מוחמד עיסא חוסין רומנין נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7160/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון העותר: מוחמד עיסא חוסין רומנין נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בשם המשיבים: עו"ד סאיד קאסם עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראה מיום 12.9.2023 לסילוק מבנה חדש מס' 21403 המצוי בסמוך לכפר אל עוג'א (להלן ובהתאמה: הוראת הסילוק ו-המבנה) שהוצאה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: צו סילוק מבנים חדשים או הצו). 1. ביום 29.8.2023 אותר המבנה, וביום 12.9.2023 נחתמה והומצאה לעותר הוראת הסילוק. בהוראת הסילוק צוין, בין היתר, כי על העותר לסלק תוך 96 שעות את המבנה החדש שהוקם ללא היתר ותואר כ"מבנה בטון מצופה אבן כ-700 מ"ר המשמש למסחר + פיתוח חוץ...". 2. ביום 18.9.2023 נדחתה בקשת העותר לביטול הוראת הסילוק על ידי מנהל יחידת הפיקוח, וביום 21.9.2023 הוגשה העתירה שבפנינו לביטול הוראת הסילוק והימנעות מהריסת המבנה לצורך הכשרתו. בד בבד עם הגשת העתירה, הוגשה בקשה לצו ביניים שימנע מהמשיבים להרוס את המבנה עד להכרעה בעתירה. בהחלטתי מיום 21.9.2023 ניתן צו ארעי לפיו עד למתן החלטה אחרת לא ייהרס המבנה מושא העתירה וזאת בכפוף לצרכי לחימה ומטעמי ביטחון מובהקים. טענות הצדדים 3. העותר טען כי יש לבטל את הוראת הסילוק מכמה טעמים, וביניהם כי אין הצדקה חוקית לסילוק המבנה מאחר שבנייתו הסתיימה 17 חודשים עובר למועד המצאת הוראת הסילוק, כך שהמבנה אינו מבנה חדש לפי הצו; כי העותר ורשויות התכנון והבנייה בעיריית הכפר אל עוג'א סברו כי מגרשו של העותר ממוקם בשטחי A, וביום 1.6.2022 ניתן לעותר היתר בנייה כדין על ידי עיריית הכפר; כי גורמי המנהל האזרחי היו מודעים לבניית המבנה; כי הרשויות לא הפיצו ברבים את היות השטח עליו הוקם המבנה משויך לאזור C, על אף סמיכותו לכפר פלסטיני; כי אין כל סיבה לנקוט בהליכי אכיפה מזורזים ביחס למבנה, ויש לאפשר לעותר להכשיר את עבודות הבנייה; כי אין בבניית המבנה כדי להפריע או לפגוע בתנועת כביש 90 הנמצא בסמוך אליו, והאיסור לבנות במקרקעין תוך הסתמכות על הוראת הצו בדבר איסור בנייה (מס' 1/96), התשנ"ו-1996 (להלן: צו איסור בניה 1/96) פוגעת בזכויות העותר והתושבים הפלסטיניים; כי בהינתן שניתן להכשיר את הבינוי, ההחלטה על הריסת המבנה לוקה בחוסר סבירות קיצוני; וכי הוראת הסילוק וההחלטה העומדת בבסיסה מפלות את העותר לרעה גם לעומת תושבים אחרים באזור. 4. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה הן על הסף, מחמת עשיית דין עצמי, הן לגופה, מחמת העדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. נטען, בין היתר, כי המבנה הוקם בניגוד לחוק ובהיעדר כל היתר המאפשר זאת, ומבלי שהוגשה כל בקשה להיתר בניה כדין; כי העותר לא הציג ראשית ראיה לביסוס סברתו כי המבנה מצוי בשטח A, והנטל לבירור מעמד השטח מוטל על מקים הבינוי לבדו; כי המבנה הוקם בתחומי צו איסור בניה 1/96; כי בניית המבנה טרם הושלמה ביום 29.8.2023 ומשכך מדובר במבנה חדש בהתאם לצו; כי טענת העותר להפליה אינה מבוססת ונטענה בעלמא, ובכל מקרה הרשויות פועלות באופן דומה גם ביחס למבנים אחרים הנמצאים באזור זה. דיון והכרעה 5. לאחר עיון בעתירה ובעמדת המשיבים, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. הצו לסילוק מבנים חדשים ניתן במטרה להבטיח אכיפה מהירה ויעילה של דיני התכנון והבניה באזור יהודה ושומרון, בעקבות היקפה הנרחב של תופעת הבניה הבלתי חוקית באזור (להרחבה ראו בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין אגודת סנט איב); בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 8 (20.1.2022) (להלן: עניין טאלב)). צו זה קובע מספר כללים מצטברים, שבהתקיימותם ניתן להורות על צו הריסה של בינוי חדש. 6. במקרה