פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

עע"מ 7154/05

מלאטף פתאירגי נ. שר הפנים

ערעור על החלטת שר הפנים להפסיק את ההליך המדורג למתן מעמד בישראל למערער בשל מניעה ביטחונית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/10/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק עע"מ — ערעור עתירה מינהלית.
מספר התיק 7154/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת שר הפנים להפסיק את ההליך המדורג למתן מעמד בישראל למערער בשל מניעה ביטחונית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

עע"מ 7154/05

מלאטף פתאירגי נ. שר הפנים

ערעור על החלטת שר הפנים להפסיק את ההליך המדורג למתן מעמד בישראל למערער בשל מניעה ביטחונית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים ביקשו להמשיך בהליך מדורג לקבלת מעמד בישראל עבור המערער, לאחר ששהה בארץ שנים רבות. משרד הפנים הפסיק את ההליך בשל מידע ביטחוני חסוי שהצביע על סכנה הנשקפת מהמערער. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את עתירתם לאחר שעיין בחומר החסוי. בערעור לבית המשפט העליון, טענו המערערים כי אין הצדקה להפסקת ההליך וכי הזכות לחיי משפחה גוברת. בית המשפט העליון עיין אף הוא בחומר החסוי וקבע כי קיימת סכנה ביטחונית ממשית המצדיקה את החלטת שר הפנים. נקבע כי אינטרס הציבור לשמירה על הביטחון גובר על הציפיות האישיות של המערערים, ולפיכך הערעור נדחה.

סוג הליך ערעור עתירה מינהלית (עע"מ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מלאטף פתאירגי
  • זקי פטאירגי

נתבעים

  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיומו של חומר ביטחוני חסוי המצביע על סכנה לשלום הציבור ובטחון המדינה.
  • שיקול דעת רחב של שר הפנים להעדיף שיקולי ביטחון על פני אינטרסים אישיים.
טיעוני ההגנה
  • המערער שוהה בישראל 11 שנים ללא מעורבות בפעילות פלילית או עוינת.
  • הזכות לחיי משפחה מחייבת את המשך ההליך המדורג.
  • לא התקיים מבחן ודאות קרובה לסכנה ממשית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סכנה ביטחונית המצדיקה את הפסקת ההליך המדורג.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר ביטחוני חסוי שהוצג במעמד צד אחד.

הדגשים פרוצדורליים

  • עיון בחומר חסוי במעמד צד אחד.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עת"מ 177/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • מניעה ביטחונית
  • מעמד בישראל
  • חומר חסוי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • מתן ארכה של 30 ימים למערער לעזיבת הארץ.

