פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7154/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7154/04 ע"פ 4574/05 ע"פ 4606/05 ע"פ 4668/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת מ' נאור המערער ב-ע"פ 7154/04: פלוני המערער ב-ע"פ 4574/05 והמשיב 2 ב-ע"פ 4606/05: מקסים קוראצ'י המערער ב-ע"פ 4668/05 והמשיב 1 ב-ע"פ 4606/05: איגור סיאנוב נ ג ד המשיבה בע"פ 7154/04 4574/05; 4668/05; והמערערת ב-ע"פ 4606/05: מדינת ישראל ערעור פלילי 7154/04 על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 04/07/2004 ב-תפ"ח 714/04 שניתנו על ידי כבוד השופטים: סגל צבי, צבן יעקב, בן עמי חנה; ערעורים פליליים 4574/05, 4606/05, 4668/05 על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 30/03/2005 ב-תפ"ח 713/04 שניתנו על ידי כבוד השופטים: הכט יפה, שפירא יוסף, נועם יורם תאריך הישיבה: כ"ה בטבת התשס"ו (25.01.2006) בשם המערער ב-ע"פ 7154/04: עו"ד ראובן המבורגר בשם המערער ב-ע"פ 4574/05 המשיב 2 ב-ע"פ 4606/05: עו"ד דוד הלוי, עו"ד ודים שוב בשם המערער ב-ע"פ 4668/05 המשיב 1 ב-ע"פ 4606/05: עו"ד שמעון פרנקו בשם המשיבה בע"פ 7154/04 4574/05; 4668/05; והמערערת ב-ע"פ 4606/05: עו"ד זיו אריאלי בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' חנה אלירז מתורגמנית לרוסית: גב' שלומית רוזנטל פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. לפנינו ארבעה ערעורים על פרשייה אחת, פרשיה של נסיון לרצח. שלושה היו מעורבים בה: איגור סיאנוב (המערער ב-ע"פ 4668/05, להלן: איגור), הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נסיון לרצח ונשיאת נשק שלא כדין. לפי קביעות בית המשפט המחוזי, יזם איגור תוכנית להתנקש בחייו של שמעון מלכה (להלן: שמעון), עבריין ששוחרר זמן קצר לפני כן מהכלא בגין הריגה. לשמעון היה משרד להחלפת כספים מול מרכז "כלל". לשם ביצוע הרצח, פנה איגור לפלוני (המערער ב-ע"פ 7154/04, להלן: פלוני), שהיה עובד של איגור ואובחן כחולה סכיזופרניה פרנואידית. איגור הציע לפלוני לרצוח את שמעון תמורת 7,500 דולר וצייד אותו באקדח טעון, אותו נשא איגור בלא רישיון. איגור מרח את אצבעותיו של פלוני בלק כדי למנוע סימני טביעת אצבעות, הדריך אותו היכן שוכן משרדו של שמעון, ומה הן דרכי המילוט מהמקום. אחר כך נסעו השניים לקיוסק אליו נהג שמעון להגיע. פלוני המתין לשמעון בסמוך לקיוסק כשהאקדח עמו, אך שמעון לא הגיע. פלוני התקשר לאיגור, שהורה לו לעזוב את המקום, ולהחביא את האקדח ברכבו (של איגור). 2. למחרת הגיע פלוני למועדון כושר בהר חוצבים שם פגש את איגור. איגור נתן לו את מפתחות הרכב ופלוני נטל את האקדח ויצא שוב לביצוע המשימה. פלוני התקשר לחברו מקסים קוראצ'י (המערער ב-ע"פ 4574/05, להלן: מקסים) וקרא לו לפגוש אותו במרכז העיר. כשנפגשו, סיפר פלוני למקסים על תוכניתו לרצוח את שמעון ואף הראה לו את האקדח. מקסים הציע ביוזמתו לסייע לפלוני תמורת אלף דולר. פלוני ומקסים הגיעו למשרדו של שמעון, מקסים פנה לשמעון, אותו הכיר משהייה משותפת בכלא, והם לחצו ידיים. פלוני פתח את כפתורי מעילו ושלף את האקדח כדי לירות בשמעון אך שמעון זינק על פלוני, השתלט עליו והיכה אותו. פלוני איבד את הכרתו ונזקק לטיפול רפואי, ואילו מקסים ברח מהמקום. 