אילן קירשנבאום נ. אביב ניהול ואחזקת מבנים (א.נ.ו.מ) בע"מ

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 71449-01-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: אילן קירשנבאום נגד המשיבה: אביב ניהול ואחזקת מבנים (א.נ.ו.מ) בע"מ ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב ברע"א 54171-10-25 מיום 19.11.2025 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב ברע"א 54171-10-25 מיום 19.11.2025 בה נדחו, בין היתר, בקשות המערער שלא להעביר את בקשותיו להחלטת הרשמת; להוספת עמודים לבקשת רשות הערעור; להגיב לתשובת המשיב; ולהפחתת סכום הערובה שחויב בהפקדתה. בצד הערעור הוגשה בקשה להגדלת היקף עמודי הנמקותיו. המערער טוען כי החלטת הרשמת התקבלה בניגוד לדין, שכן היא לא פירטה בה את כלל טענותיו בהתאם לתקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) ולא דנה בהן. לפיכך, יש "לפסול את החלטת הרשמת" בשל "פגיעה במראית פני הצדק ואף אם אין חשש ממשי למשוא פנים". לרשמת קיים גם ניגוד עניינים בקבלת החלטה בבקשתו שלא להעביר אליה בקשות מטעמו ומשכך הייתה פסולה מלדון בה. בנוסף יש להפחית את סכום הערובה אותה נדרש להפקיד נוכח ההוצאות הנמוכות הצפויות בהליך זה בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה. בבקשתו להגדלת היקף עמודי הערעור נטען כי זו מוצדקת בין היתר משום שהעובדות והטענות הושמטו מהחלטתה של הרשמת, ולכן הוא נדרש לפירוט ארוך מהרגיל בערעורו ומשום שהוא אינו "יכול לדעת מראש מה יחשב בעיני ביהמ"ש ענייני ורלוונטי ומה לא" ולכן נדרש לטעון "ביתר"; וכן משום שמקרה זה מעורר מורכבות עובדתית ומשפטית שיש להידרש לה. תחילה אומר כי הערעור כתוב בסגנון משתלח, הן כלפי הרשמת, הן כלפי גורמים שיפוטיים אחרים. טעם זה לבדו מהווה טעם מספיק לדחיית הערעור (ע"ר 27834-10-25 שטגמן נ' פרקליט המדינה, פסקה 6 ‏(‏4.11.2025‏); רע"א 15003-03-25 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב , פסקה 14 ‏(‏18.8.2025‏))‏‏. מעבר לנדרש, לגופו של עניין אציין כי לא ראיתי להיעתר לבקשה להגדלת היקף העמודים בערעור. הגדלת היקף הערעור היא החריג לכלל הקובע מגבלת עמודים קשיחה (תקנה 134(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי), והוא שמור למקרים חריגים המעוררים מורכבות מיוחדת ויוצאת דופן. אך אף במקום שבו בעל דין מצביע על מורכבות בהליך, לא בהכרח תינתן לו האפשרות להגדלת היקף טיעוניו. היתר כאמור נתון לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה (ע"א 78274-09-24 יצחקי-בר נ' יצחקי (4.11.2024‏); ער"א 5257/21 SKS Holdings LLC נ' עמיטק ניהול ופיתוח נכסי נדל"ן בע"מ, פסקה 15 ‏(‏19.8.2021‏)). בענייננו, לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק היעתרות לבקשה. דין הערעור להידחות גם לגופו של עניין. ראשית ייאמר כי הבקשה לפסילת הרשמת מלדון בענייניו של המערער לא מגלה כל עילת פסלות ומשכך נדחית. משלא נמצאה עילת פסלות, למערער אין זכות קנויה לבחור את המותב שידון בבקשותיו (רע"א 3857/19 YE ONeill Diamonds (israel) Limited נ' ID NO: 2169119 Lenfield, פסקה 4‏ (‏8.7.2019‏)). אשר לטענה שלפיה החלטתה של הרשמת ניתנה שלא כדין בשל היעדר פירוט והנמקה, ככלל היקף חובת ההנמקה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו ובהתחשב במהות ההחלטה. שיקול הדעת ביחס לאופן מימוש חובת ההנמקה והיקפה מסור לבית המשפט (רע"א 4027/22 שני נ' וסטמן, פסקה 19 (24.7.2022‏)‏) ולאחר עיון בהחלטת הרשמת לא מצאתי כי נפל בה פגם במובן זה. בכל הנוגע ליתר רכיבי החלטת הרשמת שביחס אליהם מופנה הערעור, לא מצאתי מקום להתערב אף בהם. הלכה היא כי לרשמת בית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לניהול ההליך, שהחלטות בענייני ערובה, היקף כתבי טענות ומתן אפשרות להגשת תשובות לתגובות הן לב ליבו (ער"מ 513/22 ג'י וואן טכנולוגיות מיגון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ‏(‏24.1.2022‏)‏‏; ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל (11.11.2025‏); ע"ר 16261-10-25 מנהלי העזבון הזמניים של המנוחה דבורה אילן ז"ל נ' פקיד השומה נתניה ‏(‏23.10.2025‏)). למעלה מן הצורך אציין כי בכל הנוגע להפחתת סכום הערובה, כפי שצוין בהליך אחר שהגיש המערער די במקביל להליך זה (ע"ר 37232-01-26), אומדן ההוצאות הצפויות הוא שיקול שיש לשקול בהחלטה בבקשה להפחתת סכום ערובה, אך הוא אינו השיקול היחיד ואף לא המרכזי שיש לקחתו בחשבון. החלטה מעין זו תתקבל בזיקה לשאלת סיכויי הערעור ולהוכחת היעדר יכולת כלכלית. כאמור, הבקשה והערעור נדחים. ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ו (01 פברואר 2026). דוד מינץ שופט