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק עע"ם 7154/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים עע"ם 7154/05 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות המערערים: 1. מלאטף פתאירגי 2. זקי פטאירגי נ ג ד המשיב: שר הפנים ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מיום 4.7.05 בעת"מ 177/05 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' ארד תאריך הישיבה: כ"ח באלול תשס"ה (02.10.05) בשם המערערים: עו"ד מונעם ת'אבת בשם המשיב: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת מ. ארד) אשר דחתה את בקשת המערערת לאיחוד משפחות עם בעלה. בית המשפט קבע כי המערער אמנם החל בהליך המדורג להסדרת מעמדו בישראל, אך במהלך בחינת בקשת המערערים להארכת תוקף רשיון ישיבת הארעי שלו, הועלתה התנגדות מטעם גורמי הבטחון להמשך ישיבתו של המערער בארץ, ובעקבות כך הוחלט שלא לחדש את רשיון ישיבתו בארץ בשל טעמים בטחוניים ולהפסיק את ההליך המדורג שבו הוא היה נתון. בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים נבחן במעמד צד אחד החומר הבטחוני החסוי הקיים כנגד המערער, ובית המשפט קבע כי אכן נשקף סיכון לבטחון המדינה אם יותר לו להמשיך ולהתגורר בישראל. אי לכך, העתירה נדחתה ומכאן הערעור. 2. בערעורו, טוען המערער כי אין עילה טובה לקטיעת ההליך המדורג בו היה נתון, ואשר מכוחו אמור היה לרכוש מעמד בישראל. הוא נמצא בישראל מזה 11 שנים, ולדבריו, מעולם לא היה מעורב בפעילות פלילית או פעילות עויינת למדינת ישראל. מכל מקום, לא נתקיים בעניינו מבחן הודאות הקרובה לקיום סכנה ממשית לבטחון הציבור או המדינה אשר עוגן בהלכה הפסוקה, ונוכח זכות היסוד לקיום התא המשפחתי, יש לאפשר לו לסיים את תהליך ההתאזרחות ולהשאר בישראל בחיק משפחתו. 3. המדינה מתנגדת לקבלת הערעור ועומדת על טענתה כי אין להתיר את המשך שהייתו של המערער בארץ מסיבות בטחון. 4. ביום 2.2.95 הגישה המערערת בקשה לאיחוד משפחות עם המערער. ביום 13.5.97 נדחתה בקשת המערערים בנימוק שלא הוכיחו מרכז חיים בישראל. ביום 16.6.97 הוגש ערר על דחיית הבקשה. ביום 30.10.00 אושרה בקשת המערערים, והמערער זומן ללשכת מינהל האוכלוסין לצורך הסדרת מעמדו בהתאם להסדר המדורג. ביום 23.11.00 ניתן לו רשיון ישיבה ועבודה בישראל מסוג ב/1 שתוקפו לשנה. המערערים פנו לחידוש הרשיון רק ביום 4.12.01. ביום 23.2.03, לאחר מהלכים שונים, הודיע המשיב כי יעניק למערער רשיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5 לתקופה של שנה. ביום 18.5.04 הגישו המערערים בקשה נוספת לחידוש רשיון ישיבה בישראל. ביום 22.8.04, לאחר שגורמי הבטחון ומשטרת ישראל בחנו את הבקשה, הודיע המשיב בעקבות המלצת גורמים אלה לבטל את היתר הישיבה של המערער בישראל ואת ההליך המדורג בו היה משולב. 5. נתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, ובהסכמת ב"כ המערערים עיינו במעמד צד אחד בחומר חסוי. באנו לכלל דעה כי החומר הבטחוני הנוגע לעניינו של המערער אינו מותיר כל מוצא אחר מלבד קטיעת ההליך המדורג בו היה נתון, וביטול היתר השהייה שלו בישראל. תוצאה זו מתחייבת מטעמים של בטחון הציבור וטובת הכלל. אכן, הזכות לאוטונומיה של המשפחה הינה זכות בעלת מעמד-על, שעוצמתה גדולה. כמו כן, יש לייחס משקל לעובדה כי המערער נמצא כבר כ-11 שנים בישראל והקים כאן משפחה, ושולב במהלך השנים למסגרת הליך מדורג לקראת קבלת מעמד בישראל – הליך אשר יצר בלבו ובלב בני משפחתו ציפייה כי יזכה למעמד קבע בישראל. אולם מנגד – מהחומר שהוצג בפנינו עולה בבירור כי נשקפת מהמערער סכנה בטחונית לשלום החברה ובטחון הציבור בישראל. סכנה זו לאינטרס הציבורי גוברת במשקלה על הציפיות שנבנו עם השנים בלב המערער ובני משפחתו. הסכנה בה מדובר היא ממשית ולא ניתן להתעלם ממנה. בנסיבות אלה, אינטרס הציבור לשמירת השלום והבטחון גובר על הציפיות האינדיבידואליות של המערער ובני משפחתו. לשר הפנים מוקנה שיקול דעת רחב בבואו להכריע בדבר הקניית מעמד לאדם בישראל. במסגרת שיקול הדעת כאמור, רשאי הוא להעדיף את שיקולי בטחון הציבור על פני ציפיות הפרט. כאשר הקניית מעמד בישראל כרוכה בסכנה לבטחון הציבור, ומקום שסכנה כזו נילמדת באורח מוסמך מחומר המצוי בידי רשויות הבטחון, כי אז ניתן ביסוס להחלטת הרשות המוסמכת, ואין מקום להתערב בה ולשנותה (השווה 4156/01 דימיטרוב נ' שר הפנים, פד"י נו(6) 289, 293; בג"צ 2527/03 סועאד אסעיד נ' משרד הפנים, תק-על 2003(3) 2537, 2539). לאור האמור, אין אנו רואים עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. הערעור נדחה. בהסכמת המשיב, ינתן למערער פסק זמן של 30 ימים לצורך התארגנות עד לעזיבתו את הארץ, באופן שעליו לצאת את ישראל לא יאוחר מיום 3.11.05. ניתן היום, כ"ח באלול תשס"ה ( 2.10.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05071540_R07.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il