי ישראל המגבילה את גובה הוצאות הפיתוח שניתן לגבות ממשתכנים בהרחבת הקיבוץ.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרות, קיבוץ רגבים וחברה הקשורה אליו, עתרו נגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל להגביל את סכומי הוצאות הפיתוח שהן רשאיות לגבות ממשתכנים בהרחבת הקיבוץ. העותרות טענו כי המינהל לא הכיר בעלויות אמיתיות, כגון עבודות עפר וקירות תמך הכרחיים בשל תנאי השטח, וכן הגביל באופן לא סביר את השטח הציבורי המוכר לצורך גבייה. בית המשפט העליון קבע כי אף שאין מקום להתערב במדיניות הכללית של המינהל, נראה כי בנסיבות המקרה הספציפיות לא ניתן ביטוי הולם לעלויות אלו. לפיכך, הורה בית המשפט לצדדים לקיים בירור נוסף ולהגיע להבנות בנושאים אלו, ובכפיפות לכך דחה את העתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, נ' הנדל, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • קיבוץ רגבים, אגודה שיתופית חקלאית
  • נוף רגבים בע"מ

נתבעים

  • מינהל מקרקעי ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת המינהל אינה נותנת ביטוי הולם לעלויות הפיתוח בפועל.
  • יש להכיר בהוצאות עבודות עפר וקירות תמך הכרחיים בשל הטופוגרפיה.
  • יש להכיר בהוצאות פיתוח עבור שטח ציבורי פתוח גדול יותר מזה שאושר (40 דונם לעומת 7.5 דונם).
טיעוני ההגנה
  • יש למנוע מהיישוב לנצל את ההרחבה למטרות כלכליות.
  • קיימת מדיניות כללית של המינהל להגבלת הוצאות פיתוח.
מחלוקות עובדתיות
  • היקף השטח הציבורי שיש להכיר בו לצורך גביית הוצאות פיתוח.
  • הצדקה להכרה בעלויות עבודות עפר וקירות תמך.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7188/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7188/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותרות: 1. קיבוץ רגבים, אגודה שיתופית חקלאית 2. נוף רגבים בע"מ נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"א בחשון התשע"א (19.10.2010) בשם העותרות: עו"ד יצחק פינק; עו"ד רם צידון בשם המשיב: עו"ד אורי קידר פסק-דין העתירה שלפנינו מופנית כנגד החלטת המשיב, בעניין הוצאות הפיתוח אותן רשאיות העותרות לגבות ממשתכנים בשטח ההרחבה המתוכננת של קיבוץ רגבים. בתגובתו המקדמית לעתירה, שטח בא-כוח המשיב את עיקרי מדיניות מינהל מקרקעי ישראל בכל הנוגע להכרה בהוצאות פיתוח בשים לב לצורך למנוע מהישוב שבו מתקיימת ההרחבה לנצל את ההרחבה למטרותיו הכלכליות. לא ראינו להתערב בשאלת המדיניות הכוללת של המינהל והעתירה אף אינה מופנית כנגד המדיניות, אלא כנגד יישומה בנסיבותיהן של העותרות. בעניין זה לא שוכנענו כי המשיב אכן נתן ביטוי הולם לעיקרון שבשמו הוא כה צמצם את אישור סכומי ההשתתפות בהוצאות הפיתוח. במיוחד מתעוררת השאלה ביחס להוצאות הפיתוח בגין עבודות עפר במגרשים בהם אושרה הקמת קירות תמך שבינתיים הכרחית בגלל המבנה הטופוגרפי של השטח, ועל פני הדברים גם אין פסול כי עבודות אלה תתבצענה במרוכז באופן שיכול לייעל ולהיטיב את ביצוע עבודות העפר וככל הנראה גם להוזילן. לא מצאנו גם טעם של ממש בכל הנוגע להיקף ההשתתפות בהוצאות הפיתוח בגין שטחי ציבור, ביחס אליהן אושרה גביית הוצאות פיתוח בגין 7.5 דונם בלבד, אף על פי שבתכנית ההרחבה נכלל שטח של 40 דונם כשטח ציבורי פתוח. המינהל עצמו בהודעתו ציין כי המגבלות הן גמישות ותלויות נסיבות. כאשר ההרחבה יש בה כדי להכפיל את מספר המתיישבים קשה לקבל את המסקנה שמאשרת גבייה של הוצאות פיתוח בשיעור שהוא פחות מרבע השטח. מנגד לא מצאנו על פני הדברים כי המדד לאישור הגבייה צריך להיות זהה להוצאות הפיתוח של המינהל עצמו בעבודות שהוא מבצע בישובים עירוניים. המסקנה מהאמור, שהייתה גם מקובלת על בא-כוח המשיב, שיש לשוב ולקיים עם העותרים בירור נוסף ולהגיע עימם להבנה, ככל שמתאפשר ביחס להכרה בסכומים שניתן לגבות בנושאים שציינו. בכפיפות לאמור העתירה נדחית. ניתן היום, י"א בחשון התשע"א (19.10.2010), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09071880_N05.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il