פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7187/98
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: מחמד שבלי
נגד
המשיבים: 1. שר הפנים
2. עלי שבלי, ראש מועצה מקומית שבלי
תאריך הישיבה: י"ח בטבת התש"ס (27.12.99)
בשם העותר: עו"ד ראפי מסאלחה
בשם המשיב 1: עו"ד יוכי גנסין
בשם המשיב 2: עו"ד גיורא בן-טל
עו"ד מירית דובר
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
העותר הוא תושב כפר שיבלי שבגליל והמשיבים לעתירה הם משרד הפנים וראש המועצה המקומית שיבלי.
לדברי העותר בעתירתו, נודע לו "רק לאחרונה" כי בזמנו - אין הוא נוקב במועד כלשהו - חייב בית-המשפט המחוזי בנצרת את ראש המועצה אישית לשלם לפלוני פיצויים בסך של כ- 285,000 ש"ח. העותר ממשיך וטוען בעתירתו כלהלן:
המשיב 2 פרע את סכום הפיצויים וההוצאות באמצעות שיק בסכום האמור, המשוך על חשבון המועצה המקומית שבלי בבנק הפועלים בע"מ סניף כפר תבור, בנוסף לשיק אחר שאף הוא משוך על חשבון המועצה לזכות בא-כוחו הוא בתמורה למימון הגנתו.
קרא: ראש המועצה שילם מכספי המועצה חוב אישי שחוייב בו. בהמשך העתירה טוען העותר נגד ראש המועצה כי "עשה שימוש לרעה בסמכויותיו, הפר אמונים כלפי התאגיד שעליו הוא מופקד, מעל בכספיו וגזל שלא כדין את כספי הציבור". עוד טוען הוא, כי חקירה ממצה עשויה להוביל לאישום בפלילים נגד ראש המועצה.
אכן, האשמות חמורות עד למאד הנשמעות כלפי איש ציבור המופקד על כספי ציבור לטובת הציבור.
משביקשנו את תגובות המשיבים, הסתבר לנו כי התמונה שהציג העותר בעתירתו - תמונה מעוותת בעליל היא. נמצא לנו מתוך אותן תגובות, כי ראש המועצה אכן חוייב בבוררות - בחודש נובמבר 1994 - לשלם פיצויים לפלוני, וכי אותם פיצויים שולמו בידי המועצה. אלא מאי? תשלום זה מקופת המועצה, המועצה עצמה החליטה עליו והיועץ המשפטי למשרד הפנים אישר אותו. למותר לומר כי עובדות אלו יש בהן כדי לשנות את התמונה מקצה-אל-קצה. אכן, לו פנה העותר אל ראש המועצה ולמשרד הפנים קודם בואו אלינו, כי אז היה יודע מלכתחילה כל דברים אלה שהוצגו בפנינו בידי המשיבים, ואפשר לא היה מגיש את עתירתו בכלל; ולו הגיש עתירה, היתה עתירתו לובשת פנים אחרות לגמרי. אלא שהעותר פנה אלינו במישרין בלא שהטריח עצמו לפנות בתחילה אל מי מן המשיבים. בנסיבות אלו כולן סבורים אנו כי העתירה לא היתה ראויה כלל שתוגש כפי שהוגשה; ומשהוגשה - ראויה היא שתידחה.
להסיר ספקות נוסיף ונאמר שאין אנו דנים ואין אנו מכריעים בהצדק לשיפוי ראש המועצה על הפיצויים שחוייב לשלמם. יחד עם זאת נאמר, כי חיובו של המשיב 2 בפיצויים - בנסיבות העניין - היה יוצא דופן במיוחד והיה אף קשור באורח הדוק לתפקידו כראש המועצה.
העתירה נדחית.
העותר ישלם, לכל אחד מהמשיבים, שכר-טירחת עורך-דין בסכום כולל של 5,000 ש"ח.
היום, י"ח בטבת התש"ס (27.12.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98071870.G02