יוסף עבדאללה חסיין אלנג'אדה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

פסק-דין בתיק בג"ץ 7151/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7151/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. יוסף עבדאללה חסיין אלנג'אדה 2. סאלם חאלד עליאן נג'אדה 3. מחמד ח'אלד עליאן נג'אדה 4. ח'ליל סלימאן סמיר נג'אדה 5. מחמוד מוחמד חמיס כעאבנה 6. מוחמד רחיל סלימאן כעאבנה 7. שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם 8. יוסף מוחמד כעאבנה 9. עבד אלרחמן מוחמד ח'אלד נג'אדה 10. עודה סאלם ח'אלד נג'אדה 11. עודה נאצר נגאדה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. תא"ל אילן פז ראש המנהל האזרחי בגדה המערבית בית אל 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי וצו בינייים תאריך הישיבה: כ"ה בטבת התש"ע (11.1.10) בשם העותרים: עו"ד קמר משרקי-אוסעד; עו"ד עמר נטע בשם המשיבים: עו"ד אמיר אילאיל פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עניינה של עתירה זו בשניים: במישור האחד טוענים העותרים נגד הליכי אכיפה ופיקוח שננקטו בגין 11 מבנים בלתי חוקיים שבהם הם מחזיקים. במישור השני מבקשים העותרים כי בית משפט זה יורה למשיבים ליזום תכנון מיתארי אשר יסדיר את מעמדו התכנוני של המקבץ שבגדרו מצויים המבנים האמורים. נעמוד בתמצית על הנתונים הצריכים לעניין. הרקע והטענות 1. העותרים הינם תושבי "כפר דקיקה", המצוי באזור יהודה ושומרון. לדבריהם, במקבץ נשוא העתירה, מתגוררים בני השבט הבדווי קורב-כעאבנה מזה שנים ארוכות. לטענת העותרים, בעוד שבעבר גרו בני השבט באופן מסורתי באוהלים, הרי שבעשורים האחרונים הם החלו בבניית "בתי פחונים" ו"בתי בלוקים" לצורך מגוריהם. בשנת 2005 החלו המשיבים לנקוט בהליכי אכיפה בגין בנייה שלא כדין בתחום המקבץ. בשלב ראשון הוצא נגד כל אחד מן המבנים צו הפסקת עבודה, והמחזיקים הוזמנו להציג טענותיהם בפני ועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה. משלא התייצבו המחזיקים לדיון, הוצאו צווים סופיים להריסה ולהפסקת עבודה. העותרים הגישו השגה נגד צווים אלה, ובגדרה טענו כי הינם ברי רשות במקרקעין. עוד נטען כי תכנית המתאר החלה באזור (תכנית המתאר המנדטורית RJ5), אינה עונה לצרכי בני דקיקה. בנסיבות אלה – טענו - אין זה סביר לנקוט בהליכי אכיפה, ועל הרשויות מוטלת החובה לפעול לתכנון מחודש של האזור, באופן שניתן יהיה להכשיר את המבנים הקיימים. טענותיהם של העותרים בשני המישורים נדחו, ומכאן עתירתם זו, שבגדרה שבים ומעלים הם את הטענות שהשמיעו לפני המשיבים. בעתירתם המתוקנת, מבקשים העותרים להורות על ביטול החלטותיה של ועדת המשנה לפיקוח על הבניה; להכיר בזכותם במקרקעין נשוא העתירה; להורות על הליך של "קיבוע" בגדרו יותר לבני השבט לבנות את בתיהם; ולחלופין - לתחם איזור מגורים שבו תותר בנייה כאמור. 2. המשיבים מצידם, מעלים שורה של טענות במישורים שונים. ראשית, מדגישים הם כי אין לתקוף את עמדת רשויות התכנון בעתירה המכוונת נגד החלטה בדבר צווי הריסה ביחס לבנייה שהוקמה שלא כדין (בג"ץ 10408/06 קבהה נ' מועצת התכנון העליונה באזור יהודה ושומרון (לא פורסם, 25.9.07)). שנית, טוענים הם כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי ניקיון כפיים, נוכח כך שהעותרים המשיכו בבניה בלתי חוקית חדשה, לאחר הגשת העתירה, "בחסות" צו ארעי שאסר על הריסת המבנים נשוא העתירה המתוקנת. שלישית, מבהירים הם כי אין עילה להתערב בהחלטת רשויות התכנון שהורו על צווי הריסה. זאת, משננקטו