אורי בכור נ. משרד ראש הממשלה - המטה ליישום

6 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 71724-03-26 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותר: אורי בכור נגד המשיבים: 1. משרד ראש הממשלה - המטה ליישום 2. רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון 3. ראש הממשלה 4. חברי הקבינט הביטחוני מדיני 5. שר הביטחון 6. שר החוץ 7. שר המשפטים 8. שר האוצר 9. שר לביטחון פנים 10. שר האנרגיה 11. שרת התחבורה 12. שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה 13. השר הנוסף במשרד האוצר 14. אלוף פיקוד צפון ואלוף פיקוד העורף עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד עומר רוזנוקס פסק-דין השופט יחיאל כשר: עניינה של העתירה דנן באי-פינוי היישובים הנמצאים סמוך לקו העימות בחזית הצפונית, במסגרת מבצע "שאגת הארי". העתירה מתיימרת להיות בשם קבוצה של עותרים תושבי קריית שמונה, ואולם היא הוגשה על ידי עותר אחד בלבד, תוך ששמות יתר חברי הקבוצה נמחקו ממנה. במצב דברים זה אין לנו אלא להניח שהעתירה מוגשת על דעת העותר בלבד (הגם שיתכן, כמובן, כי יש תושבים נוספים המזדהים עם עמדתו). רקע הדברים בתמצית, לטענת העותר, בחלוף יומיים מפתיחת מבצע "שאגת הארי" הצטרף ארגון חיזבאללה ללחימה, תוך שהוא תוקף את תושבי היישובים המצויים בסמוך לגבול. בהמשך לכך, ביחס ליישובים המצויים בקו העימות – היינו, במרחק של 0 עד 3.5 ק"מ מן הגבול – נקבעה מדיניות מחמירה של פיקוד העורף, שלפיה יש לשהות בקרבת מרחבים מוגנים, ככל הניתן, וזאת נוכח העובדה שזמן ההתרעה עומד על "0 שניות". לטענת העותר, התושבים אשר נותרו ביישובים אלה הם תושבים שאין באפשרותם להתפנות זמנית למקומות אחרים, בין היתר מטעמים כלכליים. בנסיבות אלה, סבור העותר כי על המשיבים לספק לתושבי יישובים אלה פתרון הולם שישמור על ביטחונם, בדמות פינויים מהיישובים. בעתירתו, טוען העותר כי הסכנה שאליה חשופים התושבים בעת המערכה הביטחונית הנוכחית נובעת מאי-יישומה של החלטת ממשלה מס' 1786 מיום 27.5.2024, שכותרתה "תכנית למענים בטווח המידי והקרוב וקידום מתווה רב-שנתי לשיקום ופיתוח הצפון". לטענתו, בשים לב לכך שטרם גובשו חלופות ביטחוניות אחרות, הרי שבסד הזמנים שנוצר הדרך המתאימה להגן, מבחינה ביטחונית, על תושבי יישובי קו העימות, היא פינוים מיישובים אלה, תוך פיצוי מתאים. זאת, עד לביצוע תכנית הגנה אפקטיבית בשטח המאוים או עד לסיום המערכה בחזית הצפונית. בהמשך לכך, טוען העותר כי אף שככלל בית משפט זה נמנע מביקורת שיפוטית על החלטות צבאיות-מבצעיות, ועושה כן במשורה גם בענייני מדיניות כלכלית וסדרי עדיפויות בהקצאת משאבים, הרי שהמקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה. לטענת העותר, ענייננו בתפקוד לקוי של המדינה, המעמיד בסכנת חיים את התושבים המתגוררים בסמוך לגבול, ומשכך יש מקום להתערב במדיניות הממשלה. לצד הסעד העיקרי המבוקש בעתירה – פינוי תושבי קו העימות – עתר העותר גם לכך שנחייב את המשיבים להגיש תכניות הגנה אפקטיביות למרחב המאוים; לממש באופן מלא ומידי את החלטת ממשלה 1786; ולשאת בפיצוי בגין הסכנה הממשית שבה מצויים תושבי היישובים האמורים, בהיעדר הגנה אפקטיבית. להשלמת התמונה יצוין כי העותר ביקש כי יינתן צו זמני המורה למשיבים לפנות את תושבי יישובים אלה מבתיהם באופן זמני עוד