פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 718/01

בית הארחה עין גדי נ. מנהל מס רכוש וקרן פיצויים מחוז ת"א

בקשת רשות ערעור על דחיית תביעת בתי הארחה לפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו להם עקב מלחמת המפרץ.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/11/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 718/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מס רכוש ופיצויים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על דחיית תביעת בתי הארחה לפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו להם עקב מלחמת המפרץ.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 718/01

בית הארחה עין גדי נ. מנהל מס רכוש וקרן פיצויים מחוז ת"א

בקשת רשות ערעור על דחיית תביעת בתי הארחה לפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו להם עקב מלחמת המפרץ.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

בתי הארחה הממוקמים באזורי ספר תבעו פיצויים ממנהל מס רכוש בגין הפסדים כלכליים שנגרמו להם עקב מלחמת המפרץ (ירידה בתיירות). ועדת הערר קיבלה את התביעה, אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי אין זכאות לפיצוי. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי החוק נועד לפצות על נזקים הנובעים ישירות מהיות הנכס באזור ספר ולא על נזקים כלליים שנגרמו לכלל המשק עקב המלחמה. מאחר שלא נגרם נזק פיזי לנכסים ולא הייתה מניעה פיזית להשתמש בהם, אין עילה לפיצוי.

השלכות רוחב

הבהרת הפרשנות המשפטית לזכאות לפיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תוך הדגשת הצורך בקשר סיבתי בין הנזק לבין המיקום באזור ספר.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ריבלין, א' ברק, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • בית הארחה עין גדי
  • בית הארחה איילת השחר
  • בית הארחה וחניון עין מעגן
  • בית הארחה נוף גינוסר

נתבעים

  • מנהל מס רכוש וקרן פיצויים מחוז ת"א

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בתי ההארחה ממוקמים בישובי ספר וסבלו הפסדים כלכליים עקב מלחמת המפרץ.
  • החוק מחייב פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו עקב פעולות מלחמה או איבה.
טיעוני ההגנה
  • הנזקים אינם נופלים בגדר 'נזקי מלחמה' כמשמעותם בחוק.
  • לא נגרם נזק ישיר לנכסים ולא הייתה אי-אפשרות פיזית לנצלם.
  • הנזק נגרם עקב המצב הכללי במדינה ולא בשל היותם של הנכסים באזור ספר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ירידה במספר התיירים עקב המלחמה מהווה נזק עקיף בר-פיצוי לפי חוק מס רכוש.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"ש 520/96 ו-ע"ש 483/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
תיקים שאוחדו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