3. פלוני הורשע על פי כתב אישום נפרד על יסוד הודאתו. הוטלו עליו שבע שנות מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר על תנאי. איגור ומקסים הועמדו יחד לדין ובמשפטם נשמעו ראיות. איגור הורשע בנסיון לרצח ובנשיאת נשק שלא כדין, מקסים הורשע בסיוע לנסיון לרצח. פלוני נקרא להעיד במשפטם של איגור ומקסים אך בעדותו התכחש להודאותיו המפלילות במשטרה והוכרז כעד עוין. הוא טען כי הושפע ממחלת הנפש, מסמים ומאלכוהול, ומה שסיפר במשטרה – מקורו בהזיות. הרשעותיהם של איגור ומקסים מבוססות, בעיקר (אך לא רק) על הודאותיו של פלוני במשטרה. איגור נדון לתשע שנות מאסר לריצוי בפועל וכן לשנתיים מאסר על תנאי; מקסים נדון לשנתיים מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי. 4. ציינו בפתח הדברים כי לפנינו ארבעה ערעורים: ע"פ 4606/05 הוא ערעורה של המדינה על קולת העונשים שהוטלו על איגור ומקסים; פלוני ערער תחילה הן על הרשעתו והן על קולת עונשו, אך בדיון בעל פה, צמצם את ערעורו לעניין חומרת העונש. פרט לכך, מערערים איגור ומקסים, כל אחד בנפרד, על הרשעתו ולחילופין על חומרת העונש. 5. לאחר שבחנו את טענות הצדדים והראיות הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את ערעוריהם של איגור, פלוני ומקסים, ויש להחמיר, כבקשת המדינה, בעונשם של איגור ומקסים. 6. נפתח בערעורם על הרשעתם של איגור ומקסים, ואחר כך נעבור לערעורים בעניין העונשים. הערעורים על ההרשעה 7. אכן, כפי שציינה הערכאה הראשונה, תנאי בל יעבור להרשעתם של איגור ומקסים הנו הסתמכות על הודאות המשטרה של פלוני, לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. פלוני הוא, כאמור, חולה נפש ואובחן גם כאלכוהוליסט. הוא גם שותף לעבירה. לדעתנו, בדין הסתמכה הערכאה הראשונה על אמרותיו המפלילות במשטרה. לאמרות אלה יש, לגבי כל אחד מהמערערים בנפרד, ראיות תומכות ומחזקות, באופן שבסופו של יום לא נותר ספק בנכונות סיפורו של פלוני לגבי כל אחד מהשניים. בית המשפט המחוזי בחן את ההודעות על פי "המבחן המשולש" שנקבע כהלכת ברדה (ע"פ 800/85 שמעון ברדה נ' מדינת ישראל פ"ד מ(4) 266), ואין יסוד להתערב, בנסיבות העניין, בכך שבחר לסמוך על ההודעות המפלילות. 