טרם חג הפסח. בהחלטתי מיום 29.3.2026 הוריתי למשיבים להודיע "האם שאלת פינויים או אי-פינויים של יישובי קו העימות בחזית הצפונית נשקלה על ידי הגורמים המוסמכים, וממשיכה להיבחן מחדש, מעת לעת, בהתאם למצב הביטחוני". בעקבות כך, ביום 1.4.2026 הגישו המשיבים הודעה בה ציינו, בין היתר, כי: "צה"ל מקיים כל העת הערכת מצב ביטחונית ומשקף לדרג המדיני את תמונת המצב הביטחונית בנושא. בהתאם לפריסת הסד"כ והאיומים הנשקפים מהלחימה, הגורמים המוסמכים בצה"ל לא מצאו צורך ביטחוני או מבצעי לפינוי הישובים, ועמדתם שהוצגה לדרג המדיני היא כי ניתן להגן על שלומם וביטחונם של התושבים, אף אם יישארו במקום מושבם, תוך שמירה על מדיניות והנחיות פיקוד העורף. בנוסף לכך, צה"ל פועל כל העת לשיפור מיגונם של התושבים, בין היתר, באמצעות הארכת זמני התגוננות ככל שניתן, הצבת מיגוניות, והמשך עבודה על פרויקט 'מגן הצפון' גם תוך כדי לחימה. כך, זמן ההתגוננות בעת קבלת ההתרעה בקרית שמונה למשל הוארך ל-15 שניות, כאשר קודם לכן היה מיידי, ברחבי הצפון, וגם קונקרטית בקרית שמונה, מוצבות מיגוניות כחלק מהחלטות ממשלה והסיוע לרשויות המקומיות בהשלמת פערי המיגון, והעבודה על פרויקט 'מגן הצפון' נמשכת כל העת, גם תוך כדי לחימה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף. צה"ל מחויב לביטחונם של תושבי הצפון ויפעל על מנת למנוע כל פגיעה ברכוש או בנפש. לפיכך, פיקוד הצפון ימשיך לקיים הערכת מצב בנושא וישקף למקבלי ההחלטות את תמונת המצב הביטחונית בהתאם להתפתחות המערכה בצפון, ופיקוד העורף ימשיך לטייב את מענה ההתגוננות האזרחית ולסייע לרשויות ולגורמים השונים הנוגעים לכך במלוא יכולתו". עוד הודיעו המשיבים כי ימשיכו לקיים הערכות מצב בנושא, וכי נמשכים המאמצים לשפר את מיגונם של התושבים. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 5.4.2026, הגיש העותר התייחסות להודעת המשיבים, ובה חלק על עמדת המשיבים שלפיה "ניתן להגן על שלומם וביטחונם של התושבים, אף אם יישארו במקום מושבם", תוך שטען כי בשל קרבת יישובי קו העימות לגבול והיקף הירי משטח לבנון, לא ניתן לערוב לביטחונם. בהתאם להחלטתי מיום 6.4.2026, הבהירו המשיבים, בהודעתם מיום 10.4.2026, כי: "2. במסגרת הערכת המצב הביטחונית, הוצגו בפני הקבינט המדיני-ביטחוני הפעולות שצה"ל מבצע על מנת להגן על היישובים בקו הגבול. 3. נוכח הערכות המצב אשר הוצגו מעת לעת ובמספר הזדמנויות לראש הממשלה ושר הביטחון, לעניין פינוי יישובי הצפון וההמלצות אשר הוצגו במסגרתן, העמדה האחודה של הדרג המדיני-ביטחוני, היא כי ניתן לשמור על שלומם וביטחונם של התושבים מבלי לפנותם מביתם וזאת בין היתר בשל שלל הפעולות שפורטו שנעשו על ידי כוחות צה"ל בגזרת לבנון. בהתאם, הונחה צה"ל לבצע פעולות שונות לטובת שמירה על ביטחון תושבי הצפון, לרבות פריסת כוחות נרחבים לאורך גבולה הצפוני של מדינת ישראל ובתוך שטח לבנון – כפי שפורט בהרחבה בהתייחסות מטעם המשיבים שהוגשה לבית המשפט הנכבד." בעקבות כך הגיש העותר בקשה לקביעת דיון דחף ולזימונו של תת אלוף (במילואים) איציק בר. