פלוני נ. פלוני

החלטה בתיק בש"א 7163/10 בבית המשפט העליון בש"א 7163/10 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון מיום 3.8.10 בע"א 3784/10 שניתנה על ידי כבוד הרשם ג' שני בשם המערערת: בעצמה פסק-דין בפני ערעור על החלטת כב' הרשם ג' שני, מיום 3.8.2010, במסגרתה התקבלה חלקית בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, שהוגשה במסגרת ע"א 3784/10. במסגרת עמ"ש 1062/08 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב' השופטים י' שנלר, ק' ורדי ור' לבהר-שרון, עתרה המערערת לפסילת המותב מלדון בעניינה. ביום 21.3.2010 נדחתה בקשתה על ידי המותב. ביום 16.5.2010, הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה, ועמו בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון. ביום 3.8.2010, החליט הרשם ג' שני כי יש מקום להיעתר חלקית לבקשת המערערת. הרשם ציין כי המערערת מגישה הליכים רבים ובקשות רבות בערכאות השונות, ובכך יש בכדי להבליט את הצורך ליתן משקל לאינטרס המשיבים להבטחת הוצאותיהם, אם יפסקו, וכי יש בכך בכדי להעמיד בספק את מצבה הכלכלי הנטען. נוסף על כך ציין הרשם את העובדה שהמערערת עודה משלמת עתה הוצאות משפט שנפסקו לחובתה בעבר באמצעות הליכי הוצאה לפועל, דבר המשפיע על הבטחת אינטרס המשיבים לקיום מקור זמין לגביית הוצאותיהם באם ייפסקו. עוד קבע הרשם כי אין לשעות לטענותיה של המערערת בדבר מקור כספי נזיל לו היא זכאית והנמצא בפיקוח בית המשפט, שכן טענה זו נבחנה בעבר על ידי רשמת בית משפט זה ונדחתה. הרשם חיווה דעתו כי סיכויי ההליך הלכאוריים אינם מצדיקים פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, וביקר את המערערת על כך שכמו בהליכים קודמים, בחרה להשתמש בבקשתה בלשון בוטה ובלתי מקובלת. כאמור, הרשם נעתר לבקשה באופן חלקי, בכך שהפחית את סכום האגרה לסך של 400 ש"ח, והעמיד את העירבון על סך של 3,000 ש"ח. מכאן הערעור שבפני. במסגרתו טוענת המערערת כי שגה הרשם במספר נקודות. כך קובלת היא כנגד שתי טעויות טכניות – "מחרידות" – לטענתה: הראשונה, שגיאה בכותרת החלטת הרשם במסגרתה הוחלפו שמות המבקשת והמשיבים, ואף נכתבו שמותיהם במקום לנקוט במלה "פלוני" וכד'. השניה, היא טעות סופר שנפלה בציון החלטה שאזכר הרשם בעניינה (רע"א 7536/09), ובה כתב "16.5.2009" במקום "16.5.2010". לטענתה אין מדובר בשיבוש מקרי, וכי הרשם עשה זאת בזדון ובמגמתיות ועל מנת להכפיש אותה. עוד טוענת המערערת כי לא יעלה על הדעת שבכל הליך אותו היא מגישה, היא תאלץ להגיש מחדש בקשות לפטור מהפקדת ערובה, לאחר שבעבר כבר זכתה לפטור שכזה. המערערת מוסיפה ומפרטת על מצבה הכלכלי הקשה, אשר השתנה לאחרונה לרעה ונסמכת על החלטות שיפוטיות קודמות שראו לפטור אותה מתשלומים אלו. המערערת מדגישה כי החלטתו של הרשם בעניינה, מאיימת על יכולתה לקבל את יומה בבית המשפט. יצוין כי ערעורה של המערערת משובץ רובו ככולו בדברי בלע רבים על רשם בית משפט זה, על שופטי ישראל ומערכת המשפט בכלל. המערערת אינה בוחלת בשימוש בביטויים חריפים וקשים והאשמות שהנייר איננו סובל, אשר לא ראוי להזכירן בגדרה של החלטה זו. לאחר שקראתי את כתב הערעור ובחנתי את החלטת הרשם, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. למרות שכתב הערעור מחזיק דפים רבים, בסופו של יום, אין בגדרו טענות משמעותיות שיש בכוחן להביאני להתערבות בהחלטת הרשם. אמת, בהחלטת הרשם נפלו מספר טעויות סופר, אך בטוחני כי שגיאות אלו נעשו בתום לב, ובכל מקרה לא היה בהן להשפיע במאום על תוכן החלטתו. סופו של דבר, אם ברצונה של המערערת לזכות בהקלה או פטור מאגרה, עליה לעמוד בשני תנאים מרכזיים המופיעים בתקנה 14(ג) לתקנות האגרות, והם הוכחת דלותה הכלכלית וסיכויי הצלחה בערעורה המקורי, אשר יצדיקו הקלה מעין זו. מדובר בשני תנאים מצטברים, וגם אם מקובלת עלי ההנחה כי המערערת עומדת במבחן העדר היכולת הכלכלית עדיין יש לבחון בנוסף את השאלה האם ההליך מגלה עילה. כך או אחרת נראה, כי בהחלטת הרשם הן לגבי האגרה והן לגבי העירבון, אכן נלקחו בחשבון מצבה הכלכלי הנטען, החלטות קודמות בעניינה וכלל נסיבותיה הפרטניות. הרשם אף הפחית את הסכום שהיה על המערערת לשלם ובצדק עשה כן. יחד עם זאת, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, גם בהינתן דלותה הכלכלית, ספק אם ערעורה מקים עילה וסיכוי רב אשר יצדיקו התערבות בנוסף על שכבר קבע הרשם. נתון משתנה זה – סיכויי הערעור – הוא זה המחייב בחינת כל מקרה ומקרה לגופו, ודחיית בקשתה של המערערת כי ינתן לה פטור מתשלום אגרה ועירבון לצמיתות. בנוסף, נראה כי המערערת בחרה לתקוף את החלטותיו של המותב שדן בעניינה ואשר לא היו לרוחה דווקא באמצעות ערעור פסלות אשר על פניו הסיכויים שיתקבל אינם על הצד הגבוה. לא אוכל לסיים דברי מבלי להתייחס נקודתית לסגנונה של המערערת. החלטות שיפוטיות שניתנו בעבר כבר עמדו על לשונה הבוטה והבלתי-מקובלת, אולם נראה שהמערערת, שאינה מיוצגת, לא הפנימה את האמור, אלא מצאה לנכון להתקשח בעמדותיה תוך דחיית ביקורת זו (ראו למשל: רע"א 7536/09 לעיל; תא (ת"א) 27016/05 מיום 30.5.2007). כאמור, ערעורה של המערערת מחזיק 30 עמודים אשר חלקם הגדול מנוצל להטלת רפש ביושרת המערכת ופגיעות אישיות של ממש בנושאי משרה בה. כך למשל מאשימה המערערת את כבוד הרשם ב"זלזול בוטה בכל מערכת המשפט בבית המשפט עצמו בהליך השיפוטי במערכת קבלת ההחלטות...", ועל כך שנו חכמים: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" (בבא מציעא, ק"ז, ב). סוף דבר – הערעור נדחה. ניתן היום, י"ט בחשון התשע"א (27.10.2010). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10071630_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il