8. לניסיון הרצח במשרדו של שמעון היו כמה עדים. השוטרים שהוזעקו לזירה מצאו את פלוני מחוסר הכרה ומדמם. במרחק קטן ממנו על הרצפה היו אקדח שחור קטן, מחסנית וטלפון סלולארי. שמעון צעק שפלוני ניסה להרוג אותו. העדים שהיו במשרד סיפרו לשוטרים כי פלוני שלף אקדח וניסה לרצוח את שמעון, וכי הם התנפלו עליו. עוד סיפרו, שעם פלוני הגיע עוד אדם שברח מהמקום. מקסים טען שלא ידע דבר וחצי דבר על מזימתו הקטלנית של פלוני וגם לא ידע שמצוי ברשותו של פלוני אקדח. מקסים אינו חולק על כך שהגיע למשרד יחד עם פלוני. על פי עדותו, הוא ופלוני הלכו למסעדה בשוק. בדרך אמר לו פלוני כי עליו להחזיר כסף וכך נכנסו למשרד, שם פגש מקסים את שמעון, המוכר לו ממאסר משותף כעבריין מסוכן. הוא לחץ את ידו של שמעון ובשלב זה ביקש ממנו פלוני לצאת מהמקום בשל דבר מה "שלא נועד לאוזניו". מקסים יצא והמתין בתחנת אוטובוס, ולפתע שמע מהמשרד צעקות וקולות קטטה. גרסתו של מקסים לפיה יצא מהחדר לבקשתו של פלוני ולא הבחין בדבר חריג אינה עולה בקנה אחד עם גרסאותיהם של עדים, כאמור, לפיהן מקסים ברח לאחר שפלוני שלף את האקדח. 9. בית המשפט העדיף את גרסתו המפלילה של פלוני בעניינו של מקסים על פני עדותו בבית המשפט. בית המשפט עמד, בין השאר, על כך שגרסתו של מקסים לפיה יצא מהמשרד לבקשתו של פלוני ולא ראה דבר חריג בעת היציאה "ניגפת במכלול העדויות לפיהן ברח הלה מהמשרד בעת שליפת הנשק". מותר היה לערכאה הראשונה להעדיף את תיאורי העדים האחרים לגבי מה שהתרחש במשרד. ועוד: בית המשפט עמד על כך שסמוך לאחר האירוע ביקש מקסים לשוחח עם איגור. איגור הוא, כזכור, היוזם של נסיון הרצח ומי שהנחה את פלוני. למקסים לא היה מספר הטלפון של איגור והוא התקשר לאנה, חברתו של פלוני, והיא הביאה לכך שאיגור יתקשר אל מקסים. בית המשפט לא האמין לדבריו של מקסים לפיהם כל שרצה היה להסביר לאיגור שפלוני יאחר לעבודה. בשיחת טלפון זו מצא בית המשפט, ובצדק, חיזוק של ממש להודעתו המפלילה של פלוני. ההתקשרות המידית דווקא לאיגור, יוזם הרצח, אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה התמימה. ועוד: איגור אמר במשטרה שמקסים סיפר לו באותה שיחת טלפון כי פלוני נכנס לחנות, התחיל לריב שם וניסה לירות בשמעון. דברים אלה לא היו בידיעתו של מקסים אילו אכן המתין לפלוני בחוץ ולא היה במשרד בתחילת התקרית. 10. מקסים הקשה מה תפקיד היה לו בארוע. לטענתו לא סייע לפלוני. בית המשפט המחוזי ציין כי מקסים, למצער, סייע לפלוני בעצם נוכחותו. בבחינת למעלה מן הצורך מתיאור המעשה עולה כי אפשר ולמקסים היה גם תפקיד בזיהויו של שמעון, אותו לא הכיר פלוני. יהא הדבר אשר יהא, בצדק הגדיר בית המשפט המחוזי את מקסים כמסייע לפלוני. בצדק, אפוא, הורשע מקסים במה שהורשע, ואין אנו רואים יסוד להתערב בממצאים. 11. איגור עשה אף הוא ככל יכולתו כדי להצביע על חולשת עדותו של פלוני -שותף לעבירה שהוא חולה בנפשו וגם שתוי, ומסר גרסאות רבות. ברם, ישנם כמה עניינים התומכים תמיכה של ממש בגרסתו במשטרה של פלוני בעניין איגור. ברכב של איגור נמצאו כדורים תואמים לאלו שהיו באקדח שנמצא בזירה. לאיגור לא היה הסבר לכך זולת טענה שהכדורים "הושתלו" אצלו; פלטי שיחות הטלפון של הפלאפונים הניידים מראים מספר רב מאוד של שיחות בין פלוני ואיגור בבוקר האירוע. היתה גם, כאמור, שיחת טלפון בין איגור ומקסים מיד לאחר האירוע. ועוד: כפי שציינה הערכאה הראשונה, מגרסתו של איגור עולה כי שהה בעת האירוע בבניין "כלל", כדי לחדש את רישיון הנהיגה שלו, אף שבסופו של דבר נמנע מכך בשל התור הארוך. בניין "כלל" נמצא ממש מול משרדו של שמעון. קשה להניח שזהו סתם צירוף מקרים. בית המשפט המחוזי מנה עניינים נוספים התומכים תמיכה של ממש בהודאותיו של פלוני במשטרה, ואין אנו רואים מקום לעמוד על כולם. גם את ערעורו על ההרשעה יש, אפוא, לדחות. 