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה, מצאנו כי דינה להידחות על הסף. במרכזה של העתירה דנן ניצבת עמדתו של העותר, לפיה על המשיבים לפנות בעת הזו את יישובי קו העימות בחזית הצפונית. שאלת פינוים או אי-פינוים של יישובים בחזית היא שאלה הרת גורל המצויה בליבת שיקול הדעת של הממשלה, בהיותה נדבך במדיניותה באשר לניהול הסיכונים הביטחוניים הנשקפים לעורף. שאלה זו מצויה אף בליבת שיקול דעתה של הממשלה באשר למדיניות כלכלית-תקציבית, שכן לפינוי יישובים אלה השלכות משמעותיות על הקצאת המשאבים הציבוריים. כידוע, שיקול הדעת המסור לממשלה בקביעת מדיניות ביטחונית הינו רחב ביותר (ראו: בג"ץ 5278-08-25 קיבוץ נחל עוז אגודה שיתופית נ' מדינת ישראל מנהלת תקומה, פסקה 9 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (19.8.2025); בג"ץ 13726-02-25 עיריית קרית שמונה נ' ממשלת ישראל, פסקה 15 לפסק דינו של השופט ד' מינץ (9.3.2025); בג"ץ 51433-02-25 מועצה מקומית מטולה נ' ממשלת ישראל, פסקה 22 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (28.4.2025)). הוא הדין גם ביחס לקביעת מדיניות בנושאים כלכליים-חברתיים; כך בשגרה, וכך ביתר שאת בעתות חירום (ראו, מיני רבים: בג"ץ 22394-07-25 נרקיסים – כח אדם לבניה בע"מ נ' משרד הפנים, פסקה 6 (3.12.2025); בג"ץ 574/24 ועד אגודת מושב יושיביה נ' ממשלת ישראל, פסקה 11 לפסק דיני (18.8.2024); בג"ץ 5984/20 המון ווליום בע"מ ואח' נ' ממשלת ישראל, פסקה 3 (3.11.2020)). כעולה מהודעות המשיבים מיום 1.4.2026 ומיום 10.4.2026, ההחלטה שלא לפנות, לעת הזו, את תושבי קו העימות, התקבלה על יסוד הערכת מצב של גורמי המקצוע הרלוונטיים במערכת הביטחון, ותוך שיקוף עמדותיהם והמלצותיהם לדרג המדיני. על כן, אף שניתן בהחלט להבין את רצונו של העותר להביא להחלטה אחרת, אין בעמדתו זו, כשלעצמה, כפי שפורטה בעתירה, כדי להניח בסיס עובדתי ומשפטי להתערבות מרחיקת לכת מהסוג המבוקש. ברי כי חובתה העליונה של המדינה היא הגנה על שלום אזרחיה בכל חלקי הארץ – ואולם, כמובהר, שיקול הדעת בדבר הדרך בה היא מממשת חובה עילאית זו מצויה באחריות הממשלה, ולא השתכנענו כי הונחה בעתירה ולו תשתית ראשונית להתערבותנו במדיניות שנקבעה לאור עמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון והעמדה האחודה של הדרג המדיני-בטחוני כפי שהוצגה בהודעת המשיבים מיום 10.4.2026. משכך, אין בידינו להיעתר לעתירתו. אשר לסעד החלופי המבוקש בגדר העתירה דנן, טענת העותר כי המשיבים אינם מקיימים באופן מלא את החלטת ממשלה 1786 נטענה באופן כוללני ומבלי שהונחה התשתית העובדתית המאפשרת לדון בה. משכך, גם דינה של טענה זו להידחות (ראו, מיני רבים: בג"ץ 50085-05-25 התאחדות הקבלנים בוני הארץ נ' ראש הממשלה, פסקה 3 (24.7.2025); בג"ץ 1755/21 עמותת אנשי האמת נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 2 (15.3.2021); בג"ץ 7026/22 משה נ' הכנסת, פסקה 2 (21.11.2022)). ברצוננו להבהיר את הברור מאליו: ההחלטה לדחות את העתירה על הסף אינה מבטאת, בשום אופן, קלות ראש ביחס לקשיים שחווים תושבי קו העימות בצפון הארץ. אף אין בדברים כדי להסיר ממקבלי ההחלטות את האחריות הכבדה לבחון, ולשוב ולבחון, את עמדתם ביחס לדרך המיטבית לשמור על ביטחון תושבי הצפון. ליבנו עם מי שבכוח עמידתם ובנחישותם שומרים על כל חלקי המולדת, ומייחלים אנו שנדע, בקרוב, ימים שקטים, בטוחים וטובים יותר. סיכומו של דבר: העתירה נדחית בזאת. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ו (13 אפריל 2026). עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת