פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 7149/10

מאיר בוחבוט נ. כונס הנכסים הרשמי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל הסדר נושים בשל איחור קל בביצוע תשלומים.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 11/01/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 7149/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פשיטת רגל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל הסדר נושים בשל איחור קל בביצוע תשלומים.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 7149/10

מאיר בוחבוט נ. כונס הנכסים הרשמי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל הסדר נושים בשל איחור קל בביצוע תשלומים.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המבקש, מאיר בוחבוט, הגיע להסדר נושים במסגרת הליכי פשיטת רגל. בית המשפט המחוזי ביטל את ההסדר לאחר שהמבקש איחר ב-20 ימים בביצוע התשלומים שנקבעו. המבקש ערער על ההחלטה, בטענה שרוב מוחלט של נושיו (97.5%) מסכימים להמשך ההסדר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי בנסיבות העניין, כאשר מדובר באיחור קצר ורוב הנושים תומכים בהסדר, אין מקום לביטולו. בית המשפט הדגיש כי יש לתת משקל רב לעמדת הנושים וכי על בית המשפט להימנע מגישה פטרנליסטית יתר על המידה בהליכי הסדר נושים.

השלכות רוחב

הפסיקה מנחה את בתי המשפט לנהוג בזהירות ולא לבטל הסדרי נושים באופן אוטומטי בשל איחורים טכניים קלים, תוך מתן משקל משמעותי לרצון הנושים.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים א' גרוניס, מ' נאור, נ' הנדל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מאיר בוחבוט

נתבעים

  • כונס הנכסים הרשמי
  • ליאור מזור עו"ד
  • הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
  • עיריית תל אביב