12. סוף דבר: אין מקום להתערב בהרשעות של איגור ומקסים. הערעורים בעניין העונש 13. העונש שהוטל על פלוני – שבע שנות מאסר בפועל נראה לנו הולם את חומרת המעשה. פלוני סובל, אמנם, מבעיות נפשיות קשות, ובמידה רבה היה כלי בידיו של איגור, מעבידו. ואולם דווקא היותו נתון במידה כה רבה להשפעתם הרעה של אחרים הופכת אותו למסוכן ביותר. הוא רתם עצמו למשאלותיו של איגור לקטול את חייו של שמעון, סתם כך, תמורת בצע כסף. הוא לא הכיר את שמעון ולא ידע על מה ולמה יש להרגו. גם כשנותנים את הדעת לכל הנסיבות המקלות בעניינו של פלוני, אין מקום להקלה בעונשו. 14. לעומת זאת העונשים שהוטלו על איגור ועל מקסים קלים יתר על המידה. איגור היה היוזם, המסית והמממן, הוא עשה בפלוני שימוש כאילו היה זה האחרון כלי בידיו, תוך ניצול מעמדו כלפיו כמעביד. ראוי היה ליצור פער גדול בהרבה בין העונשים שהוטלו על איגור ופלוני. רק משום שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין לא נטיל על איגור את מלוא העונש שראוי היה להטילו. אנו מקבלים את ערעור המדינה ומטילים על איגור עונש של 14 שנות מאסר, מהן 11 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, כשהתנאי הוא כפי שקבע בית המשפט המחוזי. 15. גם העונש שהוטל על מקסים אינו הולם את חומרת העבירה: מקסים ניסה לסייע לפלוני בעבור בצע כסף. יתכן והעובדה שהיה מכור לסמים תרמה לקלות בה נרתם למשימה. אנו מחליטים לקבל את ערעורה של המדינה ולהעמיד את עונשו של מקסים על 5 שנות מאסר, מהן 4 בפועל ושנה על תנאי, כשהתנאי הוא כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 16. סוף דבר: הערעורים על ההרשעה - נדחים. ערעורו של פלוני על חומרת עונשו – נדחה. ערעור המדינה על קולת עונשו של איגור סיאנוב - מתקבל במובן זה שעונשו מועמד על 14 שנות מאסר, מהן 11 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי כמפורט בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. ערעור המדינה על קולת עונשו של מקסים קוראצ'י - מתקבל אף הוא ועונשו מועמד על 5 שנות מאסר מהן 4 שנים בפועל והיתרה על תנאי, כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ממילא הערעורים של קוראצ'י וסיאנוב על חומרת העונש - נדחים. ש ו פ ט ת הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור פסק דינה של כב' השופטת נאור. ניתן היום, ט' באדר תשס"ו (9.3.2006). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04071540_C08.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il