20000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק רע"א 718/01 בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 718/01 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי המבקשים: 1. בית הארחה עין גדי 2. בית הארחה איילת השחר 3. בית הארחה וחניון עין מעגן 4. בית הארחה נוף גינוסר נ ג ד המשיב: מנהל מס רכוש וקרן פיצויים מחוז ת"א בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 13.12.2000 בע"ש 520/96 ובע"ש 483/96 שניתן על ידי כבוד השופט אורי גורן תאריך הישיבה: י"ט בכסלו תשס"ב (4.12.2001) בשם המערערים: עו"ד סמואל יורם עו"ד אבי מושינסקי בשם המשיב: עו"ד יהודה ליבליין פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. מלחמת המפרץ שהתחוללה בתחילת שנת 1991 נתנה אותותיה גם בענף התיירות. ירי הטילים על ישראל משטח עיראק הרתיע תיירים מלהגיע לישראל באותה עת. המערערים המנהלים את בתי ההארחה של עין גדי, אילת השחר, מעגן וגינוסר סבלו כתוצאה מכך מפגיעה כלכלית. הם סבורים כי המשיב, מנהל מס רכוש וקרן פיצויים במחוז תל-אביב, חב בכיסוי נזקיהם מכוח הוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: חוק מס רכוש). עיקר טענתם היא, כי בתי הארחה המצויים ב"ישובי ספר" סבלו בתקופת מלחמת המפרץ הפסדים מחמת העדר אפשרות לנצל את מתקני ההארחה. המשיב סבר אחרת. לשיטתו, עניינם של המערערים אינו נופל בגדרן של ההוראות שהם סומכים עליהן בחוק מס רכוש. זאת - בשל שלא נגרמו למערערים נזקי מלחמה, ישירים או עקיפים, כמשמעותם בחוק. 2. ועדת הערר לענייני מס רכוש קיבלה את תביעת המערערים ופסקה כי הם זכאים לפיצוי בגין נזקיהם, אולם בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בא בית המשפט (כב' הנשיא א' גורן) לכלל מסקנה כי ערעור המדינה בדין יסודו וכי אין מקום להענקת פיצויים למערערים. בית המשפט המחוזי קבע כי: כוונת המחוקק הייתה לפצות אזור מותקף, בתנאי שהינו "אזור ספר" על נזקיו הישירים והעקיפים. כוונת המחוקק לא היתה לפצות אזור שאינו מותקף כלל, גם אם סבל נזק של הפחתת הכנסות עקב כך שהמדינה כולה עמדה במלחמה. פיצוי כזה הינו רחוק מדי ואינו תורם מאומה לתכלית הבאה לעודד את ישובי הספר לעמוד במקומם גם בשעת מבחן. כאשר שעת המבחן היא של המדינה כולה, ואזורים מסוימים שאינם אזורי ספר הם אלה הסובלים פגיעות ישירות, אין כל הגיון בהעברת הפיצוי דוקא לאזור שלא סבל פגיעה. לדברים אלה אין לנו אלא להצטרף. הטעם לכך נעוץ הן בלשון החוק והן בתכלית החקיקתית. 3. לשון החוק מלמדת כי משלא נגרמו הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק שנגרם לגופו של נכס בתחום ישוב ספר – וכאן לא נגרם נזק כאמור לנכסים גופם – אין מוענקת הזכאות אלא למי שנגרם לו נזק עקיף "מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה... או עקב פעולות איבה..." (סעיף 35 לחוק). אי אפשרות פיסית לנצל את הנכסים מחמת מלחמה או פעולות איבה גם היא לא היתה כאן. אכן חלה ירידה, כטענת המערערים, במספר התיירים המגיעים לישראל, וממילא, גם במספר התיירים המגיעים למלונות המערערים. ירידה במספר התיירים עשויה להביא לירידה בהכנסות. כדאיות ניצול מתקני ההארחה פוחתת – אך לא בכך נוגעת לשון החוק. 4. וחשוב יותר: החוק בא, על פי תכליתו, לפצות בעלי נכסים ב"ישוב ספר", כמשמעותו בחוק, בגין נזקים עקיפים שגרמו להם פעולות המלחמה או פעולות האיבה בשל היותם ממוקמים בישוב ספר על גבול המדינה. במילים אחרות: יחוד הפיצוי לנכסים הממוקמים ב"ישוב ספר" מצביע על הקשר הסיבתי הנדרש, על פי החוק, בין קיומם של הנזקים העקיפים לבין היות הנכסים שניזוקו ב"אזור ספר". רק מקום בו נגרם הנזק בשל היותו של הנכס ממוקם באזור הספר קמה, בהתקיים התנאים האחרים הקבועים בחוק, הזכאות לפיצויים. מקום בו נגרם הנזק העקיף, בשל עצם היותם של הנכסים מצויים בתחומי מדינת ישראל, אשר סבלה, כולה, מפגיעתם הרעה של טילי האויב, ולא בשל היותם ממוקמים באזור המוגדר כאזור "ספר" דווקא – לא קמה זכאות. יצוין כי בתי הארחה של המערערים נכללים אמנם ברשימת ישוב הספר אולם בפועל, אין הם מצויים דווקא בקו של עימות לעת הרלבנטית – מכל מקום לא יותר מאשר ישובים רבים אחרים. קבלת תביעת המערערים במקרה זה היתה מחטיאה את התכלית העומדת ביסוד החוק. מתן פיצוי לבעלי נכסים המצויים אמנם באזורי ספר על פי רשימה שאומצה בחוק, בגין פעולת איבה שפגיעתה אינה פועל יוצא של היותם ישובי ספר כאמור, היתה מהווה הרחבה שאינה מסתברת של הזכאות. התוצאה היא שדין הערעור להדחות. בנסיבות אלה לא ראינו צורך להיעתר לבקשת המשיב להתיר לו להמציא ראיה נוספת. המערערים כולם ישאו בהוצאות המשיב בסכום כולל של 20,000 ש"ח. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין. ניתן היום, י"ג בכסלו תשס"ג (18.11.2002). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01007180_P07.doc/אמ נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il