כל ההליכים הקבועים בדין, ובסופו של יום לא עלה בידי העותרים להוכיח קיומן של זכויות במקרקעין, והיות שהבנייה מנוגדת להוראות התכנית התקפה. רביעית, מבהירים המשיבים את עמדתם באשר לשינוי התכנון המבוקש על ידי העותרים. המשיבים מדגישים כי רשויות התכנון פועלות תדיר להתאמת תכניות המתאר הקיימות לצרכי האוכלוסייה באזור. לדבריהם, במהלך שנות התשעים הוכנו "מאות תוכניות חדשות לכפרים שלמים, על מנת להביא לידי ביטוי את השינויים שהתרחשו בשטח ובאוכלוסיה". פעילות התכנון נמשכת ואף זוהו מקבצים שמעמדם לא הוסדר עד כה, וקיימת הצדקה לפעול להכנת תכנית עבורם. לטענתם, זוהי תמונת המצב גם באזור שבו עסקינן. כך, בסמוך לאזור נשוא העתירה ממוקמים שלושה מתחמים, שביחס אליהם הודיעו הרשויות כבר בסוף שנות השמונים כי לא יינקטו פעולות אכיפה בהתייחס למבנים שיוקמו בגדרם. כיום אף נבחנת האפשרות להכנת תכניות מתאר למתחמים אלה. עוד מוסיפים המשיבים כי המקבץ נשוא העתירה מצוי במרחק שני קילומטרים מן המתחם הדרומי מבין השלושה, ומרבית השירותים שבהם משתמשים תושבי המקבץ מצויים במתחם אחרון זה, שתושביו נמנים על תת השבט שעליו נמנים גם העותרים. לצד זה מציינים המשיבים כי העותר 1 משמש הן כמוכתר המתחם האמור, הן כמוכתר המקבץ. בהינתן חלופות התכנון האמורות, לא ראו המשיבים הצדקה תכנונית לפעולה יזומה נוספת מצידם לתכנון המקבץ, אך מוכנים הם לשקול תכנון שיוצע על-ידי העותרים, וככל שתוצע תכנית כאמור "היא תיבחן לעומק על-ידי מוסדות התכנון, תוך מתן משקל ראוי למכלול השיקולים הרלבנטיים לעניין". דיון והכרעה 3. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, לא מצאנו – לעת הזאת – עילה להתערבותנו. בכל הנוגע להליכי האכיפה, הרי שאלה ננקטו בעקבות בנייה בלתי חוקית של העותרים. העותרים לא הוכיחו זכויות במקרקעין, ואין מחלוקת ממשית כי הבנייה אינה עולה בקנה אחד עם התכנון התקף. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על טענת העותרים כי המשיבים חייבים בהתאמת התכנון המנדטורי לצרכיה הנוכחיים של האוכלוסייה, וכי אם יעשו כן, ניתן יהיה "להכשיר" מבנים אשר נבנו שלא כדין ולאפשר בנייה חדשה. כפי שראינו, המחלוקת בין הצדדים מוגבלת בהיקפה. המשיבים אינם חולקים על הצורך לקדם תכניות מתאר חדשות, ואף מדגישים כי הם אמנם עושים כן, ואף בהיקף רחב, לרבות באזור נשוא העתירה. בצד האמור, להשקפתם, כאשר ישנה חלופה תכנונית כזו שנסקרה, אין לכאורה הצדקה תכנונית להרחיבה לטובת מי שבחרו להקים מבנים בלתי חוקיים במרחק כשני קילומטרים מהמתחם שהסדרתו נשקלת כעת. על אף עמדה ראשונית זו, אין הם שוללים בחינה מעמיקה של תכנון ככל שזה יוצע על-ידי העותרים. במצב דברים זה, שבו נשקלת הסדרת תכנון עדכני במתחמים הסמוכים, לא מצאנו כי המשיבים זנחו את החובות המוטלות עליהם, ואף אין בידינו לקבוע כי עמדתם זו של המשיבים חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבותו של בית המשפט בנקודת הזמן הנוכחית (השוו: בג"צ 1459/97 יאסין נ' שר העבודה והרווחה (לא פורסם, 16.6.98). העותרים רשאים למצות את ההליכים בפני רשויות התכנון, כמוצע על-ידי המשיבים, וחזקה על האחרונים כי – כהצהרתם – יבחנו לעומק את התכנון המוצע על ידי העותרים. בשלב זה, בהיעדר עילה להתערבותנו, אנו דוחים את העתירה. נוכח התוצאה שאליה הגענו, למותר הוא להידרש לטענות הסף שהעלו המשיבים. ניתן היום, כ"ו בטבת התש"ע (12.1.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05071510_M27.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il