בועז ברץ נ. עירית ירושלים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 71840-12-24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: בועז ברץ נגד המשיבה: עירית ירושלים ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 7220-10-23 מיום 11.11.2024 שניתנה על ידי כב' הרשמת תמר סנונית פורר בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (הרשמת ת' סנונית פורר) מיום 11.11.2024 בע"א 7220-10-23 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. הרקע להליך שבפניי פורט בפסק דיני בע"א 5087/24 מיום 10.2.2025, שם נדחה ערעור קודם של המערער על החלטת המותב מיום 9.6.2024 לדחות בקשה לפסילתו. לאחר הדברים הללו, ביום 8.10.2024, ניתנה החלטה על ידי המותב בבית משפט קמא, ובה נקבע כי אם המערער לא ישלם אגרה ויפקיד ערובה – ההליך בעניינו ייסגר. ביום 20.10.2024 הגיש המערער בקשת פסלות נוספת – שלישית במספר במסגרת ההליך – וגם זו נדחתה בהחלטת המותב מיום 11.11.2024. על החלטה זו נסב הערעור שבפניי. 2. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וקובע כי עילת פסלות מתעוררת בהתקיים נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. נסיבות אלו אינן מתקיימות בענייננו. 3. בכתב הערעור, שמנוסח בצורה בוטה ומזלזלת, מועלות טענות חסרות-בסיס כלפי המותב הדן בהליך וכלפי מערכת המשפט בכללותה. החלטות המותב, ובכללן ההחלטה בבקשה הפסלות, אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים ואינן מלמדות על דעה "נעולה" שאיננה ניתנת לשינוי; מדובר בהחלטות דיוניות, שנמצאות בלב סמכותה של הערכאה המבררת. יודגש פעם נוספת כי הליך פסלות שופט אינו האכסניה המתאימה להשגה על החלטות שיפוטיות שנתן המותב, והדרך המתאימה להשיג עליהן היא בהליכי ערעור בהתאם לדין (ראו, מני רבים, עפ"ס 53021-12-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (16.2.2025)). 4. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ג אדר תשפ"ה (23 מרץ 2025). יצחק עמית נשיא