שלפנינו, לא מצאנו כי ישנה חריגה מן הכללים הקבועים בהסדר, ולא נותר אלא לקבוע כי הוראת הסילוק נעשתה בדין ובסמכות ואין עילה המצדיקה התערבות בה: ראשית, המבנה עונה להגדרתו של 'מבנה חדש' לפי הצו לסילוק מבנים חדשים, שכן מדובר במבנה בטון שבנייתו טרם נסתיימה. המשיבים ציינו כי במועד ביקור הפקח במבנה והמצאת הודעת הסילוק טרם הותקנו חלונות בבינוי וטרם הושלמה עבודת הריצוף הפנימי ועבודת היציקה בפיתוח החוץ. מתיעודי הבינוי שהובאו בפנינו ניכר כי במועד שבו צולמו בניית המבנה טרם הושלמה וכי טרם הסתיימו עבודת חיפוי הקרקע בחלקו החיצוני, כפי שציין בעצמו העותר כי "התכוון לבצע עבודות חיפוי הקרקע בסמוך למבנה שלו בשכבת בטון" (סעיף 8 לעתירה). על פי האמור בסעיף ההגדרות בצו, המועד הקובע להגדרתו של 'מבנה חדש' אינו מועד תחילת הקמת המבנה, אלא מועד סיום הבניה. שנית, על אף שהעותר טען כי קיבל היתר בניה, הרי שפנייתו נעשתה בפני רשות שאינה מוסמכת לכך, ושהשטח אינו נמצא בחזקתה. משכך, לא ניתן היתר בניה כדין, וההיתר שניתן לטענתו, אינו מאפשר הכשרתו של מבנה שנבנה באופן שאינו חוקי תוך הפרה של צו איסור בנייה 1/96. כך גם פסק בית משפט זה בבג"ץ 4971/22 נג'ום נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (28.11.2022): "אף אם נקבל את טענת העותר כי מלכתחילה שגה עת פנה לרשות הפלסטינית לשם קבלת היתרי בנייה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה לפיה הוא בנה את המבנה על גבי מקרקעין המצויים בשטח C ושעליהם חל כאמור צו איסור בנייה צבאי. בנסיבות העניין, לאחר עיון בתיק, התרשמנו כי הוראת הסילוק מושא ההליך ניתנה כדין ותוך עמידה בכלל התנאים המצטברים הקבועים בצו בדבר סילוק מבנים חדשים. למעשה, דומה כי בשלב זה אף העותר אינו חולק על התקיימות תנאים אלו וכי עיקר טענותיו נוגע כאמור לכך שפעל בתום לב". אין לקבל את טענת העותר שנטענה בעלמא וללא כל ביסוס, לפיה היה על המשיבים להפיץ ברבים את שיוכו של השטח עליו הוקם המבנה לאזור C. 7. בכל הנוגע לטענת ההפליה, העותר לא הציג תשתית עובדתית שתתמוך בטענתו (בג"ץ 240/98 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 167, 184-183 (1998); בג"ץ 7722/20 אדריס נ' המפקד הצבאי באיו"ש, פסקה 13 (23.11.2020); בג"ץ 4114/20 יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 14 (16.9.2020)); ובכל מקרה אין בכך כדי להכשיר בדיעבד בניה בלתי חוקית ולסכל פעילות אכיפה בעניין (עניין אגודת סנט איב, פסקה 29 והאסמכתאות שם). מכל מקום, המשיבים הצהירו במסגרת תשובתם לעתירה דנן כי "החל משנת 2020 ננקטת אכיפה ביחס לבינוי חדש באזור מושא העתירה, וממילא הרשויות פועלות ביחס לעותר באופן דומה למבנים חדשים אחרים בסמוך לו" (פסקה 21). 8. לבסוף, רצונו של העותר להכשיר בדיעבד את עבודות הבנייה אינו מרפא את פגם אי-החוקיות שבהקמת המבנה, וככלל, אין בפנייה למוסדות התכנון כדי לעכב את ביצוע הוראת הסילוק (בג"ץ 5638/23 קבהא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 7 (10.8.2023); בג"ץ 5637/23 זיד נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 9 (3.9.2023) (להלן: עניין זיד); עניין טאלב, פסקה 11). טענותיו הנוספות של העותר וביניהן הטענה בדבר פגיעה בהוראות המשפט הבינלאומי נדונו ונדחו בתיקים קודמים ואין מקום להידרש אליהן פעם נוספת (עניין זיד, פסקה 10; בג"ץ 5785/22 חסין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 5 (14.3.2023)). 9. נראה, אפוא, כי העותר לא הצביע על פגם או עילה להתערב בהוראת הסילוק מושא העתירה, כך שדינה להידחות. אשר על כן, העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪. ניתן היום, ‏ט' באדר א התשפ"ד (‏18.2.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23071600_E06.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1