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החייב איחר בביצוע התשלומים לפי הסדר הנושים.
  • לא כל הנושים הסכימו לביטול החלטת הביטול של ההסדר.
טיעוני ההגנה
  • האיחור בביצוע התשלומים היה קצר (כ-20 ימים בלבד).
  • רוב מוחלט של הנושים (97.5% מהנשייה) הסכימו להמשך ההסדר.
  • יש להימנע מגישה פטרנליסטית של בית המשפט כאשר הנושים עצמם מעוניינים בהסדר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכמת רוב הנושים (97.5%) להסדר.
  • הסכמת המשיבה 4 (נושה נוספת) להסדר.
  • עמדת הכונס הרשמי והנאמן התומכת בקבלת הערעור.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פש"ר 56-04-09
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק רע"א 7149/10 בבית המשפט העליון רע"א 7149/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט נ' הנדל המבקש: מאיר בוחבוט נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. ליאור מזור עו"ד 3. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ 4. עיריית תל אביב בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 56-04-09 מיום 29.7.2010 שניתנה ע"י כב' השופט מנחם רניאל בשם המבקש: עו"ד עופר שורק בשם המשיב 1: עו"ד רחל שני-שרפסקי בשם המשיב 2: עו"ד ליאור מזור בשם המשיבה 4: עו"ד יפעת להבי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המבקש ורעייתו הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשות להסדר נושים, לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. לאחר שנתקבלה החלטה באסיפת הנושים אישר בית המשפט את ההסדר שהוצע לגבי כל אחד מבני הזוג. בעקבות אישור ההסדר קבע בית המשפט (כבוד השופט מ' רניאל), בהחלטה מיום 29.4.2010, כי על החייבים להשלים את הפקדתם של הסכומים שלפי ההסדר עד ליום 9.5.2010, שאם לא כן יבוטל ההסדר. משבני הזוג לא הפקידו את הסכומים הנדרשים, החליט בית המשפט (כבוד השופט מ' רניאל) ביום 24.5.2010, בהעדר המעורבים, לבטל את ההסדר. בראשית חודש יוני 2010 הופקדו הכספים הנדרשים. לאחר פנייה לכל הנושים, הגישו החייבים בקשה לבית המשפט לביטול החלטתו מיום 24.5.2010. בית המשפט (כבוד השופט מ' רניאל) קיבל את הבקשה ככל שמדובר ברעייתו של המבקש, אך דחה אותה בנוגע למבקש. זאת, לאחר שנתברר כי כל נושיה של האשה מסכימים לבקשה, בעוד שלגבי המבקש מדובר היה בהסכמה של רוב מספרי של הנושים שהחזיקו ב-97.5 אחוזים מן הנשייה. בבקשת רשות הערעור משיג המבקש על החלטתו של בית המשפט שלא לבטל את ההחלטה לבטל את ההסדר. במלים אחרות, המבקש עותר להשבת ההסדר על כנו. 2. בהחלטתו של בית משפט קמא שלא להיעתר לבקשת הביטול בעניינו של המבקש הודגש ההבדל בין המבקש לבין רעייתו. כאמור, בני הזוג השלימו את התשלומים על פי ההסדר באיחור. יוער, כי מדובר באיחור של כ-20 ימים. בית המשפט סבר, כי משכל נושיה של האשה מסכימים לביטולו של הביטול, יש להיעתר לבקשה. מה שאין כן באשר למבקש, יען כי לא כל נושיו הסכימו לבקשת הביטול. מן החומר עולה, כי ששה מתוך שמונת נושיו של המבקש הסכימו לבקשה טרם שניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי. כפי שצוין, מדובר בהסכמה של נושים שהיקף נשייתם מגיע כדי 97.5 אחוזים. 3. סבורים אנו ששגה בית המשפט המחוזי משהחליט לדחות את בקשת הביטול בעניינו של המבקש. יצוין, כי במסגרת הבקשה דנא ניתנה הסכמה של נושה נוספת של המבקש, היא המשיבה 4, לקיומו של ההסדר ולקבלתה של הבקשה דנא. אף הכונס הרשמי (המשיב 1) והנאמן לביצועו של ההסדר (המשיב 2) הביעו הסכמתם כי בקשת רשות הערעור תתקבל. נותרה, אם כן, נושה אחת של המבקש שלא הביעה עמדה (המשיבה 3). נושה זו כנראה לא הביעה דעתה בעת התנהלותם של ההליכים בבית המשפט המחוזי. היא אף לא הגיבה לבקשת רשות הערעור. מכאן, שלעת הזו ניתנה הסכמה של שבעה מתוך שמונה נושים, כאשר סך כל נשייתם של המסכימים מתקרבת ל-100 אחוזים. 4. אפילו לא ניתנה הסכמה על ידי נושה נוספת כאמור, דומה שראוי היה כי בית המשפט יחזיר על כנו את ההסדר. מתיאור העובדות עולה שאכן החייבים אחרו במידה מסוימת בתשלום הסכומים שנדרשו לשלמם כדי לעמוד בהסדר שהם עצמם הציעו. יחד עם זאת, מדובר באיחור קצר, של 20 ימים בלבד. בעניינים הנוגעים להסדר נושים יש לתת חשיבות גדולה, אם כי לא בלעדית, לעמדתם של הנושים. בסופו של דבר הם אלה הצריכים להעריך, ויודעים להעריך, האם ההסדר ראוי הוא אם לאו. הנושים הם אלה המושפעים ישירות ובאופן מיידי מאישור ההסדר וכן מביטולו. על בית המשפט להיזהר, בהקשר זה של הסדר נושים, מגישה פטרנליסטית יתר על המידה. כמובן, שבצד עניינם של הנושים יש ליתן משקל מסוים אף לטובת הציבור ולאינטרסים ציבוריים רחבים, שאינם נוגעים ישירות לנושים. כך למשל, על בית המשפט לעמוד על המשמר שמא ייתן אישורו להסדר הנוגע לחייב שהינו רמאי סדרתי. אפשר שהנושים יעדיפו לקבל כספם במסגרת הסדר שמציע אדם כזה, אך ייתכן ששיקולים מתחום האתיקה הציבורית יאפילו במקרה מעין המתואר על דעתם של הנושים, אפילו מסכימים הם להסדר פה אחד. 5. מכל מקום, מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה כי הוא נתן משקל מכריע לעובדה שלא כל הנושים נתנו הסכמתם ככל שמדובר במבקש. אנו סבורים, כאמור, שבנסיבות העניין, לרבות משך האיחור בביצוע התשלום והאחוז הגבוה של נושים תומכים (הן מבחינת מספרית גרידא והן מבחינת שיעור הנשייה), לא היה מקום לביטולו של ההסדר. מקל וחומר שיש להחזיר על כנו את ההסדר לעת הזו, כאשר ניתנה הסכמה של נושה נוספת וכאשר הנושה היחידה שנותרה (המשיבה 3) לא השתתפה בהליכים בבית משפט קמא ולא השיבה לבקשת רשות הערעור. 6. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת. משמע, אישור הסדר הנושים לגבי המבקש נותר על כנו. אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' בשבט התשע"א (11.1.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10071490_S04.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il