בג"ץ 7153-22
טרם נותח

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7153/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד זרח רוזנבלום; עו"ד מאיה רוטנברג פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי יבוטלו החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול מיום 30.1.2022 ומיום 20.9.2022 בקשר לסכסוך גירושין שבינו לבין משיבה 2 (להלן: המשיבה) בנוגע למשמורת על בתם הקטינה (להלן: הקטינה), למקום מגוריה ולמקום לימודיה. בתמצית שבתמצית, ביום 30.1.2022 הכריע בית הדין הרבני הגדול כי המשיבה רשאית לעבור להתגורר בעיר אחרת, כי לעת הזאת משמורת הקטינה תהיה בידי המשיבה וכי היא רשאית להעביר את הקטינה עמה ולשנות את מקום לימודיה. בהחלטה צוין כי אם ברצון האב שהבת תעבור למשמורתו, עליו לפנות בבקשה מתאימה לבית הדין הרבני האזורי. לאחר שהגיש העותר תביעת משמורת לבית הדין האזורי, הוצאו על ידי בית הדין האזורי מספר צווים המונעים את העברת מקום מגוריה ומקום לימודיה של הקטינה. ביום 20.9.2022 בית הדין הרבני הגדול עיכב את צווי המניעה שהוצאו על ידי בית הדין האזורי, כל זאת עד למתן פסק דין חדש. מכאן לעתירה שלפנינו בה נטען כי החלטת בית הדין הרבני לוקה בחוסר חוקיות ובחוסר סמכות, היא בלתי סבירה בעליל וחורגת חריגה ברורה מכללי הצדק הטבעי. זאת שעה שהחלטות בית הדין הרבני הגדול ניתנו שלא כתוצאה מבחינת טובת הקטינה, ובהתעלם מתסקירים שהוגשו, תוך העדפת הכלל הדתי על פיו בת תהא במשמורת אמה. העותר טוען כי החלטת בית הדין הרבני מבטאת פגיעה ב"שוויון המגדרי" לרעת האבות, לגבי החלטות הנוגעות לקטינות מעל גיל 6. הלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים. התערבות בהחלטות אלה שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם נפל פגם ממשי דוגמת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק או נסיבות חריגות אחרות המצדיקות מתן סעד מן הצדק (ראו למשל: בג"ץ 6044/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 (12.9.2022); בג"ץ 3473/22 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, פסקה 4 (15.8.2022)). עניינו של העותר אינו בא בגדרם של חריגים אלו. בהחלטתו מיום 30.1.2022 קבע בית הדין הרבני הגדול, אגב הכרעתו כי המשיבה רשאית לעבור לעיר אחרת והמשמורת על הקטינה תהא בידיה, כי על העותר לפנות לבית הדין הרבני האזורי, אם ברצונו שהקטינה תעבור למשמרתו. בהחלטה מיום 20.9.2022 הובהר כי אין למנוע מהמשיבה מלהעביר את מגורי הקטינה למקום מגוריה, שכן אין מקום לשנות מן ההחלטה הקודמת כל עוד לא ניתנה החלטה חלוטה על שינוי משמורת הקטינה "כאשר החלטה זו צריכה להינתן על סמך שיקולים ענייניים ומקצועיים של טובת הבת". על פניו אפוא, טרם נאמרה המילה האחרונה בדבר המשמורת, וגם אין מקום לקבוע כי ניתנה החלטה בעניין המתעלמת מטובת הקטינה. מכאן אפוא כי אין בנמצא כל קביעה מהותית סופית המצדיקה הידרשות לה על ידי בית משפט זה. העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בחשון התשפ"ג (‏31.10.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22071530_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1